הממשלה אישרה היום את החלטת ראש הממשלה; השרים לפיד ושלום ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר – להעמיד את כמות הגז שתופנה למשק הישראלי ל- 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ולהפנות את השאר ליצוא. להחלטה התנגדו השרים יעל גרמן, עמיר פרץ וגלעד ארדן.

מנתונים שהוצגו בישיבה, בשנת 2012 צרך המשק הישראלי 7 מיליארד מטר מעוקב של גז, כך שגם בהתאם לתחזית של עלייה משמעותית בצריכת הגז הכמות תספיק לפחות ל-25 שנה.

אולם למרות האישור בממשלה, כבר עתה ברור כי הממשלה תצטרך להתמודד עם החלטתה גם בבג"צ. זאת לנוכח כוונתם של חברי הכנסת שלי יחימוביץ', ראובן (רובי) ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן לעתור מחר לבג"צ נגד החלטת הממשלה. יתכן כי לעתירה יצטרפו חברי כנסת נוספים. גם 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון נערכים להגיש בימים הקרובים עתירה לבג"צ. 

"לא נסחפנו בגלי הפופוליזם"

בטרם אושרה ההחלטה תקף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחריפות, את מה שהוא מכנה "הגל הפופוליסטי" ואמר כי הכניעה לדרישות המתנגדים ליצוא הגז, "תשאיר את הגז קבור באדמה או במים, מתחת לשכבות של פופוליזם וביורוקרטיה".

"אני מביא היום לממשלה החלטה שקיבלתי יחד עם שר האנרגיה סילבן שלום, שר האוצר יאיר לפיד, ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר", אמר נתניהו. "קיימנו דיונים רציניים, מעמיקים, תרתי משמע, כי אנחנו הולכים לעומקם של דברים בתוך הים, וקיבלנו החלטה על משק הגז בישראל.

"ישראל התברכה בברכה גדולה, בגז בים התיכון. הגז הזה יכול לתת מענה לשני צרכים יסודיים שלנו: האחד, להניע את המשק  המקומי בתצרוכת אנרגיה זולה יותר, את אותו חלק שניתן להזין בגז. הדבר השני הוא למלא את קופת המדינה בעשרות מיליארדים של שקלים כתוצאה מייצוא הגז והמיסוי שאנחנו מטילים עליו. האיזון הנכון בין שני הדברים האלו הוא לא דבר של מה בכך. דנו בזה והחלטנו. אני חושב שמצאנו את האיזון הנכון. לא נסחפנו בגלי הפופוליזם ששוטפים את המדינה, את העולם – ועשינו את הדבר הנכון למדינת ישראל. הדבר החשוב עכשיו הוא לזוז מהר.

"אנחנו בוודאי מבינים שמשקיעים יכולים לאבד תקווה", אמר נתניהו. "הם יכולים לחשוב שאנחנו ניכנע ללחצי הפופוליזם או לבירוקרטיה אינסופית. אנחנו רוצים לזוז מהר. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד יסודי: בלי שיהיה ייצוא גז – לא יהיה גז בשוק המקומי. אלה הכללים הבסיסיים. ההבנה הבסיסית ביותר איך אנחנו מפיקים גז מהמים. בלי שיהיה ייצוא גז – לא יהיה שוק מקומי. את הטעות הזאת, הכניעה לפופוליזם, 'בוא נשמור על הגז אצלנו', עשו כמה וכמה מדינות והן שמרו את הגז אצלן. הוא קבור באדמה או במים, מתחת לשכבות של פופוליזם ובירוקרטיה. את זה אסור לעשות. אנחנו צריכים להוציא את הגז החוצה.

"השילוב הנכון בין שוק מקומי וייצוא – זה מה שאנחנו עושים היום", טען ראש הממשלה. "אני חושב שהיכולת לעמוד מול הגל הפופוליסטי, מול אנשים שלא מבינים איך לנהל כלכלות, שיכולים להרוס בקלות כלכלות, היכולת הזאת, נמצאת בממשלה הזאת. אנחנו מאוחדים בה ויש לנו כוח רב, נחישות רבה  ושכנוע רב כדי לעשות את המהלך החשוב.

"החסכון יגיע ל-2 עד 3 מילארד בחודש למשק הישראלי"

"אני רוצה להגיד מלה נוספת שצריך להגיד כאן", אמר נתניהו. "במשך עשרות שנים, מדינת ישראל, ממשלת ישראל על אגפיה השונים, הלכה לחפש גז והיא לא צלחה. מי שהצליח היו אלה מהסקטור הפרטי,  יזמים שהלכו והסתכנו ומצאו – וצריך להגיד את זה היום. בשיטפון הפופוליסטי ששוטף גם את מדינת ישראל צריך להגיד גם את הדבר הזה ולא צריך לנשל אותם, בוודאי שלא צריך גם לבטל את תרומתם, אבל גם צריך לקחת למדינה את אשר מגיע למדינה, וזה מה שאנחנו עושים. האיזון הנכון זו ההחלטה שאנחנו מקבלים כאן, ואני חושב שהיא נכונה. היא מבטיחה את הצרכים של אזרחי מדינת ישראל, גם על ידי מילוי קופות המדינה בכסף רב מייצוא וגם על ידי הזנת המשק המקומי באנרגיה זולה".

שר האוצר, יאיר לפיד אמר בדיון: "זהו יום גדול למדינת ישראל, החלטה שקיבלנו, ראש הממשלה, שר האנרגיה, נגיד בנק ישראל ואנוכי היא החלטה שקולה ונכונה וכל אזרח ירוויח מפירותיה לכיסו האישי. הגדלנו את היקף הגז לצריכה המקומית ב-20%, אבל במקביל גם אפשרנו ייצוא שיביא הנה משקיעים נוספים, יכניס למדינה 60 מיליארד דולר בשני העשורים הקרובים, יוריד את יוקר המחיה ויביא לצמיחה למשק הישראלי. הממשלה הזו היא ממשלה שיודעת לפעול ולקבל החלטות".

