Skip to content

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 9.8.2013

ניר ברעם ויעל נאמן, מסע לארץ עוץ ועוד קצת כבוד למנדלה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אֶרֶץ עוּץ הַמֻּפְלָאָה / ל. פְרַנְק בָּאוֹם ארוע של ממש בספרות הישראלית. הוצאה חדשה, עוץ שמה בישראל, נולדה ותחום פעילותה יהיה ספרות ילדים ונוער קלאסית. אז אחרי שהוצאת זיקית פרצה את הדרך בשנה האחרונה והוכיחה שאפשר לשמור על איכות, למכור במחירים שפויים ועדיין לככב ברשימות רבי המכר, נקווה שגם עוץ תצעד באותם שבילים. גם את ספרי הוצאת עוץ ניתן יהיה להשיג רק בחנויות פרטיות ובאתר ההוצאה. גילי בר-הלל, מי שעומדת מאחורי המיזם הנפלא הזה, תרגמה בין היתר את סדרת ספרי הארי פוטר וכן את הגרסה המוערת והמוצלחת של הקוסם מארץ עוץ שיצאה בהוצאת אריה ניר. לבר-הלל רומן ארוך עם ארץ עוץ, שאין קלסיקת ילדים גדולה ממנה. מגיל תשע היא אוספת ספרים הקשורים לארץ עוץ והאוסף שלה כולל היום למעלה ממאתיים כאלה.

ארץ עוץ המופלאה הוא הספר השני בסדרה, שמסתבר שכללה לא פחות מארבעה עשר ספרים. הוא מגיע בכריכה קשה, מלווה באיורים נהדרים ובמפת ארץ עוץ, למי שמתכנן טיול..

 אֶרֶץ עוּץ הַמֻּפְלָאָה מאת ל. פְרַנְק בָּאוֹם, הוצאת עוץ, תרגום: גילי בר-הלל סמו, 223 עמ'

צל עולם / ניר ברעם ספרו החמישי של ברעם שעושה רושם שהופך להיות ה-ברעם החשוב במשפחה. ואין זה דבר של מה בכך. שני ספריו הקודמים היו בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר אך הבולט מביניהם היה ללא ספק, אנשים טובים. על אף ביקורות שנויות במחלוקת הספר זכה להצלחה עצומה אצל הקוראים, תורגם לשפות רבות וזכויותיו נרכשו על ידי הוצאות גדולות ברחבי העולם כולו.

אחת הביקורות כלפי הספר עסקה בכך שהספר "מנסה להיות רומן גדול". שהוא אינו פונה לקהל ישראלי. אם כן, אותן טענות יכולות להיות מופנות גם כלפי צל עולם. גם כאן מדובר ברומן גדול, חובק עולם המתפרש על פני כמה עשורים ובכמה סיפורים שאט אט הופכים לסיפור אחד. חבורה לונדונית שמנסה לחולל שביתה עולמית בת מיליארד אנשים, חברת יעוץ אמריקנית המתמרנת בין משטרים בכמה יבשות, ואחד, גבריאל מנצור איש עסקים ירושלמי. אלה פועלים בתוך הסדר הקפיטליסטי הגלובלי אבל גם מאיימים לערער אותו. הקהל הישראלי מבין היטב שאנשים טובים פנה בדיוק אליו, בדיוק כמו צל עולם.

 צל עולם מאת ניר ברעם, הוצאת עם עובד,482 עמ'

אני, נלסון מנדלה – שיחות עם עצמי  אז נכון שרק לפני מספר שבועות כתבתי על ספר העוסק בנלסון מנדלה, ובכל זאת, כשמדובר באיש העצום הזה, לא תהיה זו הפרזה להציע אחד נוסף. בכלל, מוטב להיזכר בענקים מסוגו רגע לפני שהם נפרדים מן העולם מאשר רגע אחד אחריו.

שיחות עם עצמי ראה אור לפני כשלוש שנים  וזכה מיד להצלחה עצומה על אף שהוא אינו ביוגרפיה סטנדרטית. חלקים מן הספר הם אכן אוטוביוגרפיה של מנדלה, אותה כתב בכלא ולא פרסם מעולם. חלקים אחרים הם מכתבים שכתב מנדלה וקטעי שיחות וראיונות מהתקשורת. דווקא המבנה הפחות שגרתי של הספר הופך אותו לנגיש גם עבור אלה שנרתעים לעתים מביוגרפיות ארוכות ומייגעות.

