Skip to content

בחינת המיצ"ב מנטרלת למידה אמיתית

מערכת החינוך שלנו בנויה על מדידה, שפוגעת בכולם ובעיקר במוטיבציה של תלמידים ומורים ללמוד וללמד. שר חינוך חדש יכול להיות מטאטא חדש וטוב, בתנאי שישקוד קודם על פיתוח חזון שתביא את המערכת המקרטעת שלנו למאה ה-21
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כשהיינו ילדים, מערכת החינוך הישראלית לא היתה מצטיינת, אבל גם אנחנו היינו אחרים. אני זוכרת את המחנכת בת שבע, את המורות נימצו (קיצור לשם משפחתה של המורה המיתולוגית לספרות) ורות ביתן, אשר דרשו מאיתנו למידה וכבוד. כבוד כלפיהן וכלפי המקצועות שלימדו. ואנחנו כיבדנו. וגם למדנו.

בתי בת ה-12 וחבריה מתקשים לכבד את המורים שלהם. לא רק מפני שהם דור הסמרטפון, וחייהם מתנהלים מול מסכים. מורים שאינם זוכים לכבוד מתלמידיהם לא מבינים, בדרך כלל, שבכבוד יש לזכות. בבתי הספר נוצר מעגל קסמים לא מכבד: מורה ששוכח שהתלמיד, נפשו, יכולותיו ושאיפותיו הן במקום הראשון ומקדש את הציונים, מצליח להביא אחדים אל שוקת ההשגים ורבים אחרים לא, אבל בתהליך הוא מסייע בהרס נפשם של רובם.

כבר לא מכבדים את המורים (צילום: פרקול-פינקל)

מערכת שמבוססת על מצוינות היא מערכת שמבוססת על ראיית כל ילד בפני עצמו, טיפוח ועידוד כל ילד על כישוריו הייחודיים. מערכת שמבוססת על מצוינות היא לא מערכת שמודדת כל הזמן ומדירה חלק גדול מהילדים כיוון שהיא נותנת להם תחושה שהם "לוזרים". מערכת שמודדת ללא הפסקה היא מערכת לא אפקטיבית. היא כמו שומר שמציב סנקציות כל הזמן. מערכת אפקטיבית באמת היא מערכת שיוצרת מוטיבציה אמיתית של חבריה ומגייסת אותם לפעולה (במקרה זה, לימודים, גילוי של ערכים) ולא כזאת שמחזיקה שוט ומשתמשת בו בלי הפסקה.

שר החינוך החדש שלנו, שי פירון, התיישב על כיסאו החשוב, החשוב ביותר מכל הכיסאות בממשלה מבחינת עיצוב עתידו של עם ישראל. אך חזונו, כפי שנוכחנו לדעת לפני כמה ימים בראיון שערך עמו אברי גלעד ב"יום החינוך", אינו שלם. הוא מגומגם עדיין, ובעיקר, בנוי על אילוצים ושברי דברים. למרות זאת, המגמה שלה מתנגד בנימין נתניהו, הכוללת בין השאר את ביטול המיצ"בים, היא מגמה מבורכת. עודף של בחינות, כך הוכח בכל מערכת חינוך מתקדמת, פוגע בתלמידים וביכולתם ללמוד. מי מאיתנו אינו זוכר את הבחינות שבהן "מקיאים" חומר ושוכחים אותו למחרת?

המיצ"בים, יותר מכל מבחן אחר, מטילים צל כבד על המערכת, מנטרלים למידה אמיתית לטובת למידה מוטרפת שמטרתה היחידה היא הצלחה בהם. זוהי מדידה לטובת מדידה, שלא עושה שום דבר טוב למערכת.

יש הרבה מה לומר על מערכת החינוך במדינת ישראל, אבל העניין העיקרי הוא בהיעדר חזון. פירון ייטיב לעשות אם יתמקד בגיבוש של חזון אמיתי, שממנו ייגזרו מטרות אפקטיביות שיובילו את המערכת המקרטעת אל המאה ה-21, ויפה שעה אחת קודם.

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

3 Comments

  1. שרה
    29 באוגוסט 2013 @ 9:24

    הקניית ערכים, גאווה לאומית והרבה כבוד לבית הספר, אך גם ההיפך הרבה כבוד לכל תלמיד יביאו לתוצאות טובות. הכבוד לתלמידים מתבטא ביחס של הצוות החינוכי אליהם, אך גם בסביבה בה הם לומדים: כיתות גדולות, מרווחות ונקיות, חדרי שירותים נקיים כל היום, מגרשי ספורט, חנייה להורים ולמורים – כל אלה חשובים בדיוק כמו קניית ידע והשכלה ודורשים המון משאבים ועבודה. אני מקווה שמשרד החינוך יתן דעתו גם על הדברים האלה.

  2. ניב עמית
    28 באוגוסט 2013 @ 18:42

    לא רק שאני מסכים עם כל מילה ותג… אני רוצה להרחיב ולומר שריבוי הבחינות (והמיצ"ב בראשן) הוא סימן אופיני לתסמונת הראש הקטן ואי נטילת אחריות הפושה בכל חלקה טובה במשרד החינוך ובמדינת ישראל בכלל.

    טוב יעשה פירון אם יעשה את שיעורי הבית שלו ויבין שהחינוך המוקנה היום על ידי משרדו מוביל את עם ישראל לקראת חורבן בית שלישי.

  3. נירית
    28 באוגוסט 2013 @ 11:54

    מדדי השוואה הם דבר חיוני, אבל כשהמבחנים הופכים להיות המטרה ולא האמצעי זה הכי מעוות שיכול להיות

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן