על החיים האלגנטיים / אונורה דה בלזק  הראשון מבין שני פרסומים של בלזק הרואים אור לראשונה בעברית בימים אלה. "על החיים האלגנטיים" הופיע לראשונה כסדרה בת חמישה מאמרים אשר פורסמה בשבועון "לה מוד" (האופנה) במהלך שנת 1830, זמן קצר לאחר מהפכת יולי 1830. בלזק כותב על אופנה, אורחות חיים וסגנון אך כל אלה הם הסוואה לביקורת עמוקה שלו על הבדלי המעמדות וסיאובו של השלטון.

בפרק החמישי של הספר (אשר שומר על הסדר והחלוקה המקורית של המאמרים) מבקש בלזק להפריך את הטענה כי העיסוק בלבוש ובאופנה נמוך וחסר חשיבות. לדבריו, אין דרך טובה ללמוד על ההיסטוריה ועל אורחות חייו של עם מלהתבונן בלבושו, מכף רגל ועד ראש. בלזק ידע כבר אז את מה שרבים עדיין לא הבינו בחלוף השנים, ש "כל מה שמבקש להרשים הוא בבחינת טעם רע, כמו כל מה שמרעיש".

על החיים האלגנטיים מאת אונורה דה בלזק, הוצאת נהר ספרים, תרגמה מצרפתית: אביבה ברק-הומי, 145 עמ'

הפילוסופיה של חיי הנישואים / אונורה דה בלזק  נדמה שדי בשמה של הנובלה הזו על מנת להצית את הדמיון. אחרי הכל למי מאיתנו אין פילוסופיה משלו על חיי הנישואים? בין אם מדובר ברווק, בנשוי או במי שהיה פעם נשוי, בין אם אתה בעד או נגד המוסד המפוקפק, לכולנו השקפת עולם סדורה על הנושא.

אבל בלזק הוא בלזק וסביר להניח שהוא ניסח את זה טוב ומשעשע יותר. הנובלה אשר ראתה אור בצרפת ב 1845, מתארת, על אף היקפה הצנוע, שלל מצבים מחיי בני זוג, לאו דווקא נשואים, שלא השתנו במאום מאמצע המאה ה-19 ועד היום. על שאף שהמתרגם ראובן מירן ממליץ בהקדמה על קריאה משותפת בספר, אני חושש שאצל חלק מאיתנו זה עלול להתרחש באסון.. למשל, אחד הפרקים הנושא את השם הנפלא "תורת ההתקרבנות" ומתייחס, כפי שאולי ניחשתם (או ניחשתן..) להתקרבנות נשית, כאילו גברים מתקרבנים הם תופעה לא מוכרת כלל, גרם שמימי נדיר. ייתכן שלמען שלום בית ההצעה הטובה יותר תהיה לרכוש את שני הבלזקים ולקרוא אותם דווקא בנפרד..

הפילוסופיה של חיי הנישואים מאת אונורה דה בלזק, הוצאת נהר ספרים, תרגם מצרפתית: ראובן מירן, 129 עמ'

האיש האחרון במגדל / ארווינד אדיגה  בעיתוי אקטואלי נהדר מגיע הספר הזה אל המדפים לאחר שרק לפני יומיים פונו באכזריות עשרים משפחות בגבעת עמל הסמוכה לשכונת בבלי בתל אביב.
עשרים משפחות אשר רובן יושבות על האדמות הללו קרוב לחמישים שנה אבל יצחק תשובה, בדיוק כמו ברוני הנדל"ן של אדיגה, לא מצא לנכון לגלות עמן מעט יותר נדיבות.
אין זו הפעם הראשונה שאדיגה מבקש לספר על מחוזותיה ואנשיו האומללים של הודו. ספר הביכורים שלו "הטיגריס הלבן" זוכה פרס המן בוקר וכן קובץ הסיפורים "בין הרציחות" זכו שניהם להצלחה עצומה גם בישראל.

מלך הנדל"ן של מומבאי מבקש לבצע פרויקט פינוי בינוי ולהקים מגדל פאר על חורבותיו של בניין מתפורר. בזה אחר זה מסכימים דיירי הבניין הישן להתפנות תמורת סכומי כסף שונים, עד שבבניין נותר דייר אחד אחרון, מורה בדימוס. תאריך הריסת הבניין כבר נקבע אך המורה מסרב להיכנע וניצב לא רק מול הקבלן וחבורתו אלא גם מול שכניו שרק הוא מפריד בינם לבין ערימת מזומנים.

האיש האחרון במגדל מאת ארווינד אדיגה, הוצאת כנרת זמורה ביתן, תרגם מאנגלית: שאול לוין, 459 עמ'

פורענות / מקס הייסטינגס  שנת המאה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה מצוינת לה ממש עכשיו ועוד ספרים בעניינה יראו אור בזמן הקרוב ויצטרפו אל אלו שכבר יצאו (כמו התרגום החדש והטוב של "במערב אין כל חדש"). בספרו רחב ההיקף, פורש לפנינו הייסטינגס את אחד הסיפורים השלמים שהוצגו על פרוץ  המלחמה העולמית הראשונה שיש הטוענים שהדי פיצוציה נשמעים עד עצם היום הזה.

רחב היקף לא רק מבחינת מספר העמודים – קרוב ל 800, אלא גם מבחינת הסיפור ונקודות המבט השונות. הייסטינג פורש לפני הקורא סדרת דוקו מרתקת ומציב את המצלמה רגע אחד מעל שולחן הדיונים של הממשלה הגרמנית, רגע אחד בתוך החפירות כשפגזים ניתזים מכל עבר ומיד, במעבר חד אל כפר נידח והשפעת המלחמה עליו. פורענות אינו סיפורה של המלחמה כולה אלא מציג תמונה של שנה אחת, 1914. באמצעות עדויות מפקדי הצבאות, המובאות כלשונן, מוצגת שנת הקרבות הראשונה שעל פי היסטוריונים רבים הכריעה את הכף עוד הרבה לפני סיומה.

פורענות מאת מקס הייסטינגס, הוצאת מודן, תרגם מאנגלית: משה סביליה-שרון, 787 עמ'

[related-posts title="'הַצָּעָה לְסֵפֶר'"]