האוצר הסכים להקצות 845 מיליון שקלים לפיתוח התיירות בים המלח. באתרי התיירות באזור רשמו בשנת 2011 עלייה ממוצעת של כ-10%, כנראה כתוצאה מההשתתפות בתחרות 7 פלאי עולם הטבע

מאת עירית רוזנבלום

בשורה שתכניס חיים בים המוות: ביום ראשון תקבל ממשלת ישראל החלטה להזרים 845 מיליון שקלים לאזור ים המלח. הסכום יוקצה לפיתוח תיירותי, למענקים ליזמים בתחום התיירות, לשיקום נזק סביבתי באזור, להקמת 2,750 חדרי מלון בתוך חמש שנים ופיתוח אטרקציות תיירותיות. "ביצוע קציר המלח בבריכה, שמטרתו להגן על המלונות הבנויים על שפתה מפני הצפה, לצד הפיתוח התירותי והסביבתי, יחזירו את ים המלח למקום לו הוא ראוי", אמר אתמול שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב.
סיכום זה, של הקצאת כספי המדינה למשרדי התיירות והגנת הסביבה, מהווה פשרה לדרישת שני השרים, מיסז'ינקוב מהתיירות וגלעד ארדן מהגנת הסביבה, להקים קרן לשיקום הנזקים בסך 750 מיליון שקל מתקציב המדינה ורבע מיליארד שקלים מהעלאת תמלוגים של מפעלי ים המלח.
עם הינתן ההחלטה, יכליל משרד התיירות את אזור ים המלח במפת העדיפות הלאומית בתיירות, המאפשרת הטבות כלכליות ליזמים.

אתמול התכנסה בכנסת שדולת התיירות, כאשר ח"כ אופיר אקוניס, יו"ר השדולה, אמר שהוא רואה חשיבות גדולה לפעולתה שנועדה לקדם נושאים מתחום התיירות. "הכרה בתיירות ובמלונאות כתעשייה בעדיפות לאומית, היא המשימה שלנו", הדגיש.

ריבלין: הערבים ואנחנו כאן באותה הארץ

יו"ר הכנסת, ח"כ רובי ריבלין, ציין ש"התנועה הציונית הבינה מאז ומעולם שהתיירות היא ערך. אין כמו מראה עיניים כדי לחזק את אחיזתנו בארץ הזאת. אני עצמי זוכר את הטיולים שערכנו כילדי בית ספר בשנות ה-40 וה-50. הם הטביעו חותם עלינו ועל אישיותנו", הפליג בזכרונות, "ההליכה בשבילי התנ"ך קריטית להכרת הארץ. ההסברה הישראלית מקבלת פנים ומשמעות כשמבקרים בארץ. כשרואים מחלון ביתי את גילה ואת בית לחם, לומדים הרבה יותר מהסברים, על כך שהערבים כאן ואנחנו גם כאן באותה הארץ".

מיכאל פדרמן, יו"ר לשכת התיאם של תעשיית התיירות, המייצגת 13 ארגונים בתחום התיירות התיירות, אמר שהתיירות היא מנוף להשקעות חוץ בישראל. "כתעשייה ידידותית לסביבה – התיירות מעצם טבעה שואפת לשמירה על ערכי נוף וטבע", הדגיש פדרמן.

יהיו מלונות, אך לא עובדים

עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, אמר בישיבת השדולה, כי כדי ליצור בארץ סביבת עסקים רווחית ואוהדת למלונאות, יש לבטל את אפליית הענף הקיימת כיום במשק, כמו חוק שעות עבודה ומנוחה שאינו מתאים למלונאות. הוא ציין גם את החוקים להעסקת הנוער, המונעים למעשה את העסקתם במלונות, את שיטת המיסוי העירוני, ועוד. פדרמן התריע כי באשר למדיניות הממשלה לגבי עובדים זרים "אני מודיע כאן במלוא האחריות, כי בתוך זמן קצר נעמוד בפני שוקת שבורה ומלונות, במיוחד בים המלח ובאילת, לא יוכלו לתפקד – וזה לא עניין של גובה השכר. הגיע הזמן לתקן מצב זה ולהעמיד תעשיה זאת בשורה אחת עם התעשיות המועדפות ביותר", טען פדרמן.

הח"כים חתמו על קול קורא למען התיירות ודרישה להכיר בה כתעשייה בעדיפות לאומית. "אנו החתומים, מתחייבים להבטיח את עתיד התיירות במדינת ישראל ולסייע למימוש הפוטנציאל העצום הגלום בה", כתבו.

עלייה של כ-10% בתיירות בחבל ים המלח

"אנו מברכים את משרדי ראש הממשלה, התיירות, הסביבה והאוצר על הקצאת מאות מיליוני השקלים לשיקום אגן ים המלח, ומקווים כי במסגרת תקציבית זו יימצאו גם הכספים הנדרשים לייצוב המפלס בצפון ים המלח, על מנת שמירב התקציב יופנה לשיקום ופיתוח ולא להגנות", אומר מוצי דהמן, ראש המועצה האזורית מגילות ים-המלח.

אתמול נמסר כי באתרי התיירות ובמלונות בחבל ים המלח, נרשמה בשנת 2011 עלייה ממוצעת של כ-10%. נתונים אלה אספה המועצה האזורית מגילות ים-המלח לסיכום השתתפות ים המלח בתחרות 7 פלאי עולם הטבע, אותה יזמה ב-2008. העלייה נרשמה הן בתיירות הנכנסת והן בתיירות הפנים.

מוסיף דהמן: "אנו מניחים כי הקמפיין חסר התקדים לבחירת ים-המלח כאחד מ-7 פלאי עולם הטבע, הוא זה שהוביל לעלייה בתפוסות ובביקורים, לצד פיתוח אתרי תיירות חדשים-ישנים כמו אתר הטבילה ושמורת עינות צוקים. אנו מקווים כי העלייה תימשך גם בשנה הנוכחית".
בעקבות השינויים מתרחבים השירותים באזור. כך, למשל, חוף קליה, שעיקר פעילותו הייתה מול התיירים מחו"ל, מרחיב כעת את שירותיו גם לתיירות פנים באמצעות פתיחת החוף לאירועים, ימי כייף וימי גיבוש לקבוצות ועוד. המועצה וחוף קליה משקיעים מדי שנה כמיליון שקלים בהעתקת מתקנים על חוף הים, בעקבות ירידת המפלס.

בים המלח, ששווק גם כ"ספא הטבעי הגדול בעולם", פועלים כ-4,000 חדרי מלון. באזור המלונות בעין בוקק ובצפון ים-המלח פועלים גם מאות פתרונות לינה בכפרי נופש, חדרי אירוח וחופי רחצה. לפי נתוני משרד התיירות כ-45% מכלל התיירים שנכנסו לישראל עד 2010 ביקרו גם בים המלח.
תושבי האזור מתפרנסים בעיקר מתיירות (כ-50%) ומחקלאות (כ-50%) לצד תעשייה מקומית: בעיקר מפעלי ים-המלח ומעבדות ים-המלח (אהבה).