בית המשפט העליון הורה  ביום ראשון, כי תיק הרצח של הילדה תאיר ראדה מקצרין, בו הרשע רומן זדורוב ונידון למאסר עולם, יוחזר לדיון בבית המשפט המחוזי בנצרת לצורך בחינה מחדש של שתי ראיות חדשות. את הראיות הגישו פרקליטיו של זדורוב, עורכי הדין איתי הרמלין ואלקנה לייסט מהסנגוריה הציבורית. זדורוב ערער בנובמבר 2012 על הרשעתו ולצד הערעור צירף ארבע ראיות חדשות שאותן ביקש להציג. שופטי העליון – עדנה ארבל, יורם דנציגר וצבי זילברטל – הסכימו כי שתיים מארבע הראיות ייכללו בדיון חוזר במחוזי.

זדורוב הורשע בפרשת רצח שזעזעה את כל המדינה. גופתה של הילדה תאיר ראדה, בת 13 במותה, נמצאה בתא שירותים נעול בבית הספר "נופי גולן" בקצרין בדצמבר 2006. אחרי שעות של חיפושים היא נמצאה כשגרונה משוסף ועל גופה חתכים מסכין. ארבעה ימים אחרי הרצח נעצר זדורוב, שעבד בזמן המקרה בריצוף מקלטים בבית הספר. שבוע לאחר מכן הודה זדורוב בפני מדובב כי הוא זה שרצח את הילדה. בספטמבר 2010 נגזר על זדורוב מאסר עולם.

אילנה ראדה, אמה של תאיר, חלקה לא פעם על החלטות הפרקליטות וטענה כי הראיות המצביעות שזדורוב רצח את בתה הן קלושות."מזמן איבדתי את האמון במערכת המשפט אמרה השבוע, "קיוויתי שהתיק יחזור לדיון וידונו בו. אולי הפעם תתחיל האמת לצאת לאור".

בהחלטתה הטילה השופטת עדנה ארבל, פצצה. היא כתבה  כי הרשעתו של זדורוב בבית המשפט המחוזי התבססה על ההודאות שמסר בפני מדובב משטרתי, בפני חוקריו במשטרה ובעת שחזור הרצח. ארבל הוסיפה שעדותו של המערער, שחזר בו מהודאתו, נמצאה רצופת שקרים, מניפולציות וסתירות מהותיות. היא גם ציינה כי בית המשפט קבע כי ההודאות נתמכות בראיות מחזקות בעלות משקל של ממש, וביניהן פרטי חקירה מוכמנים שידע המערער למסור לחוקריו כגון מיקום הזירה, מראה החיצוני של המנוחה ותנוחתה בשעת הרצח, הפגיעות בגופה ואופן ביצוע הרצח.

למרות זאת, לאחר ששלושת שופטי בית המשפט העליון עיינו בכתובים, צפו בהודאת המערער בפני המדובב ובשחזור הרצח, ושמעו את טיעוני הצדדים בהרחבה, הם הגיעו לכלל מסקנה כי יהיה זה נכון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי.

שתי הראיות שהמחוזי ידון בהן שוב: האחת, חוות-דעתו של מר בודזיאק, מומחה בעל שם עולמי בנושא טביעות הנעל, והשנייה היא חוות-דעתה של ד"ר פורמן-רזניק בנושא כלי הרצח והחבלות שנמצאו בראשה של המנוחה. בודזיאק קבע כי כתם דם שנמצא על מכנסי הג'ינס של הילדה, ויוחס על ידי הפרקליטות  לטביעת נעל שהותירה נעלו של זדורוב בעת שטיפס מעבר לקיר השירותים, איננו טביעת נעל כלל ועיקר. ד"ר פורמן קבעה  שחתך הסכין ששיסף את הילדה לא יכול להיגרם מסכין יפנית כפי שטענה התביעה אלא מסכין בעל להב משונן. כמו כן טוענת המומחית כי החבלות בראשה של ראדה אינן מתיישבות עם הודאות זדורוב.

הכרעת הדין עומדת בעינה

עורכי דינו של זדורוב טענו כי עשיית הצדק וגילוי האמת מחייבים את קבלתן של הראיות הנוספות וכי הן יכולות להביא לשינוי בתוצאות המשפט. עם זאת, שופטי העליון הבהירו, כי הכרעת הדין בעניינו של זדורוב עומדת בעינה, אלא אם בית המשפט המחוזי בנצרת יחליט אחרת. השופטים ציינו כי "הראיות העוסקות בטביעת הנעל, כלי הרצח והחבלות בראשה של המנוחה נוגעות לסוגיות מרכזיות בהכרעת הדין – סוגיות אובייקטיביות שבמומחיות – ועשויות הן לשפוך אור על מסכת הראיות שבתיק זה".

