האחות מגאן רייס, 83, גרג בורטי-עובד, 57, ומייקל ואלי, 63, עומדים לדין בגין פגיעה ברכוש ממשלת ארצות הברית, הרס רכוש פדרלי שערכו מעל 1,000 דולרים, הסגת גבול ופגיעה בחצרי ההגנה הלאומית. על האישום האחרון לבדו הם צפויים לעשרים שנות מאסר.

הכול החל השכם בבוקר 28 ביולי, 2012: רייס ושני שותפיה צעדו בחסות החשיכה בעד החורשות במעלה גבעה, עד שהגיעו לגדר חוליות המקיפה את המתקן הגרעיני שבאוק-רידג', טנסי. חמושים בפנסים ומגזרי תיל, הבקיעו לעצמם דרך בעד הגדר, מצפים להיעצר בו במקום. במקום זאת הם המשיכו לצעוד כמייל, גזרו ארבע גדרות וחדרו למה שאמור להיות מתקן עיבוד ואחסון האורניום השמור ביותר בארצות הברית. "אולי היינו צריכים לשוב על עקבותינו", אמר עובד לכתב רשת CNN.

אבל הם לא. בחלוף שעות אחדות ניצבו שלושת הפעילים מול שומר, אחרי שהניפו שלטים, ציירו סיסמאות, ומרחו דם אדם על כותל מבנה המכיל אורניום מועשר בדרגה גבוהה מאוד. מאז המקרה קיים הקונגרס כמה שימועים ושיגר המלצות אבטחה למשרד האנרגיה ולמנהלת הביטחון הגרעיני הלאומי, המנהלת את האתר, Y-12, ושבעה אתרים של נשק גרעיני אחרים.

לאחרונה דיווח סגן מזכיר האנרגיה, דניאל פונמן, לוועדת האנרגיה והמסחר של הסנאט, שמשרד האנרגיה נקט: "כמה צעדים משמעותיים לשיפור האבטחה" מאז הפריצה ל Y-12, לרבות שינויי הנהלה וסקירת מצה האבטחה על ידי חברות פרטיות. היום ניכרים באתר שיפורי אבטחה. קבלן חדש נשכר למשימה, שלטים וגדרות חדשים הוקמו. ומנהל אבטחה לשעבר של אתר גרעיני טוען שרכיבי הנשק הגרעיני לא נחשפו כלל לסיכונים.

"מה שהאנשים האלה עשו היו הסגת גבול יותר מאשר השגת גישה לרכיבי נשק", אמר מייקל אלאן, "ברגע שנכנסו, הם יכלו לרסס סיסמאות, אבל זה כאילו שמישהו הצליח לחדור לפורט נוקס, אין לו מושג על הסיסמאות של המנעולים". אלאן הסביר שרכיבי הנשק הגרעיני של ארצות הברית מפוזרים בשמונה אתרים ברחבי המדינה ש"רובם נמצאים באמצע שומקום. יש רק מקום אחד שבו מורכבים כלי הנשק; אני לא מתכוון לגלות באיזה אחד מהם", אמר אלאן, "והסיבה לכך שיש שמונה מתקנים, היא כדי שאך אחד לא ידע הכול (כלומר מה נעשה במתקנים האחרים), וכמעט אף פעם לא רואים פצצה גרעינית מוכנה לשימוש".

לא כולם שותפים לדעתו. מומחה אבטחה  גרעינית אחר אמר, שהחדירה למתקן בטנסי היא יותר מאשר הסגת גבול על ידי כמה פעילי סביבה. "זה היה אירוע חמור  מאוד מפני שהם חדרו לאזור מוגן, כאשר היתה אמורה להיות תגובה ביטחונית מיידית", אמר אדווין לימן, מדען בכיר ב"תכנית האבטחה הגלובלית", ארגון המנטר את משרד האנרגיה ואת סוכנות ההסדרה הגרעינית.

"אם הם היו מאומנים, מעין ארגון גרילה, שמשרד האנרגיה אמור לוודא שהוא מסוגל להתגונן מפניהם, נושאים חומרי נפץ, כלי פריצה אחרים, וגישה ליסודות המבנה… פירוש הדבר שהשומרים הובסו".

לדברי לימן, הפריצה לא היתה אירוע חריג: "היא תוצאת צמצום הפיקוח המרכזי, נותנים לקבלנים יותר אחריות לפקח על עצמם, וזאת הזמנה לעיגול פינות ולשאננות", הוא המשיך. לאירוע יש גם "השלכות גלובליות. אם איננו מסוגלים לפקח על החומר הגרעיני שברשותנו, חישבו על האתגרים ברחבי העולם… היכן שיש חומרים מסוכנים בה במידה ומוגנים אפילו פחות".