"התנועה הירוקה", מתכננת להפגין היום ברחבי איראן בקריאה לשחרור ראשי האופוזיציה כרובי ומוסאווי. השלטונות האיראנים הגיבו בחסימת האינטרנט בערים הגדולות ובהטלת מצור על טהראן. האם האביב מגיע לאיראן?

מאת עידו וולקן

כשנה לאחר שהפגינו מאות אלפים ברחבי איראן עם פרוץ אירועי אביב העמים הערבי, מתכננים ארגוני האופוזיציה באיראן ותומכיהם לחזור לרחובות ביום שלישי' 14 בפברואר. אתר "פרונטליין" מדווח כי "המועצה לתיאום הדרך הירוקה לתקווה", "ארגון המוג'אהדין של המהפכה" וגופי אופוזיציה בולטים נוספים הפועלים באיראן ומחוצה לה קראו לתומכיהם לקיים הערב הפגנות המוניות שבמרכזן הקריאה לשחרר את מנהיגי האופוזיציה באיראן מהדי כרובּי ומיר חוסיין מוסווי, שהושמו במעצר-בית בעקבות אירועי השנה שעברה. רשת אל-ערביה דיווחה, כי הכרוז שפורסם על ידי ארגוני האופוזיציה קורא גם למחאה סביב המצב הכלכלי הקשה במדינה והחשש מפני תוקפנות אמריקנית עתידית, שהוא, כך נראה, תולדות של הסנקציות המערביות ההולכות ומחריפות.

בעוד מפלגות האופוזיציה האיראניות מפצירות בתומכיהן לצאת לרחובות להפגנות שקטות, השלטונות האיראניים החליטו שלא לגלות סבלנות לפעילות המחאה ולפרוס כוחות כבדים ברחבי הערים הגדולות, עטויי מדי הבסיג' או לבושים בלבוש אזרחי.

השלטונות האיראניים הידקו במקביל גם את הפיקוח על האינטרנט, ששיחק תפקיד מרכזי בקידומה ובהפצתה של תנועת המחאה באיראן בשנים האחרונות. האינטרנט והרשתות החברתיות שיחקו תפקיד חשוב גם ב"אביב העמים" בעולם הערבי ובהפלתם של רודנים כמובארק, קדאפי וזיין אל-עאבדין בן עלי. אין תימה, אפוא, כי המשטר שואף להגביל ככל שהוא יכול את יוכלתם של מפגינים לתקשר ביניהם, לתאם עמדות ולהפיץ ידיעות בזמן אמת על המתרחש בתוך המדינה ועל כן הדיווחים על חסימת האינטרנט ושירותי הדואר האלקטרוני במספר ערים במדינה אינו מפתיע.

על אף ההבדלים בין המשטרים הערבים הנופלים והמשטר האיראני, לא יכלה אל-ערביה, רשת טלוויזיה כלל-ערבית בבעלות סעודית, להמנע מלהשוות בין אביב העמים הערבי להפגנות המתוכננות. דובר איגוד אנשי הדת בקום ונג'ף דיווח טלפונית לרשת כי אתמול נשמעו ברחבי הערים קריאות להפלתו של המנהיג הרוחני העליון באיראן עלי ח'אמנאי "יחד עם בעלי בריתו בשאר אסד, מובארק וזיין אל-עבאדין."

קריאות מהפכניות אלה באות פחות מחודש לפני הבחירות המתוכננות למג'לס האיראני, שיתקיימו ב-2 במרץ. הבחירות לנשיאות באיראן, בקיץ 2009, היוו אבן דרך משמעותית בהתפתחות תנועת המחאה האיראנית, כשההמונים יצאו להפגין נגד זיופן לכאורה של תוצאות הבחירות, ובחירתו המחודשת של הנשיא הנוכחי, מחמוד אחמדינג'אד.