"אני צופה כי אנו לפני גל חדש של שחיתות ציבורית וצפויה לנו פגיעה בטוהר המידות. משמעות הדבר הינה לא להרים ידיים ולהימנע ממאבק בשחיתות! להיפך, יש להשקיע יותר משאבים ולאתר גם את איי השחיתות הקטנים, על מנת שתופעה זו לא תשוב להרים את ראשה".

כך כתב מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, באיגרת ששיגר לבאי כינוס איגוד המבקרים הפנימיים בישראל. המבקר אומר באיגרתו כי שני הדגלים שאותם בחר להרים יחדיו הם דגל ההגנה על זכויות הפרט ודגל המאבק למען טוהר המידות. "שני דגלים אלו אינם סותרים האחד את השני אלא הם הגורמים המשלימים זה את זה אשר מנחים אותי בעבודתי כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור".

המבקר אומר כי במסגרת תפקידיו כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור עליו לבחון גם האם פעולות הגופים המבוקרים נעשות בהתאם לדיני זכויות האדם במובנם הרחב והאם הגופים המבוקרים מגשימים את זכויות האדם החוקתיות, שמעוגנות בחוקי היסוד ונותנים משקל ראוי לזכויות האדם המעוגנות באמנות בינלאומיות המחייבות את מדינת ישראל.

"על מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לבחון האם הפגיעה בזכויות האדם נעשית בהתאם לדיני המידתיות החוקתיים המעוגנים בפסקת ההגבלה, אשר בחוקי היסוד. יתר על כן, מבקר המדינה צריך להיות גורם מרכזי בהכוונת הרשות המבצעת בכל הקשור לקידום והגשמת זכויות האדם החוקתיות", נאמר באיגרת. עוד מדגיש המבקר את תפקידו בהגנה על הזכויות החברתיות של האוכלוסיות החלשות בחברה – בעלי מוגבלות, קשישים, עולים חדשים וקבוצות נוספות של אנשים שבשל נסיבות שונות מצויים בשולי החברה ומתקשים לממש את זכויותיהם.

"אשר לשחיתות הציבורית", אומר המבקר, "לא אחת נאמר בשמי שבשנים האחרונות היא לבשה מאפיינים חדשים. אם בעבר מעשה השחיתות היה נעשה בריש גלי, או לכל הפחות היה משאיר אחריו שובל גס של עקבות ברורים, הרי שלאור ההצלחות שהיו במלחמה בשחיתות, כיום, קבלת טובת ההנאה נעשית במחשכים ובדרך כלל לא מעורבים בה רבים. אני סבור שכל מי שעוסק בתחום זה יצביע על אותה תופעה.

"אולם, בל נשלה את עצמנו כי פסה שחיתות מישראל. אני צופה כי אנו לפני גל חדש של שחיתות ציבורית וצפויה לנו פגיעה בטוהר המידות. משמעות הדבר הינה לא להרים ידיים ולהימנע ממאבק בשחיתות! להיפך, יש להשקיע יותר משאבים ולאתר גם את איי השחיתות הקטנים, על מנת שתופעה זו לא תשוב להרים את ראשה", אומר מבקר המדינה.  "גם אם מעשי השחיתות במגזר הממשלתי הארצי פחתו, עדיין ישנן תופעות שחיתות רבות גם בשלטון המקומי. יוצא אפוא כי המאבק בשחיתות הציבורית הוא סיזיפי ומחייב עבודה מתמשכת של הרשויות השונות ובכללן רשויות האכיפה השונות, וגם משרדנו נוטל חלק בכך".

המבקר אומר כי מבחינתו גם ריבוי חסמים וקשיות עורף של עובדי ציבור, נחשבת בעיניו כשחיתות שלטונית. "ברור שתופעות אלו מעודדות שחיתות שלטונית, מאחר שכאשר האזרח נדרש לעמוד בפני חומות אלו הוא עלול לבחור בדרך עקלקלה על מנת להתגבר עליהן, אולם גם תופעות אלו עצמן מהוות פן של שחיתות שלטונית. פקידי השלטון צריכים להתייחס אל האזרחים כאל 'לקוחות' ולא כאל 'נתינים'. אנחנו רוצים את מדינת ישראל כמקום שטוב לחיות בו. ישראל שאין בה מתעשרים מקופת המדינה, מהקופה הציבורית".

המבקר מדגיש כי ביקורת המדינה אינה יכולה להימצא כל העת בכל מקום, ולפיכך יש להרחיב את הפעילות החשובה של שומרי הסף בגופים עצמם – המבקרים הפנימיים, היועצים המשפטיים, החשבים וכו', "לפעול ללא חשש וללא מורא, ולמלא את תפקידם נאמנה, בראש ובראשונה כנאמני הציבור".  לדבריו, בעוד שעצמאותם ואי תלותם של היועצים המשפטיים הינה רבה, הואיל והם מונחים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וכך גם עצמאותם של החשבים, אשר הם שלוחיה של החשבת הכללית בכל משרד ומשרד – יש לשדרג את מעמדם של המבקרים הפנימיים. "מאז כניסתי לתפקיד פורסמו כבר שני דוחות מדאיגים ביותר, הראשון ביחס לביקורת הפנימית בשלטון המקומי והשני ביחס לביקורת הפנימית בשירות הציבורי. בשני דוחות אלו מצאנו ליקויים חמורים בכל הנוגע למעמדם הארגוני וסמכויותיהם של המבקרים הפנימיים ולתקינה בתחום זה. בכל פעם שנושא זה עולה אני חוזר ומדגיש את חשיבות מציאת פתרון הולם למצב זה", אומר המבקר.