הושלמה עסקת מיזוג כור בדיסקונט השקעות (דסק"ש) לאחר שהתקבלה היום (ראשון) מרשם החברות תעודת מיזוג, שקבלתה קיימה את התנאי המתלה האחרון להשלמת העסקה. כך מסרה היום דסק"ש בהודעה לבורסה.

שווי כור לצורך חישוב תמורת המיזוג הכוללת צפוי להיות כ-3.49 מיליארד שקל והתמורה בגין כל מנית כור שתוחזק במועד ההשלמה של עסקת המיזוג על-ידי בעלי מניות כור הזכאים לתמורת המיזוג, צפויה להיות כ-73.59 שקל. הסכום שתקבל דסק"ש במסגרת החלוקה שתבצע כור במועד ההשלמה של עסקת המיזוג צפוי להיות כ-990 מיליון שקל ולאחר פדיון אגרות החוב שלה, הסכום הצפוי להישאר בקופתה של כור יהיה -259 מיליון שקל.

עם השלמת עסקת המיזוג התקיימו הדברים הבאים:

• התקיים התנאי המתלה הנדרש לצורך ביצוע פדיון מוקדם מלא של אגרות חוב של כור, אשר יבוצע ביום 17 במרץ 2014, וסכומו הכולל צפוי להיות כ-1.17 מיליארד שקל. בגין פדיון אגרות חוב כאמור לעיל, צפויה כור לרשום הוצאות מימון בסך 36 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2013 ובסך 36 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2014. חלק דסק"ש בהוצאות אלה בכל אחד מהרבעונים האמורים צפוי להיות כ-24 מיליון שקל;

• התקיימו גם כל התנאים המתלים להסכם הפשרה שנחתם בקשר עם עסקת המיזוג ואושר על ידי בית המשפט בינואר 2014, לפיו תציע דסק"ש למי שהחזיקו במניות כור במועד השלמת עסקת המיזוג (למעט דסק"ש ואי די בי חברה לפתוח) אגרות חוב מסוימות. בכוונת דסק"ש לפרסם בימים הקרובים דוח הצעת מדף על פיו יוצעו אגרות חוב אלה כאמור;

• כור הפכה לחברה פרטית בבעלות ובשליטה מלאה (100%) של דסק"ש. מניות כור תימחקנה מהרישום למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב במועד שיפורסם על ידי הבורסה, אך כור תמשיך להיות "חברת אגרות חוב" כהגדרת מונח זה בחוק החברות ו-"תאגיד מדווח" כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, עד למועד הפדיון המוקדם המלא של אגרות החוב שלה.

אלשטיין ובן משה יו"ר משותפים בדסק"ש

בסוף השבוע מונו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה ליושבי ראש משותפים של דירקטוריון דסק"ש ואהרון פוגל מונה דירקטור. מהדירקטוריון פרשו דירקטורים ותיקים ביניהם רפי ביסקר וחיים גבריאלי.

כור

חברת כור הוקמה כתאגיד בשנת 1944 במסגרת סולל בונה לריכוז מפעלי תעשייה בהם הייתה לסולל בונה בעלות משמעותית. בשנת 1958 הפכה כור לחברה בע"מ, במסגרת חברת העובדים. כחברה בחברת העובדים הייתה החברה מחויבת לעקרונות הקואופרציה ובהם ערבות הדדית בין מפעלים כושלים, שנועדה לשמר אותם פעילים ויהי מה, הרתמות למשימות לאומיות, כגון קליטת עלייה, פיתוח הנגב ופיזור אוכלוסין ותנאי עבודה ושכר הוגנים תוך שיתוף נציגי עובדים בהנהלה.

כור התנהלה על ידי פוליטיקאים ועסקנים שלא ניהלו אותו לפי שיקולים כלכליים רציונליים בלבד. אבל בשנות ה-60 היא הייתה התאגיד הגדול והרווחי ביותר בישראל ואף פתחה חברה להשקעות במדינות אפריקה.

ב-1973 מוזגה פעילות התעשייתית של המשביר המרכזי לתוך כור, כך שבשנות ה-70 היו בה 100 מפעלים בארץ ו-10 בחו"ל ו-100 חברות שיווק ושירותים.

ב-1988 נקלעה כור לפשיטת רגל. באותה עת הועסקו במפעלי כור כ-32 אלף עובדים. בני גאון נקרא להציל את התאגיד וביצע בו תוכנית הבראה, שכללה תהליכים קשים של פיטורי 30% מהעובדים, שינויים מבניים ומכירת חלק מהמפעלים והחברות שהצילו אותו מהתמוטטות. גאון מצא קונצרן עם חובות של 1.4 מיליארד דולר והספדים של יותר מ-400 מיליון דולר ו הפך את הקונצרן שנית לתאגיד המצליח ביותר בכלכלה הישראלית, עם ערך שוק של 2 מיליארד דולר ומכירות שנתיות בערך של כ-4 מיליארד דולר.

ב-1991 הפכה כור לחברה ציבורית והונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

ב-1996 נרכשה השליטה בחברה על ידי קבוצת שמרוק בנהלת סטנלי גולד.

ב-1997 מכרה קבוצת שמרוק את מניותיה לקבוצת קלארידג' הקנדית, בראשות צ'ארלס ברופמן. כעבור פחות משנה הוחלף המנכ"ל בני גאון ביונתן קולבר, אשר גם החזיק ב-15% ממניות קלארידג' בישראל ושימש כנציגו של ברונפמן בארץ.

בשנת 2006 נרכשה השליטה בכור על ידי קבוצת א.די.בי בראשות נוחי דנקנר, שבמסגרת מאמציו ב-2013 להסדרי החוב של קבוצת אי.די.בי  אישר את היוזמה למזג את כור בתוך דסק"ש.

ב-5.1.14 הועברה השליטה בקבוצת אי.די.בי לידיהם של בן משה ואלשטיין ופירות מיזוג כור בדסק"ש מתממשים עתה בתקופתם.