הפגישה הראשונה בוושינגטון, בין צוותי המו"מ של ישראל והפלסטינים, תתקיים כנראה רק בתחילת השבוע הבא. זאת, למרות הכוונה הראשונית שהייתה לכנס את צוותי המו"מ כבר השבוע. בינתיים, צפוייה הממשלה להחליט כבר בישיבתה הקרובה על שחרור האסירים.

בפגישה הראשונה בוושינגטון ישתתפו מצד ישראל, שרת המשפטים ציפי לבני ושליחו האישי של ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו. מן הצד הפלסטיני ישתתף בפגישה ראש המשלחת הפלסטינית למו"מ, סאיב עריקאת.

הדיון הראשון, וככל הנראה גם הבאים אחריו, יוקדשו לקביעת מתכונת המשא ומתן. ככל הנראה צפוייה לעלות כבר בתחילת המו"מ סוגיית שחרור 82 האסירים הפלסטיניים, מתקופת טרום אוסלו, שהפלסטינים דורשים את שחרורם, ולצורך זה מתכוון ראש הממשלה להביא כבר לישיבת הממשלה הקרובה החלטה שתסמיך אותו לחדש את המשא ומתן עם הפלסטינים. הממשלה תצביע גם על הסכמה לשחרור 82 האסירים – כשהכוונה לשחררם בהתאם להתקדמות המו"מ, בארבעה סבבים, כשהסבב הראשון של השחרורים יהיה בעוד כשישה שבועות והאחרון בעוד כתשעה חודשים. על-פי הנוהל שהיה נהוג בעבר, יפורסמו שמותיהם של האסירים שאמורים להשתחרר בפרק זמן של 48 שעות לפני השחרור. זאת, על-מנת שגורמים שיהיו מעוניינים לעתור נגד השחרור יוכלו לעשות זאת. ברשימת האסירים שישוחררו לא כלולים אסירים ערביי ישראל.

חוק משאל העם

נתניהו מתכוון גם לפעול לקידום מהיר של חוק שיאפשר את עריכת משאל העם – כדי לאשר כל הסכם, אם יושג, במו"מ עם הפלסטינים. חרף ההתנגדות מצד ציפי לבני ואביגדור ליברמן למשאל העם, ראש הממשלה נתניהו עומד על קיומו – וזאת מתוך ההנחה כי רק משאל עם יוכל למנוע קרע בציבור הישראלי, במקרה של החלטות קשות על פינוי התנחלויות ומסירת שטחים לרשות הפלסטינית. גם ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין הבית היהודי קובע שיש להעביר את חוק משאל העם בתוך 90 יום.

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מתייצב לצדו של ראש הממשלה בדרישה לקדם במהירות את חוק משאל העם, שהוגש לאחרונה על ידי חברי הכנסת איילת שקד ויריב לוין. בנט אף מתנה את אישור תקציב המדינה באישור החוק. מי שעמדתו עדיין לא הובהרה בנשוא זה, הוא שר האוצר יאיר לפיד. הנושא עומד להיות מוכרע בקרוב  בהתייעצות סיעתית שתערוך יש עתיד בסוגיית משאל העם.

בישראל מברכים על החלטת הממשל האמריקני למנות את מרטין אינדיק לממונה מטעם ארצות הברית על המשא ומתן המדיני.

מרטין אינדיק, איש אקדמיה ודיפלומט יהודי-אמריקני, כיהן כשגריר ארצות הברית בישראל בשתי קדנציות לא-רציפות: מאפריל 1995 עד ספטמבר 1997 ומינואר 2000 עד יולי 2001. הוא היה מעורב בשלבים שונים ומכריעים במאמצים להגיע להסכם בין ישראל לפלסטינים ומעטים בארה"ב מצויים כמוהו בסבך המזרח תיכוני של היחסים בין ישראל לפלסטינים.

אינדיק נולד להורים יהודים בלונדון, אנגליה, וגדל והתחנך באוסטרליה. הוא קיבל תואר B.A בכלכלה מאוניברסיטת סידני ב-1972 ותואר דוקטור ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ב-1977. ב-1982 החל אינדיק לעבוד כמנהל מחקר באיפא"ק. ב-1985 ייסד את מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, שהתמחה ביחסי ישראל-ערב, ושימש כמנהלו במשך שמונה שנים, עד 1993 עת הוחלף על ידי הסופר וההיסטוריון רוברט סטלוף. הוא שימש גם כפרופסור נספח בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שם לימד על הפוליטיקה הישראלית ומדיניות חוץ.

הוא לימד במכון המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה, במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקת הפוליטיקה של אוניברסיטת מקאוארי בסידני. אינדיק פרסם פרסומים רבים על אודות תהליך השלום הישראלי-ערבי, יחסי ארצות הברית-ישראל ועל האיומים על יציבות המזרח התיכון הנשקפים מעיראק ואיראן.

אינדיק שימש כעוזר מיוחד לנשיא ארצות הברית ביל קלינטון וכמנהל בכיר של תחום המזרח הקרוב ודרום אסיה במועצה לביטחון לאומי. בעת ששירת במועצה לביטחון לאומי שימש גם כיועץ ראשי לנשיא וליועץ לביטחון לאומי בנושאי ישראל-ערב, עיראק, איראן, ודרום אסיה. הוא היה חבר בכיר בצוות השלום למזרח התיכון של מזכיר המדינה וורן כריסטופר ושימש כנציג הבית הלבן בוועדה האמריקנית-ישראלית למדע וטכנולוגיה.

אינדיק, שהיה שגריר ארצות הברית בישראל, הביע לפני כחודשיים ספק בכוונותיו של ראש הממשלה נתניהו וכתב במאמר כי "אמנם נתניהו עשוי לשלם מס שפתיים בנושא פתרון שתי המדינות אך מפלגתו לא תתמוך במדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית".

נשיא המדינה שמעון פרס אירח אמש במשכן הנשיא, מנהיגי דת ונציגי ציבור מוסלמיים בישראל, לסעודת שבירת צום הרמאדן. הנשיא קרא במהלך נאומו  למנהיגי הציבור המוסלמי בישראל לתת רוח גבית לתהליך השלום ואמר: "ישנו רוב ברור הן בצד הישראלי והן בצד הפלסטיני לטובת השלום. על כולנו להתגייס ולחזק את המנהיגים בכדי לאפשר לילדנו לגדול בעתיד טוב יותר".