שר האנרגיה והמים סילבן שלום אמר בדיון כי ההחלטה מעמידה בראש סדר העדיפות את החשיבה אזרחית ובמרכזה את המאבק ביוקר המחייה. "עם הזרמת והשימוש בגז טבעי אנו נהיה עדים בקרוב להוזלה במחירי החשמל, המים, הגז ומוצרים נוספים זה משום שהורדת המחירים במוצרי צריכה בסיסים אלו ישפיעו על הייצור וההפקה של מוצרי צריכה אחרים. זו תהיה תרומה אדירה של המשרד למאבק ביוקר המחייה".

השר שלום הוסיף ואמר כי הדאגה לצרכן הישראלי והדאגה לדורות הבאים, הרצון לסייע לקיום משק אנרגיה עצמאי ותחרותי בישראל והרצון לקבל החלטות שימריצו ויעודדו משקיעים זרים להשקיע בישראל ביחד עם הרצון לפעול בשקיפות מלאה – הם שהנחו את החלטותיו בנושא היצוא הגז הטבעי. בין ההחלטות האלה: חתימה על צו פיקוח לבחינת רווחי הגז הטבעי; חיוב החברות והיזמים שקיבלו רישיונות קידוח וחיפוש מהמדינה לשלם ללא דיחוי את כל התגמולים שהם היו חייבים לקופת המדינה ו הקמת קרן השקעות לאומית, שתבטיח כי הכנסות המדינה מהגז הטבעי יושקעו בחינוך, בריאות, רווחה וחיזוק הפריפריה בנגב ובגליל. "החלטות אלו מצטרפות להחלטה החשובה ביותר שקיבלנו היום. החלטה זו תאפשר לתעשיות לעבור לשימוש בגז ולתת להם אופק. אני יכול לעדכן שמפעל אחד בדרום (מפעל שניב באופקים) כבר עבר לשימוש בגז וחוסך כ-50,000 ש"ח בכל יום (חסכון של כ-15 מיליון ש"ח בשנה). צריכים לדעת הגז הטבעי כבר היום  מספק חסכון של כמיליארד ש"ח בחודש וכאשר השימוש בגז יגבר, החסכון יגיע ל-2 עד 3 מילארד בחודש למשק הישראלי".

השר שלום התייחס בדבריו גם לסוגיה הגיאופוליטית שנוצרה עם הימצאות הגז הטבעי: "להחלטה שקבלנו היום השפעה משמעותית שתתרום לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הגיאו-פוליטית האזורית והעולמית. יצוא הגז למדינות האזור יניב יתרונות רבים ויהפוך את ישראל לשחקן משמעותי גם מהבחינה המדינית וגם מהבחינה הכלכלית".

החלטת הממשלה למבחן בג"צ: "התקבלה בחוסר סמכות"

מחר, כאמור, תוגש העתירה לבג"צ נגד הליך קבלת ההחלטה בממשלה. את העתירה לבג"צ מגישים יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' וחברי הכנסת רובי ריבלין (ליכוד), ח״כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכלכלה ח״כ פרופ׳ אבישי ברוורמן (העבודה), בשיתוף עם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, המכון הישראלי לתכנון כלכלי והפורום הישראלי לאנרגיה. את העותרים ייצגו עו"ד אפי מיכאלי, ערן צין, ד"ר עופר סיטבון ונטע דגן.

העתירה משתרעת על פני 40 עמודים וכעת נעשים בה תיקונים אחרונים בהתאם לפרטי החלטת הממשלה.

בעתירה נאמר בין היתר: "בהחלטה בדבר אופן ניצול הגז הטבעי שנמצא לחופי ישראל, יש כדי להשפיע על דמותה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל בעשורים הקרובים ועל מצבה הגיאופוליטי והמדיני בשנים הקרובות. בכך, נקרתה בפניה של מדינת ישראל הזדמנות היסטורית נדירה להביא לשינוי של ממש באופן אספקת האנרגיה למשק המקומי, תוך הינתקות מהתלות הנמשכת במקורות אנרגיה זרים.

"על-אף חשיבותה העצומה של ההכרעה ועל-אף החובה לעגנה במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת, נמנעה ממשלת ישראל מנקיטה בצד הדמוקרטי המתבקש והחליטה להימנע מהבאתו של הנושא לדיון דמוקרטי, שקוף ומקיף בכנסת ישראל".

עוד נאמר בעתירה כי החלטת הממשלה חסרת תוקף, שכן היא "מקנה שורה של סמכויות ומטילה שורה של חובות אשר אינן מעוגנות בהוראת חוק ישירה ומפורשת"; "מעגנת שורה של הכרעות שיש בהן כדי להוביל לפגיעה בזכויות יסוד"; "התקבלה בחוסר סמכות" ו"התקבלה על בסיס תשתית עובדתית חלקית".

כנספח לעתירה מופיעה עמדתו של המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, אשר כותב: "הצעת ההחלטה מהווה לעמדתנו הסדר ראשוני שעל פי טיבו ומהותו צריך להקבע על ידי הכנסת בין באופן מפורט ובין באמצעות הסמכה ברורה ומפורשת של הכנסת לרשות המבצעת.

זאת בשל היקפה המשמעותי של הצעת ההחלטה, מהותה הבין דורית והיותה נתונה במחלוקת ציבורית. על פי עקרונות היסוד של המשטר בישראל ההכרעות העקרוניות מתקבלות על ידי המחוקק…"