אין זה ביקורה הראשון בישראל של המקהלה הלאומית "לטביה", עטורת הפרסים, אך תמיד חוויה ליהנות מתרבות השירה שלה. היא השתקפה בדיקציה מרשימה בדיוקה גם בגרמנית, השפה בה הלחין מנדלסון את "הריעו לה' כל הארץ" – מזמור תהילים עמו פתחה המקהלה את תכניתה המגוונת באולם ימק"א בירושלים.

למרות שירת הבסים המופלאים חסרה מ"שירי מריה" של ברהמס המורכבות ה"רב-שכבתית" והעומק המאפיין את כתיבתו. גם אם הייתה דרמה בביצוע השירים, עדיין צרמו קולותיהן הדקיקים של הסופרן במקהלה. רק ב"אווה מריה" של ברוקנר ירדה המקהלה לפיאניסימו חרישי ואפשר היה להתענג על יפי שירתה.

תרבות שירה מרשימה הפגינה המקהלה בביצוע "בנות ירושלים" – מזמור של לוקס פרי עטו  של המלחין הלאומי האסטוני רודולף טוביאס. הקנון היה מופלא, הדיקציה מדויקת, ובעיקר אפשר היה ליהנות מקולות הבסים והטנורים.

במיטבה הייתה המקהלה הלטבית בביצוע יצירה של בן ארצם –  המלחין הלטבי בן זמננו אריקס אסנוולדס. שתי סולניות שעמדו לצדי המקהלה  מסכו נופך דרמטי לטקסט הפונה ל"מציל הקרבנות". אפשר היה ליהנות מהרב שכבתיות בקולות המקהלה.

סוער, דרמטי ומרתק היה ביצוע ה"אגנוס דאי" (שה האלוהים) של המלחין הפולני הנודע קז'יסטוף פנדרצקי. הכרומטיות המדובבת ומרווחי הטריטונים זכו להבלטה בשירת המקהלה. מרתק היה שיר השלום, שכתב המלחין האסטוני ארוו פארת לזכר קורבנות פיגוע התופת במדריד (11.3.2004). השילוב של מזמור גרגוריאני מהמאה התשיעית עם הפוליפוניה בכתיבתו של פרת היה מלא קסם.

בשיר "מה יפה אתה" (אופ' 74, מס' 1) של גריג הציגה המקהלה מסורת של שירת מענה כאשר מעל לנעימה קבועה ששרה המקהלה (מעין צליל דרוֹן כמו בחמת חלילים) מסתלסלת שירת הסולן – טנור מקרב חברי המקהלה.

המקהלה היתה במיטבה גם בשירת "אבינו בשמיים" של המלחין האוקראיני בן זמננו ולנטין וסיליוביץ. השירה הדיבורית-רצ'יטטיבית והדרמה נוטפת הדם המתארת את קבורתו של ישו ובעיקר בקשת המחילה, זכו לביצוע מרגש. הפעם ברדת המקהלה לפיאניסימו מצמרר ניתן היה להתענג על כל קולות המקהלה הנדירים ביופיים ועל תרבות שירה מופלאה.