בית המשפט הבהיר בהחלטתו, כי "אין בהחלטה זו כדי לקבוע עמדה לגופו של התיק ולתוצאותיו, וכי כל עוד לא הוחלט אחרת, תעמוד בעינה הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי והמערער יוותר במאסר במהלך שמיעת הראיות הנוספות ועריכת פסק הדין המשלים".

סנגורו של זדורוב, עו"ד הרמלין, מסר לאחר ההחלטה כי "מדובר בהחלטה משמעותית מאוד של בית המשפט העליון, שפותחת את הדלת לתיקון פסק הדין בהרשעה. מדובר בראיות מרכזיות ואנו מקווים שזה יוביל לזיכוי הנאשם". אישים בפרקליטות המדינה הגיבו הערב, כי הראיות בתיק זדורוב הן רבות ומוצקות דיין כדי להתמודד עם דיון מחדש בבית המשפט המחוזי בנצרת.

תמיהות לגבי התנהלות המשטרה

כחודשיים לאחר מעצרו של זדורוב, פנו אלי (א"מ) מספר אנשים וביקשו ממני להגיע לקצרין לביצוע תחקיר. נפגשתי עם דמויות שונות הקשורות בתיק ובסופו של דבר גם עם בני הזוג ראדה בביתם. האם, אילנה, הביעה כבר אז חוסר אמון בחקירה ובתהליך השיפוטי. היא טענה שתמתין לתוצאות המשפט אבל היא מאמינה שזדורוב איננו הרוצח. היא ומרואיינים נוספים העלו תמיהות במהלך התחקיר, שנותרו עד כה ללא מענה. מתוך תמיהות רבות שעלו, אמנה מספר תמיהות עיקריות:

זירת הרצח – על פי עדויות חוקרים במשטרה, בית הספר עצמו לא נאטם כזירת רצח למעט השירותים. עובדה שאפשרה להעלים ראיות בבית הספר התיכון שהוא רחב ידיים. מדוע לא נאטם כל המרחב עד גמר איסוף שלל הראיות?

טביעת נעל – על קיר השירותים נמצאה טביעת רגל קטנה של בעל מידת נעל קטנה, נער או אישה, שניסה לצאת מהשירותים על ידי טיפוס מעל קיר השירותים. בשלב אחר של החקירה נודע למשטרה על אודות אישה שהתוודתה שהיא זו שרצחה את הילדה. לא רק שעדות זו נפסלה. לא היה אפילו ניסיון להשוות את טביעת הנעל שעל הקיר לזו של האישה שלגביה הוטל חשד על ידי מוסר העדות בעניינה.

אמינות המדובב – המדובב שהוחדר לדובב את זדורוב היה לא אחר מאשר יחיא פרחאן, רוצח סדיסט שהואשם ברצח דנה בנט מטבריה ועוד שלושה בני אדם נוספים. במהלך 11 השנים שקדמו למשפטו על רצח בנט, הוא יצא ונכנס לבתי הכלא מספר פעמים. על אישיותו אמר בזמנו נצ"מ בדימוס דוידוביץ, מרצה בתוכנית ללימודי תעודה בפרופילאות במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שניתח את דמותו של פרחאן: "אני אומר בזהירות, נראה שמדובר בטיפוס של מה שנקרא הסדיסט. זה אומר שהעבריין נהנה מעצם הסבל והנזק שהוא מתעלל בקורבן. זה נראה מאורגן. זה אומר שהוא אדם אינטליגנטי. נראה שלבטח מדובר באדם מאוד מניפולטיבי – גם על הקורבנות, על המשטרה, ועל אנשים שהוא מנצל כדי לצוד את הקורבנות שלו. ההנאה שלו היא לאו דווקא מהאקט המיני".  כיצד התקבלה עדות המדובב הזה כאמינה בבית המשפט ובמהלך החקירה במשטרה?

שירותים תפוסים –  המנקה בשירותים העידה, כי בעת שנכנסה לנקות את המקום היו שתי דלתות סגורות בשירותים. האחת היא זו של התא בה נמצאה תאיר ולגבי השנייה ענה לה קול של מישהו שאמר כי השירותים תפוסים. מי היה או הייתה הדמות בתא השירותים הזה?