כבר עשרים שנה מתקיים בתיאטרון חולון פסטיבל ימי זמר, המהווה הצדעה לזמר העברי ובמהלכו מוענקים פרסים על מפעל חיים ואות הפסטיבל ליוצרים בתחום זה. הזדמנות לטעום ממופעי היוצרים והמבצעים הגדולים בתחום הזמר המקומי. השנה לקחתי טעימה מהמופע החותם את הפסטיבל – יהודית רביץ מארחת את שלומי שבן ורונה קינן.

יהודית  רביץ, אחת היוצרות והמבצעות הייחודיות והמשפיעות במוזיקה הישראלית, הגישה לקהל מופע מלוטש, שכלל ביצועים מתוך הרפרטואר העשיר של אלבומי הסולו שלה, לצד אירוח של שניים מהשמות החשובים בתחום הזמר העברי – שלומי שבן, שרק לאחרונה חגג את השקת אלבומו האחרון, ורונה קינן, אף היא לא קוטלת קנים, שכבר הספיקו לשתף פעולה ביצירה עם יהודית רביץ.

יש לי רק מילים טובות על רביץ, אמנית מעולה, מלחינה וזמרת מצוינת, עם נשמה של כוכבת רוק אמיתית. ולא לשכוח את המעטפת – חבורת הנגנים הכוללת את עידו אגמון בגיטרה חשמלית, עדי הר צבי בגיטרת בס, אלון פרימן בקלידים, יאיר סלוצקי, עופר פלד וספי ציזלינג בכלי נשיפה ורן שמעוני על התופים, וכמובן את שני האורחים שהגישו לקהל שעה וחצי מצויינת במופע שכולו שירה, נגינה, אורות ושמחה.

המופע נפתח בשיר באמצעותו נחשפה רביץ לציבור בפסטיבל הזמר 1977 – "סליחות" והמשיך באסופה משלל שיריה, כמעין פריסת תעודת זהות או קורות חיים אישיים של יהודית. שיריה הרבים מפזזים בין שלל סגנונות מוזיקליים כריתמנ'בלוז, רוק קלאסי, מקצבי לטינו, קורטוב ג'אז, גרוב ופאנקי ואפילו קריצה לרחבות הריקודים.

יהודית מזמינה את רונה קינן ואת שלומי שבן לביצוע משותף בשישה שירים, שלה, שלהם ואף מחווה לזכרו של אריק איינשטיין – "אבשלום". את הלהיטים הכי גדולים שלה היא משאירה לסוף. המופע נחתם בחגיגה ברזילאית עם השיר "ארץ טרופית יפה" כאשר קבוצה גדולה של צעירים מבין הקהל, שברובו אופיין בקבוצות גיל גבוהות יחסית, נהר מהשורות האחרונות לעבר קו הבמה והצטרף לשירה ולחגיגה.

ליין אפ: סליחות, חורשות, באהבתנו, לקחת, האיש ההוא, געגוע, שבתות, מילה טובה (עם רונה קינן), כמו אל מים (עם רונה קינן ושלומי שבן), דיוטי פרי (עם רונה קינן ושלומי שבן), וידוי (עם רונה קינן ושלומי שבן), הפעם האחרונה (עם רונה קינן ושלומי שבן), אבשלום (עם רונה קינן ושלומי שבן), עכשיו הכל בסדר, רחבת הריקודים, באה מאהבה, סוף לסיפור. הדרן – שיר ללא שם, ארץ טרופית יפה.