זהו ספר מעורר השראה. הומניזם לא תמיד פופולרי, בטח לא בישראל, וספר שכזה הוא חיזוק רוחני של ממש עבור אלה שעדיין רואים בהומניזם ערך עליון.

 אני נלסון מנדלה – שיחות עם עצמי, הוצאת אחוזת בית, תרגום: קובי מידן, 495 עמ'

כתובת אש / יעל נאמן ספרה הקודם של נאמן, היינו העתיד, היה אחד מרבי המכר והספרים האהובים של השנים האחרונות. הוא היה מועמד לפרס ספיר בשנת 2011 וזכה לביקורות נלהבות ועל אף שכבר כתבה לפניו ספר ילדים ועוד רומן למבוגרים, נדמה שבעקבותיו נולדה סופרת.

כתובת אש הוא קובץ סיפורים קצרים ועוד נובלה אחת,  סיפורים המתקרבים ומתרחקים לסירוגין מהאוטוביוגרפיה הפרטית שלה וכתובים בגוף ראשון ובאותו סגנון מאופק ועדין המאפיין את כתיבתה של נאמן. חלק מהסיפורים רואים אור לראשונה וחלקם כבר התפרסמו בכתב העת "מטעם".

הנובלה החותמת את הספר אישית במיוחד ועוסקת בחייה של אימה ובניסיונה לשים קץ לחייה. עבור מי שאהב, והיו לא מעטים כאלה, את השפה הנקייה ואת הטון המינורי של נאמן ב "היינו העתיד" , קובץ הסיפורים הזה הוא הימור כמעט נטול סיכונים.

 כתובת אש מאת יעל נאמן, הוצאת כתר, 145 עמ'

1 Comment

  1. הבעיה
    11 באוגוסט 2013 @ 16:16

    הבעיה ב'אנשים טובים' של ברעם לא הייתה "רק" שהוא מבקש להיות "רומן גדול" (זה כללי וצריך לפרט למה אין זה כך), ושהרומן מספר למי שאין המחבר באמת מכיר, לגרמנים, על "הנפש הגרמנית" (ציטוט מתוך הספר. אגב הוא מחמיא להם למדי), וזה מעשה שלא יעשה, אבל באמת, איזה דבר הוא כבר בבחינת "לא יעשה" בזמננו? חבל רק שההדגמה המרשימה הזו של ברעם לכך שאין גבולות, היא דווקא חוץ ספרותית, ובספר עצמו מתקבלת כפתיטית. הבעיה ב'אנשים טובים' גם אינה רק שהוא מטיף לישראלים 'בעודו מתחבא מאחורי' הסטליניזם והנאציזם (לרווחת קוראיו הגרמנים, שלא לפגוע במצפונם העדין, אינו עוסק בשואה, ומצייר תקופה נורמטיבית יחסית, שלא כפי שהיה במציאות. כלומר המסר הוא שאולי המצב היה די רע מוסרית, אך לא שואתי, ומכאן גם על הישראלים להודות לברעם, שאינו רומז שישראל "נאצית" אלא רק סטליניסטית/פאשיסטו קפיטליסטית). הבעיה ב'אנשים טובים' היא גם של סצינות שאין להן חיבורים פנימיים, ולא ברור 'מאיין נפלו', כלומר העמדה (הצבה) מלאכותית (אולי גם בגלל הצורך להעמיד את האסון היהודי מחוץ לסיפור, על היהודים להופיע באופן מלאכותי כמי שמצבם לא כזה רע). זה מה שבולט מיד בהתחלה, ובהחלט אנשים רבים אינם מודעים למלאכותיות של הסיפור ושל הדמויות, שברעם מדי פעם מנשים לתוכן את צערו האישי שהוא בוודאי מוצדק באופן אישי, אבל אינו מתחבר היטב לדמויות, מפני שאי אפשר פשוט אחד לאחד למלא בתוכן נפשי דמות, ועוד ברומן ריאליסטי היסטורי, בכאבך האישי הנקודתי, שכשלעצמו באופן חוץ ספרותי מובן מאליו ואמיתי. יש כשלים נוספים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן