Skip to content

נולדת מקורי אל תמות העתק

הגענו לעולם כדי להגשים את עצמנו בצורה ייחודית, אבל בתהליך החיברות, באמצעותו לומדים איך להיות חלק מהחברה בתוכה חיים, אנו דווקא מנסים להידמות לכל היתר. אופיר מנחם מנסה להסביר את הקונפליקט
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

האם שמתם לב שאתם משווים את עצמכם לאחרים, ותוך כדי כך מנסים להידמות ולחקות את סביבתכם? אם כן, כנראה שבכך לפחות אתם כמעט כמו כולם. כדי להבין למה זה מעולה לא להיות כמו כולם, כדאי להבין למה אנחנו בעצם נמצאים פה בעולם.

הגענו לעולם כדי להגשים את עצמנו בצורה ייחודית (freedigitalphotos)הגענו לעולם כדי להגשים את עצמנו בצורה ייחודית (freedigitalphotos)

נקודת ההנחה היא שהגענו לעולם מסיבה מסוימת. הנשמה שלנו, אותו ניצוץ אלוהי מיוחד, בחרה להגיע לכאן על מנת ללמוד ולהגשים את עצמה בעולם הזה, שמאפשר דרכי לימוד וביטוי מגוונות וייחודיות.

כך כולנו נולדנו כגרסה מיוחדת במינה, המאפשרת לנו לתרום לעולם בצורה המיוחדת לנו, דבר שיכול לקבל ביטוי בדרכים שונות – פעולות שאנחנו עושים, יצירות שיוצרים, או אפילו דרך חשיבה שונה, שמולידה רעיונות מקוריים. הדרך בה אנו תורמים לעולם איננה תלויה בהישג ספציפי, אלא בעצם הקיום והביטוי של כל אחד מאיתנו, המיוחד.

וכאן בעצם מתחיל הפרדוקס, כי כמעט מהרגע שאנחנו נולדים אנו לומדים להיות 'כמו כולם': אנחנו מתלבשים בצורה דומה, נמצאים באותן מסגרות, רואים את אותם דברים, ומתחילים להחזיק באותן תפיסות. תהליך החיברות (סוציאליזציה) כל כך אופף אותנו, שאנו מקבלים את האמונה שכדי להיות מוצלח, כדאי להיות כמו כולם, ולהישאר בתוך התלם.

ואולי זה לא מקרי שבהמשך החיים, כשאנו מגיעים לשנות ההתבגרות שלנו רבים חווים קשיים. מחד יש את אותו תהליך חיברות ארוך, שהחל כבר בילדות, שלוחץ אותך להיות כמו כולם. מצד שני יש את אותו צורך חזק למצוא את מקומך בעולם המבוגרים, לבטא את הזהות (האמיתית) שלך.

עם השנים הקונפליקט הזה נרגע, אך הוא עדיין ממשיך להיות קיים בצורות פחות סוערות. אנחנו נמצא את עצמנו ממשיכים להשוות את עצמנו לאחרים במגוון נושאים כגון: איך התקדמנו בקריירה יחסית לסביבתנו, איפה אני עומד מבחינה משפחתית וזוגית יחסית למצופה ממני וכד'.

 להיזכר מי אנחנו באמת

הבעיה היא, שלא משנה כמה ננסה להיות כמו כולם זה תמיד יפריע לנו במקום מסוים, פשוט כי זה שקר. ככל שנמשיך לשקר לעצמנו כך נגדיל את הקונפליקט הפנימי שלא נותן לנו מנוח. נתקלתי פעם בציטוט של ג'ון מייסון "נולדת מקורי אל תמות העתק", שמסכם בקצרה ובחדות את הקונפליקט הזה וגם מזכיר שיש לנו בחירה.

אכן, את הקונפליקט הזה אפשר לפתור, או לפחות לרכך, ברגע שנבחר. בתחילה, כמו כל נושא, יש להיות מודעים לו. בשלב השני נוכל להיזכר מי אנחנו באמת ולזהות את הייחוד שהבאנו עימנו לעולם; להבדיל אילו דברים הם חלק מהזהות האמיתית שלנו שמחכה לגילוי, ומה הם המסכות והדפוסים שרכשנו רק כי רצינו להיות 'כמו כולם'.

נושא זה חשוב כמובן לתהליכי התפתחות אישית ורוחנית. תהליכים אלו לרוב נתפסים כהולכים מן ההווה אל העתיד, דבר שהוא אכן נכון – העיסוק בהתקדמות מן ההווה אל העתיד הרצוי, הוא חלק חשוב מהתהליכים הללו.

עם זאת, פעמים רבות חשוב ללכת אחורה, לאותו זמן שבו היית גרסה מיוחדת ומקורית. הבנה טובה של אותה זהות ייחודית שהבאת לעולם היא בסיס חשוב לכל תהליך מודעות עצמית וצמיחה. כך נוכל ליצור את החיים שמממשים את הפוטנציאל המקורי שלנו ולא של אף אחד אחר.

אופיר מנחם מלווה אנשים בתהליכי צמיחה אישית והגשמה – אימון אישי בגישה רוחנית
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן