השנה היא 1994. מתיו פרי, שחקן צעיר בן 25 שעד כה התנסה במספר תפקידי אורח בקומדיות נעורים, נבחר לקחת חלק בפיילוט של סדרת טלוויזיה חדשה, שעוקבת אחר חייהם של בני 20 ומשהו בניו יורק. התפקיד- צ'נדלר בינג: נוירוטי, חסר ניסיון רומנטי של ממש ועתיר ציניות.

הפיילוט הזה, אחד מיני רבים שצילם, הפך אותו לאחד השחקנים המבוקשים בהוליווד, ולאחר הרווקים המבוקשים בעולם. הצעיר בעל החיוך הכובש הפך לכוכב גדול, ולצד חמשת חבריו כבש את עולם הבידור. "חברים" הפכה לסדרת להיט, ושנה אחר שנה חודשה לעונה נוספת של מצוינות.

כמו כל אחד מהשישה, גם פרי נכנס תחת זכוכית המגדלת של תעשיית הצהובונים. במשך עשר שנים עקבה התקשורת בדאגה אחר המראה המשתנה של הכוכב, שהתמודד עם התמכרות למשככי כאבים, ובמקביל המשיכה לפרסם ראיונות משעשעים ופוסטרים חמודים עבור המעריצות והמעריצים.

במשך עשר שנים, עמד פרי במרכז העולם וזכה לגלי הערצה משכרי חושים, חוזים שמנמנים לכיכוב בסרטים והרבה אהבה, עד שיום אחד- בחודש מאי 2004, כבה האור. המסך ירד על "חברים" והותיר את ג'ניפר אניסטון, קורטני קוקס, ליסה קודרו, דייוויד שווימר, מאט לבלאנק ומאתיו פרי להתמודד עם העולם האמיתי.

כל אחד פנה לדרכו בחיפוש אחר פרוייקטים חדשים. חלק מצאו את דרכם מייד: אניסטון בתעשיית הקולנוע, שווימר בתיאטרון ובדיבוב מלמן הג'ירף ב"מדגסקר", ולבלאנק בסדרת המשך בשם "ג'ואי" ובהמשך- בסדרה "אפיזודס". לחלק אחר לקח קצת זמן לחזור על הרגליים: קוקס ב"dirt" ובהמשך ב"קוגר טאון" וקודרו ב"קאמבק" ובהמשך ב" web therapy". אבל בסופו של דבר- כל אחד מצא את דרכו, והיכה שורשים במקום חדש. כולם, פרט לפרי.

בשנת 2006, כיכב פרי בסדרה בשם Studio 60 on the Sunset Strip. עלילת הסדרה עסקה בצוות כותבים ויוצרים של תוכנית מערכונים והחזיקה במשך עונה אחת בת 22 פרקים. ב-2007 ירדה הסדרה מהמסך, למרות ביקורות אוהדות ומספר מועמדויות לפרסי האמי וגלובוס הזהב. באותה שנה עלתה סדרה עם קונספט דומה מאוד בשם "רוק 30", שהצליחה לעשות את אותו הדבר רק הרבה יותר טוב, מה שהדגיש עוד יותר את כישלון "סטודיו 60".

האכזבה ממה שיכול היה להיות להיט גדול, החזירה את פרי לאור הזרקורים לזמן מה, בעיקר סביב התהיות: "מה הלאה לפרי?". בעוד החברים סביבו מצאו איש איש את מקומו בתעשייה, נדד פרי בין סרטי סוג ב', ובשנת 2009, שיחק בתפקיד משנה בסרט "שוב בן 17", בכיכובו של כוכב הנוער דאז, זאק אפרון. פרי שיחק את זאק אפרון המבוגר, שמבקש לחזור להיות בן 17, במעין גרסה מחודשת ל"ביג" של טום הנקס. הסרט נשכח במהרה, אך המראה של פרי הרופס והמוזנח, עם השקים בעיניים, נחקק בזיכרונם של כל המעריצים מפעם, שרק חלמו להיות צ'נדלר בינג.

התפקיד היה משפיל, בלשון המעטה, וסימן את פרי כ"חבר" הכושל, שבגיל 40 מגשש את דרכו באפילה. בשנת 2011, עשה פרי ניסיון נוסף, הפעם בקומדיה בשם Mr. Sunshine, שעוקבת אחר רווק ממורמר וציני בן 40 שעושה הערכה מחודשת של חייו – מזכיר מישהו? הסדרה כשלה ונקטלה, וירדה אחרי 13 פרקים בלבד.

פרי עבר ממשכורת של למעלה ממיליון דולר לפרק – לרצף כישלונות. נראה ששנת 2011 היתה המילה האחרונה בטקס הקבורה של הקריירה של פרי. במקביל, נאלץ פרי להתמודד עם מתקפה תקשורתית מכיוון נוסף – חיי האהבה שלו. אחרי שיצא עם ג'וליה רוברטס ולורן גרהאם, התחיל פרי לצאת עם השחקנית ליזי קפלן, והשניים כונו באופן שיטתי "זוג מוזר" על ידי הצהובונים בארצות-הברית, שלא ששו לפרגן. אבל פרי, 44, וליזי, 30, נראים מאושרים ביחד: "זוהי ללא ספק התקופה הבריאה ביותר והנוחה ביותר בחיי", אמר לאחרונה. בראיון למגזין ELLE בשנת 2006, אמר פרי: "אני צריך אישה עם חוש הומור משונה. יש לי כמה בדיחות בהן אני משתמש, ואם היא לא מבינה אותן, היא כנראה לא בשבילי"

אבל כמו בכל סרט הוליוודי דביק, בדיוק כאשר המצב נראה אבוד, הגיעה הישועה. בספטמבר 2012 עלתה סדרה חדשה בכיכובו של פרי – "תתקדם". הסדרה עוקבת אחרי ריאן קינג (פרי), שדרן ספורט ציני, אגואיסט ומריר, שאיבד את אשתו בתאונת דרכים, ונאלץ לקחת חלק במפגשים של קבוצת תמיכה המורכבת מתמהיל הזוי ומשעשע של אנשים.

על הנייר, הסדרה, שהיא במשפט אחד "קומדיה על אבל", נשמעת לא משהו, אבל באופן מפתיע הקהל אהב והמבקרים פרגנו. הסדרה הוחתמה על עונה מלאה בת 22 פרקים, ובסבירות גבוהה תמשיך גם לעונה שנייה.

השנה היא 2013. פרי כבר לא צעיר וכבר לא "חבר". הוא לא נראה טוב במיוחד, והשקים מתחת לעיניים מעולם לא היו גדולים יותר. אין ספק שהימים הטובים כבר מאחוריו, ושההצלחה הגדולה לא תשוב. אבל אחרי כמעט עשור של מכות, חבטות וכישלונות, נראה שסוף סוף השחקן האהוב מקבל את ההזדמנות שלו לחזור למסלול.

בראיון ל- LA TIMES, אמר פרי: "אני לא צריך תזכורת שהייתי ב'חברים'. אני זוכר. חלק מזה, לפחות. זה בסדר שזה עוקב אחריי, אני מבין את זה. אבל אני יכול לעשות דברים אחרים, ואני אוהב את האתגר בלהוכיח לאנשים שהכישרון שלי מתרחב אל מעבר לדמות של צ'נדלר".