מעטות הן ערי הנמל הקדומות שלהן היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה ומפוארת כמו קיסריה, שממשיכה להפתיע, לשמר ולחדש. בימים אלה מובילה החברה לפיתוח קיסריה בשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים פרויקט חדש שמטרתו חשיפה ושימור של אחד מהמונומנטים המיוחדים שהיו נחלתה של עיר רומית מרכזית – הנימפאון הרומי, אשר נבנה בנמל קיסריה לפני כ-2000 שנה.

מזרקת המים הציבורית שנחשפת בימים אלה, עמדה בטבורה של העיר קיסריה הקדומה ושימשה לנוי ולשתייה וכמקום התכנסויות מרכזי. מבנה הנימפאון היה חלק מהפינה הצפון-מערבית של במת המקדש, מסד בנוי מפואר וגדול ממדים, עליו עמדו המקדש המרכזי בתקופה הרומית הקדומה והכנסייה הביזנטית לאחר מכן.

הנימפאון נחפר לראשונה לפני 53 שנים על ידי הארכיאולוג פרופ' אברהם נגב ובשנות ה-90 הושלמה חפירתו על ידי הארכיאולוג ד"ר יוסף פורת. לאחר מכן כוסה על מנת לשמור עליו. כעת החליטו החברה לפיתוח קיסריה ורשות העתיקות בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, לחשוף מחדש את הממצא המרשים ולהציג אותו, לרווחת הציבור. החשיפה מתבצעת על ידי הארכיאולוג ד"ר פיטר גנדלמן, והתכנון – על ידי אדריכלית מיכל רטנר מרשות העתיקות.

החפירה הארכיאולוגית ירדה לעומק של כשלושה מטרים. במסגרת הפרויקט יתבצעו, בין היתר, עבודות שחזור תעלה סביב הבריכה, כולל הזרמת המים. השחזור יאפשר קיום פעילות במפלס העתיקות ויהווה נקודת ציון נוספת חשובה בגן הלאומי קיסריה.

לדברי מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, עתיקות קיסריה ממשיכות לרתק ולהציג בפני המבקר מורשת תרבותית בעלת חשיבות ברמה בינלאומית. "פרויקט הקמת ושיחזור הנימפאון הינו חלק מתוך תוכנית פיתוח הכוללת פרויקטים נוספים באתר ובהם טיילת החומות ושיחזור בית הכנסת, והוא מצטרף למרכז המבקרים ולתצוגת "מסע בזמן" שאנו מקיימים בנמל". לדבריו, מטרת התוכנית היא להמשיך ולפתח מוקדי תוכן נוספים וחדשים במרחב ההיסטורי. כרסנטי: "בזכות עושר הממצאים, ניתן להעצים את חוויית הביקור ולגרום למבקרים רבים נוספים לאלה שכבר מגיעים לבקר בנמל קיסריה, ליהנות וללמוד את סיפורה ההיסטורי הנפלא של העיר, המתמשך לאורך אלפי שנים".

רענן כסלו, ראש מינהל שימור ברשות העתיקות הוסיף שזהו פרויקט חשוב נוסף, החושף את אחד ממכמניה של קיסריה העתיקה. "תחת הקרקע ומעליה טמונים שרידים רבים וייחודיים, כולל רקמה עירונית שלמה, אשר טרם נחשפה. שיתוף הפעולה החשוב בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות ימשך, כך אני מקווה, בשימורם, חשיפתם ופיתוחם של אוצרות מורשת נוספים מהעיר הקדומה", סיכם כסלו.

תעלת ביוב תהפוך לפנינת טבע

על אף חשיבותו מבחינה דתית והיסטורית, סבל נהר הירדן משנים של הזנחה ושימש כמוביל שפכים ומים מליחים של הכינרת. ספיקת המים במורד הירדן פחתה במידה ניכרת עם הקמת המוביל הארצי בשנות ה-60' של המאה הקודמת. כתוצאה מכך נוצר ריכוז מליחות גבוה במים שהוביל להכחדת צמחי בר ופגיעה בבתי הגידול הטבעיים ולהשתלטות מיני צמחים מתפרצים כגון: אשלים וקנים.

תכנית השיקום החלה ביזמת רשות ניקוז ונחלים כינרת, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים במימון של 5 מיליון שקלים על ידי הקרן לשטחים פתוחים שאפשרה את תחילת הביצוע.

השלב הראשון של הפרויקט, כולל פיתוח אקולוגי להחזרת הנוף הטבעי באמצעות הרחבת אפיק הנהר לרוחב 30 מטרים והעמקתו ל-2.5 מטר, המאפשרת את חידוש זרימת המים בנפתולי הנהר. בנוסף מתבצע מיתון גדות הנהר שיאפשר השבת 100 מיני צמחים טבעיים למערכת האקולוגית המתחדשת, שנאספו על פי סקר אקולוגי מקדים.

כחלק מהתכנית רחבת ההיקף, נבנה מכון טיהור שפכים בביתניה, שיקלוט את מי השפכים של טבריה ועמק הירדן, שיעברו תהליכי טיהור וסינון ויוקצו לצרכים חקלאיים.

במקביל, מתבצע פיתוח תיירותי לאורך 11 ק"מ, הכולל הסדרת מערכת שבילים להולכי רגל ולרכיבה על אופניים, נקודות תצפית, פינות פיקניק והקמת חניון לילה לנופשים. בסיום הפרויקט יהפוך מורד הירדן- סכר דגניה לנהריים לשמורת טבע, המאפשרת כניסה רגלית למטיילים ללא תשלום ותהווה המשך לשמורת הטבע של נחל יבנאל.

דרור פבזנר, אחראי לשיקום נחלי הצפון משרד להגנת הסביבה אומר: "מורד הירדן מהווה חלק מהשבר הסורי אפריקאי המקשר בין שלוש יבשות שונות ומכאן חשיבותו לקיום מגוון מינים. ברמה הארצית נהר הירדן מהווה מסדרון אקולוגי המאפשר מעבר בין אוכלוסיות בעלי החיים וצמחים מהירדן הדרומי, לכינרת ולירדן העליון". עוד מוסיף פבזנר, כי המשרד להגנת הסביבה תומך בפרויקטים של שיקום נחלים, המנגישים את אוצרות הטבע והסביבה לציבור הרחב ללא תשלום, "צדק סביבתי הינו צדק חברתי, על כן פרויקט זה נחשב לאחד מהפרויקטים המובילים לשיקום נחלים בישראל" אמר.

רן מולכו, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת אומר: "פרויקט מורד הירדן הינו נדבך נוסף במסגרת תפקידנו במטרה "החיות' את הנחלים וגדותיהם. שיקום מורד הירדן הינו אבן דרך ראשונה בשיקום הירדן הדרומי כולו. תעלת ביוב תהפוך לפנינת טבע ותאפשר אטרקציות תיירותיות נוספות להשלמת חווית השהות בכינרת לציבור הישראלי ולמילוני הצליינים ובכך נחזיר את הירדן לציבור הרחב".

יונתן הררי אקולוג רשות הטבע והגנים מוסיף כי האתגר הינו להחזיר את המופע הטבעי של הירדן על ידי פיתול אפיק הנהר, העשרת מגוון הצמחים והשבת מינים מקומיים שנכחדו במהלך עשרות שנים של הזרמת שפכים לנהר. "כבר עכשיו, בתחילתו של הפרויקט, ניתן לראות כי בתי הגידול החדשים החלו למשוך בעלי חיים רבים אשר במשך שנים לא נראו באזור, ביניהם אנפות, ברווזים וצבי מים" אומר הררי.