כנס הרצליה השלושה עשר נערך השבוע במרכז הבינתחומי. בין הדוברים היה נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שהתייחס בדבריו לתרחשויות כלכליות בעולם, למצבו של המשק הישראלי במהלך הסערות הכלכליות שפקדו את העולם, תוך סקירת מצבה הכלכלי של ישראל. רמזים על הפנית תעבורת הסחר העתידי של מדינת ישראל למזרח הרחוק, ריבית שתמשיך לעמוד על שערים נמוכים ושיתוף אקטיבי של מגזרים שרמת האבטלה בהם גבוהה, הן מעיקרי דבריו של הנגיד.

"הצמיחה בהודו וסין מאטה – בסין הקצב ירד מ-10% ל-8%, אולם מדובר בכלכלה שהיא היום גדולה פי שתיים משהייתה לפני עשר שנים, כך ש-8% צמיחה היום תורמים לכלכלה העולמית יותר מאשר 10% לפני מספר שנים. מרכז הכובד של כלכלת העולם ממשיך לנוע מזרחה – למקום בו הוא היה לפני 200 שנה, וממנו הוסט בעקבות המהפכה התעשייתית. אנו נצטרך לחשוב על ההשלכות של תופעות אלו לגבי המשק הישראלי" אמר פישר. הנגיד דיבר על השלכות רבות למשק הישראלי, אולם אחת כבר אפשר לנחש. נכון לשנת 2012, הייצוא לאסיה היווה 21% מסך הייצוא, כאשר היצוא לאירופה עמד על 38% מסך הייצוא, לפי נתונים שפורסמו על ידי המכון לייצוא. הפיכתן של הודו וסין למרכזי סחר וכלכלה, יגרור אפשרות להסטת חלק או אפילו רוב מהייצוא האירופאי למזרח הרחוק.

פישר מתייחס למשבר הכלכלי באירופה

בדבריו רמז פישר, שכבר זכה להיכלל בין ששה הנגידים הטובים בעולם, על הדרך בה בנק ישראל והנגיד שיחליף את פישר בתפקיד, יצטרכו להתמודד עם המשבר הכלכלי באירופה: "הריביות הנמוכות ימשיכו לשרור בשווקים העולמים לעוד זמן רב, עד שיתחילו להופיע סימני צמיחה, או לחילופין סימנים של אינפלציה", אומר פישר, שלא משאיר שום מקום לדמיון בנוגע לגובה הריבית שבנק ישראל יצטרך לשמור.

לעלייה חדה בריבית עלולים להיות השלכות על הכלכלה הריאלית בישראל. ריבית גבוהה בראש ובראשונה תפגע בעסקים, שרובם נשענים על הלוואות לצורך המשך פעילות העסקית. עלייה בריבית תגרור אחריה עלייה בהחזר התשלומים לבנקים ועמם תבוא פגיעה בריווחיות: "כשחושבים על אסטרטגיית היציאה ממצב זה, צריך לזכור כיצד ב-1994 שינה הפד את המדיניות המוניטרית שלו והחל להעלות את הריבית בצורה מאד חדה. הייתה לכך השפעה שלילית חזקה על הכלכלה הריאלית משום שהשווקים לא היו ערוכים לשינוי הזה. חשוב שהיציאה מהמדיניות המרחיבה לא תיעשה בצורה כזו הפעם. נכון להיום, הריביות בעולם צפויות להתחיל להעלות בתחילת 2015. איני רוצה להיכנס לויכוח על מלחמת המטבעות – ברור שעלינו להמשיך להתמודד עם המצב שבו במשקים העקריים הריביות נותרות נמוכות לאורך זמן", מוסיף פישר.

הנגיד מוצא זמן גם לשבח את הכלכלה הישראלית, ובעיקר את מערכת הבנקאות הישראלית, אותם פישר מכנה כ"גיבורי המשבר הכלכלי". מערכת הבנקאות הישראלית, נחשבת בעיניי פישר כגוף שמרני, למרות מעידות קלות שהתגלעו בצורה של רכש אגרות חוב מגובות משכנתאות על ידי חלק מהבנקים: "ישנם מספר גורמים שהביאו לכך שפגיעת המשבר העולמי הייתה מתונה יחסית. אחד מהם הוא העובדה שיש לנו מערכת בנקאית מאד שמרנית", אמר פישר, "אני רוצה לחזור ולהדגיש, שבנק ישראל מופקד על יציבות הבנקים ועושה את מלאכתו בשמירה עליה, כדי להגן על הלקוחות. בארצות הברית ובמדינות אחרות היינו עדים לאחרונה למשבר בנקאי. גם בישראל היה לנו כזה בשנות השמונים. אני בטוח שאזרחי ישראל שזוכרים את המשבר של שנות השמונים לא רוצים למצוא את עצמם במשבר כזה שוב, והם שמחים על כך שלא נאלצו להתמודד עם משבר כזה מאז שנות השמונים".

בהתייחס למצבה המאקרו כלכלי של מדינת ישראל, מציין פישר כי מצבה של ישראל טוב. יחד עם זאת, סבור הנגיד, כי לא נעשה די בכל הנוגע לשיתוף אזרחים מהמגזר הערבי והחרדי בשוק העבודה בהיקף ניכר, רמז לכך שפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי לא ממומש במלואו: "האינפלציה במרכז היעד, החשבון השוטף מצוי בעודף. שיעור העוני גבוה, אך נמצא בירידה. שיעור האבטלה ירד לאורך מספר שנים והוא כעת ברמה נמוכה, ושיעור התעסוקה נמצא בעליה, גם במגזר החרדי וגם באוכלוסיה הערבית, אם כי עדיין מגזרים אלו מהווים אתגר מבחינת ההשתתפות שלהם בתעסוקה. המצב, אם כן, טוב, למעט בהיבט אחד: תקציב המדינה", אומר פישר, "בטווח הארוך, עלינו לטפל בבעיית העוני ובבעיית ההשתתפות בעבודה של המגזרים הערבי והחרדי".