Skip to content

פרשיית שוחד חשפה ליקויים בתהליך ניפוק האשרות לזרים

בדיקת מבקר המדינה בפרשה העלתה כי גורמי המטה במשרד החוץ לא ערכו חקירה מקיפה של פרשיית השוחד. עוד העלתה הבדיקה כי לא נבדק כמה אזרחים זרים נכנסו ארצה שלא כדין ולא נבדקו היבטים הנוגעים לניהול, לפיקוח ולמעקב של הקונסולים, הנושאים באחריות ובסמכות לניפוק האשרות. המשרד אף לא העביר את המידע שהיה ברשותו בעניין זה לרשות […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

במרץ 2012 עלו בקונסוליה הכללית, באחת הנציגויות באסיה, חשדות למעורבותם של כמה עובדים מקומיים זרים בקבלת שוחד, בקשר להענקת אשרות עבודה לעובדים זרים. בדצמבר אותה שנה התקבלו בנציגות ראיות שאיששו את החשדות, בדבר קבלת שוחד בידי ארבעה עובדים מקומיים זרים. בעקבות הבדיקה שקיימה הנציגות סיימו ארבעת העובדים את עבודתם בה.

בדיקה שערך מבקר המדינה בפרשה העלתה כי גורמי המטה במשרד החוץ לא ערכו חקירה מקיפה של פרשיית השוחד. עוד העלתה הבדיקה כי הם לא בדקו כמה אזרחים זרים נכנסו ארצה שלא כדין בעקבות הפרשייה, ואף לא בדקו היבטים תפקודיים הנוגעים לניהול, לפיקוח ולמעקב של הקונסולים הנושאים באחריות ובסמכות לניפוק האשרות. המשרד אף לא העביר את המידע שהיה ברשותו בעניין זה לרשות האוכלוסין וההגירה, האמונה על הטיפול באישור ניפוק אשרות עבודה לזרים.

בניין משרד החוץ (צילום: ויקימדיה)
בניין משרד החוץ (צילום: ויקימדיה)

בבדיקה התברר כי אין אחידות בנהלים ובטיפולן של הרשות והנציגויות בסוגי בקשות מסויימים של אזרחים זרים: ברשות קיים מנגנון מובנה לבקרה ולמעקב אך הנציגויות אינן פועלות על יסוד הוראות דומות, והמעקב והבקרה על ניצול האשרות נתונים ליזמתם ולשיקול דעתם של הנציגים.

המבקר קובע כי בעקבות לקחי פרשיית השוחד, על האגף להנחות את הקונסולים לקיים הליכי בקרה יזומה וסדירה על פעילותם של העובדים המקומיים במסגרת ניהול תהליך ניפוק האשרות, לרבות בענייני איכות עבודתם, מידת בקיאותם בנהלים הרלוונטיים וכן בתחומי האתיקה המקצועית. זאת כדי למנוע ככל האפשר את הישנותן של תקלות דומות בנציגויות נוספות.

"מימוש אחריותו של השירות הקונסולרי בתהליך ניפוק האשרות לזרים מחייב שיתוף פעולה הדוק בין משרד החוץ ובין רשות האוכלוסין וההגירה. במסגרת זו, על הנציגויות לקבל מן הרשות את כל המידע הרלוונטי", קובע המבקר. "ראוי שהמשרד, הרשות ולשכת הקשר 'נתיב' יקימו ממשק מתוקשב בין המערכות הממוחשבות של כל אחד מהם, ואף יגבשו נהלים בין-ארגוניים המסדירים את הטיפול בנושאים האמורים".

המבקר קובע עוד כי על הקונסולים להיות מעורבים באופן פעיל בפיקוח על תהליך הטיפול בבקשות לאשרות, שנעשה לרוב בידי העובדים המקומיים, ולקבל החלטות בעניין ניפוק האשרות לאחר שיוודאו כי הבדיקות הנדרשות יבוצעו על פי נוהלי הרשות ולאחר שקילת מלוא הנתונים הרלוונטיים בעניינם של המבקשים. "הקפדה על מתן שירותים קונסולריים ברמה מקצועית גבוהה ועל נורמות של מתן שירות נאות לציבור מבטיחה הן הגנה על זכויות יסוד ואינטרסים חיוניים והן תרומה לשיפור פניה של ישראל בקרב מבקשי שירות ומידע בכל רחבי העולם".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן