התנהלות לא תקינה של חברות הגבייה, המועסקות ברשויות המקומיות, נחשפה במהלך דיון בוועדה לפניות הציבור, בכנסת. מעבר להתנהלות ברוטאלית כלפי חייבים, הן אינן מוסרות מידע, אפילו לא לחכ"ים המבקשים לברר תלונות. בסופו של יום, מרבית הכספים גם לא מגיעים לרשויות

מאת טובה אבן חן 

"ברוטאליות חסרת מעצורים, הרס ונזקים חומריים ופיזיים לתושבים החייבים לרשויות המקומיות", הם מקצת התיאורים שעלו ביום ב' בוועדה לפניות הציבור, בדיון בעקבות תלונות מאזרחים, שהרגישו את נחת זרוען, הלכה למעשה, של חברות גבייה, המועסקות על ידי רשויות מקומיות. הדיון התקיים במסגרת ציון יום השלטון המקומי בכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס), פנה למשרד הפנים ולמרכז השלטון המקומי "לגבש נהלים ברורים של מותר ואסור עבור חברות הגבייה ולקדם חקיקה בנושא". במקביל לקריאתו לציבור לשלם את חובו לעיריות,  קרא אזולאי תיגר על "שאיפת הרשויות המקומיות להגדיל את מענקי האיזון באמצעות עמידה ביעד שקבעה הממשלה, גבייה של מעל 80%. הדבר נעשה על גבם של האזרחים, כאשר החברות – שאכן מגבירות את הגבייה – נהנות מרוב השלל ואילו הרשויות אפילו לא זוכות במלוא הקרן". אזולאי טען נגד העסקת בריונים או עבריינים לשעבר, ופנה למנהלי חברות הגבייה שלא להעסיקם.

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) ביקשה לקבל לידיה מספרי טלפון של חברת מילגם, הפועלת מטעם כ- 150 רשויות מקומיות, ושנגדה עלו תלונות רבות בוועדה. החברה לא מוסרת פרטים ולא מאפשרת, אף לא לחברי כנסת, לשוחח עם ממוניה. מנכ"ל החברה, אילן ערוסי,  טען כי החברה פועלת על פי חוק, וכי יש עליה פיקוח של העיריות.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) דרש ממשרד הפנים "להכניס למכרזים להעסקת חברות גבייה, חובת עמידה בפרמטרים של איכות השירות, ושזה יהיה בעל משקל משמעותי בבחירתן". מקלב ציין, כי "השיטה, המציבה את אחוז הגבייה כיעד, המרכזי או היחידי, גורמת נזק משמעותי לאזרח".

במקרים רבים דווח לוועדה על חובות של אזרחים, אשר תפחו במאות אחוזים ויותר. בחלק מהמקרים התבצעו עיקולים, בלי שהיתה לחייבים כל אפשרות לערער בפני חברות הגבייה או לבית המשפט. במקרים אחדים, רשויות מקומיות "נזכרו" לפנות לחייבים רק לאחר 16 ואף 20 שנה, לאחר שחובותיהם תפחו לממדים אסטרונומיים.

מדבריהם של המשתתפים בוועדה עולה תמונה קשה שבה הגבייה אכן הועמקה, החייבים עוברים השפלות ואין להם בפני מי להתלונן, ואילו הרשויות המקומיות לא מקבלות את החלק היחסי הראוי מתוך הגבייה.

 הממונה של תקצוב רשויות במשרד הפנים, איתי קורן, סיפר לחברי הוועדה כי החברות מקבלות מענקים עבור גבייה של 80%. זה מושג, באמצעות לחץ בלתי סביר על האזרחים. "החברות נבחרו במכרזים ע"י הרשויות המקומיות והן האחראיות על פעילותן".

עורכת דין סלעית קולר מהמועצה הישראלית לצרכנות אמרה, ש"הרשויות המקומיות מעבירות סמכויות לכל דכפין. על אזרחים לשלם את חובותיהם, אך יש דרך ראויה לעודד זאת. כיום לאזרחים אין כתובת ואין מענה במקרים של ערעור והם אינם יכולים להלחם במערכת".

וכדי לתקן את כל העיוותים האלו, נציגת הלשכה המשפטית במשרד הפנים, עו"ד אורית מלמד, הודיעה ש"בחודש הבא תוגש הצעת חוק ממשלתית לתיקון הכשלים הקיימים בנושא הגבייה ברשויות המקומיות" (ע"י חברות הגבייה).