משרד החוץ מתריע מפני ניסיון לשנות את מעמד הר הבית. סגנית מנהלת מחלקת ירדן במשרד החוץ, פרידה יובל, ציינה כי שינוי שכזה "יעורר את כל העולם", כלשונה, כשם שקרה לאחר שאריאל שרון עלה להר הבית ולאחר פתיחת מנהרות הכותל. מנהלת מחלקת ירדן אמרה זאת היום בדיון מיוחד שקיימה ועדת הפנים, לרגל יום ירושלים, בנושא "הריבונות על הר הבית והסדרי התפילה במקום". 

במשרד הדתות לא מתרשמים מאזהרות משרד החוץ ולראשונה מזה 46 שנה, יביא משרד זה לאישור הממשלה, תקנות שיסדירו את תפילת היהודים בהר הבית. כך הודיע מנכ״ל משרד הדתות, אלחנן גלאט, בדיון בוועדת הפנים.

יו"ר הועדה, ח"כ מירי רגב את המצב, שאותו הגדירה ״בלתי אפשרי״, הקיים היום בהר הבית. לדבריה מדובר באפליה, שבה נאסר על יהודים הרוצים להתפלל בהר הבית להיכנס למקום על רקע היותם יהודים.

 "לא יתכן שבמדינת ישראל יהודים צריכים למצוא את עצמם כיהודים עומדים בצד. הר הבית יהיה מקום שבו כל אחד יוכל להתפלל על פי דתו", אמרה רגב. לדבריה, סוגיית הר הבית קשורה למיינסטרים וללב העם היהודי שבמשך אלפי שנים ערג להר הבית.

מיד עם תחילת הדיון הציגה הועדה שני סרטים. האחד סרט אותנטי של רגעי הפריצה של חטיבת הצנחנים להר הבית ושחרור הכותל יחד עם הר הבית מידי הירדנים. הסרטון עורר תגובות רבות בקרב חברי הכנסת הערבים ובראשם ח"כ ג'מאל זחאלקה שטען כי הסרט פוגע ברגשותיהם, וביקש לעצור את הסרט.

מנכ"ל משרד הדתות, אלחנן גלט, הפתיע ואמר כי המשרד מבקש לבחון בקרוב ובהקדם את הסדרת התקנות שיאפשרו כניסה מסודרת להתפלל בהר הבית, כזכות יסוד. למעשה, זוהי פעם ראשונה מזה- 46 שנה מאז שחרר צה"ל את הר הבית שיוסדו תקנות מסוג זה.

ח"כ משה פייגלין טען בדיון כי השאלה העיקרית העומדת לפנינו היא שאלת הריבונות על הר הבית, וכי לא מדובר בשאלה ביטחונית או דתית. לטענתו "הבעיה של הווקף היא לא בתפילה, אלא בסממן הריבוני שהתפילה מייצגת. מבחינתם זהו כרסום בריבונות הטוטאלית של האסלאם על הר הבית". לכן לדעתו זהו הזמן לצקת תוכן במשפט "הר הבית בידינו".

חבר הכנסת אברהים צרצור, העלה את השאלה האם אין עוד מקום היהודים להתפלל מלבד מסגד אל אקצא. לדבריו "היהודים בישראל צריכים להבין שירושלים תחזור ביום מן הימים לחיק הפלסטינים והמוסלמים. הפתרון הוא לשמור על הסטטוס קוו במקום". כאמל ריאן, ראש עמותת  אל אקצא, פנה לאנשי הדת היהודיים בקריאה לנהל דיאלוג דתי ולא פוליטי בנושא. עוד קרא לשמור על הסטטוס קוו ח"כ טלב אבו עראר ואמר כי הנושא הוא דתי במהותו, הרבה לפני שהוא פוליטי.

ח"כ דוד צור הביע את תמיכתו בדיאלוג דתי, אך טען כי ניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני מזווית דתית הוא טעות. הוא הוסיף כי ההערכה הביטחונית של המשטרה לגבי היתר או איסור של כניסת מתפללים להר הבית נכתבה בדם.

ח"כ תמר זנדברג אמרה כי לכל איש או אישה, מכל זרם ודת יש זכות להתפלל במקומות הקדושים לו. היא טענה כי השאלה שעלתה בדיון היא אכן שאלת הריבונות כפי שהציג אותה ח"כ משה פייגלין, שאלה שהיא קודם כל לאומית, שנוגעת לכיבוש. לכן, הזכות של היהודים לתפילה במקומות הקדושים להם תתאפשר רק כחלק מסיום הכיבוש וחלוקת ירושלים שתאפשר הסדר תפילה וחלוקת המקומות הקדושים.

בסיכום הישיבה אמרה היו"ר ח"כ מירי רגב כי "עלייתם של יהודים להר הבית הינה זכות בסיסית של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת לשמור ולהגן על זכות זו. חופש הדת והפולחן מעוגנים בחוקי היסוד של המדינה, וכמדינה ריבונית חובה עלינו להגן עליהם. אני שמחה שמשרד הדתות יביא לאישור הממשלה שורה של תקנות שיסדירו אחרי 46 שנה את הסדרי התפילה בהר הבית". ועדת הפנים בראשותה של ח"כ מירי רגב, תוסיף לעקוב אחרי הביצוע והתקנת התקנות בממשלה.

* על רקע האירועים האחרונים בהר הבית וכינוס הפרלמנט הירדני בו הצביעו בעד גירוש השגריר הישראלי מירדן והחזרת השגריר הירדני לירדן, העביר היום המדינה מסר מרגיע להנהגה הירדנית. בנאום שנשא  בעצרת הממלכתית לציון יום איחוד ירושלים וזיכרון לנופלים שנערכה הערב בגבעת התחמושת, הדגיש הנשיא כי ישראל מחויבת לכל ההסכמים בין שתי המדינות ותפעל לשמור עליהם: "ירושלים יקרה לנו. השלום עם ירדן יקר לנו. אני רוצה לומר בקול רם וצלול שאנו נכבד את כל המקומות הקדושים לכל הדתות ונעשה הכל על מנת לשמור על ביטחונם כפי שהוסכם בינינו. השלום שהושג בינינו היה גם תקוותם של הלוחמים. השלום שהושג בינינו הוא שלום לכל המתפללים יהודים, מוסלמים, ונוצרים כאחד. הרי כל העולם יודע שכאשר שמענו קולות של שלום שבאו ממצרים ומירדן לא דחינו, לא היססנו, והושטנו יד לשלום".

 הנשיא המשיך והתייחס בנאומו לחשיבות השלום ולחשיבותה של ירושלים לכל דתות העולם: "בירושלים יש גם מסגדים וגם כנסיות, וישראל מגינה ותגן על פתיחותם ועל ביטחונם. ירושלים עתיקה וירושלים חדשה. ירושלים שתושביה שכנים וקרובים וזרים אלה לאלה בעת ובעונה אחת. ירושלים שכל תושביה צריכים להיות אמונים על שלומה. היכן עוד תוכלו לשמוע תפילות הבאות מהכותל המערבי הקדוש לנו, קריאות מואזין במסגדים, צלצולי פעמונים בכנסיות, הנישאים באין מפריע. מכאן תעלה התפילה, כי בעיר הנצחית שלנו ומעבר לה, יכון שלום. שיהיה שלום בין המדינות.  שלום בין הדתות. שלום בין העמים. אוזנינו כרויות לבשורות טובות. לקולות שלום. גם אם קולם נשמע מרחוק הם עדיפים על תרועות מלחמה. גם כאשר נשמעים איומים חדשים אנחנו בטוחים שצבאנו ידע לגבור עליהם. עמנו נושא נפשו לשלום ושום איום לא יחליש את משאת נפשנו".

 הנשיא התייחס לגבורתם של הנופלים בקרב:" בלילה הגורלי ההוא, הייתה הגבעה הקטנה הזאת לתופֶת של אש. הצנחנים הסתערו על היעד המבוצר הזה "גבעת-התחמושת".  אם כי השם "גבעת הגבורה" הולם אותה יותר. הקרב הלֵּילִי הֶעקוב מדם עשה אותה למוקד שבו התגלתה גבורה מופלאה של מגיני ישראל. של משחררי ירושלים. מַה נורָא יגון המקום הזה לכם, בני המשפחות השכולות, ומה נורא-הוד הוא המקום הזה למדינת ישראל. חיילינו ידעו שזה קרב על גורל ירושלים. לאבדה או להצילה". 

הטקס בגבעת התחמושת התקיים הערב בהשתתפות שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, הרמטכ"ל בנימין (בני) גנץ וראש עירייתירושלים נירברקת.

[related-posts]