ועידת מפלגת העבודה קיבלה ברוב מוחץ של 1,800 חבריה את כל הצעותיה של יו"ר מפלגת העבודה להמשך הבחירות הדמוקרטיות במפלגת העבודה.

למעט קומץ מתנגדים אישרו צירי הוועידה בזה אחר זה את כל מהלכי הבחירות המתוכננים ללשכת המפלגה ולבחירות המקומיות. בשלב מסוים עלה לבמה דני זמיר, ראש המכינה הקדם צבאית על שם רבין, אחד מצירי הוועידה, וכינה את הקהל "ערסים". פעילים ניסו להוריד אותו מהבמה והמאבטחים עצרו אותם. הוועידה כמעט התפוצצה. לאחר מכן התנצל זמיר וגם יחימוביץ' הודיעה כי היא מסתייגת הסתייגות עמוקה מהדברים: "אין אצלנו ביטויים מדירים על קבוצות באוכלוסיה. אנחנו מפלגה של כולם", אמרה. לאחר מכן הרוחות נרגעו והנאומים נמשכו.

עיקר השינוי הוא שיו"ר המפלגה יחימוביץ' והמזכ"ל יחיאל בר הנהיגו שיטה שבה כל הלשכה, כ-280 איש, תיבחר באופן דמוקרטי ללא שריונים וללא צירופים, כפי שהיה מקובל בעבר. כולל צירופים של היו"ר עצמה אשר לא יתקיימו על פי החלטתה.

הוועידה היתה סוערת ביותר ולוותה בהסתייגויות רבות, כאשר לכל המסתייגים, ובראשם איתן כבל, עופר עיני ואראל מרגלית. כבל ומרגלית תקפו את התנהלותה של יחימוביץ' ודרשו לא לאשר סעיפים המחלישים את כוחו של המרכז בחוקת המפלגה. לגביהם, זו פעולה דרקונית, לא דמוקרטית. מרגלית אף החתים חברי ועידה רבים על הדרישה להקמת ועדת חקירה שתבדוק את כשלון העבודה בבחירות.  בסופו של דבר, כל ההסתייגויות נדחו ברוב עצום.

יחימוביץ' הודתה לצירי הוועידה על ההתייצבות הכמעט מוחלטת לצדה ועל הבעת האמון בדרכה.