ועדת החוקה האריכה היום בשנה, את תוקפה של הוראת שעה  המאפשרת לעצור חשוד בעבירות ביטחון עד 96 שעות, ללא הבאתו בפני שופט. – כמו כן הוחלט להסמיך את בית המשפט להאריך את מעצרו של חשוד, שלא בנוכחותו. ההחלטה התקבלה פה אחד.

החוק הקיים, מאפשר בתנאים מסוימים, השהיית הבאת עצור לפני שופט, מעצר חשוד לתקופות ארוכות יותר ממעצר חשוד בעבירות אחרות, דיון בהארכת מעצר חשוד שלא בנוכחותו. החוק מחייב את שירותי הביטחון להגיש לוועדה דו"ח חצי שנתי על השימוש שעושים שירותי הביטחון בחוק זה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר בדיון מתוך 200 עצורים רלוונטיים בשנת 2014,  נעשה שימוש באחד מסעיפי החוק על 23 עצורים, שהם כ-12.5% מסך העצורים. זהו נתון גבוה ביחס לשנים קודמות. בשנה זו, עד היום, יש ירידה משמעותית בשימוש בסעיפי חוק זה. מתוך 341 נחקרים, נעשה שימוש בסעיפי החוק רק נגד שבעה נחקרים שהם כ-2% מסך הנחקרים, לא כולל החשודים בפרשיית ההצתה והרצח בכפר דומא.

לדברי נזרי, "הנתונים מראים שהשב"כ עושה בכך שימוש מושכל ומאופק. הם עושים שימוש בכלי המיוחד הזה לשם מניעת פגיעה בחיי אדם. אנו סבורים שההצעה מאזנת בין הפגיעה בחיי אדם, לבין זכות החשוד לפגוש עורך דין". במענה לשאלת ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), בעניין מעצר קטינים בעבירות ביטחון, אמר נזרי: "בכוונה אין החרגה בחוק. יש החרגה ברמת השימוש הזהיר שלנו". לשאלת חברי הכנסת מה נהוג בעולם, אמר נזרי: "אני יכול לגלות לכם שמדינות בעולם מבקשות ללמוד מאיתנו על חוקים ועל השימוש שלנו בחוק למניעת טרור".

בנושא החקירה בפרשת דומא אמר נזרי: "בניגוד לפרסומים שהיו בתקשורת, אף שאיני יכול להתייחס במפורט, אוכל רק לומר שאין חקירות במחשכים. השב"כ לא מעלים אנשים. כל הפעולות מלוות ע"י פרקליטות המדינה, וחלקם אף באישור היועמ"ש לממשלה". נזרי הודה, עם זאת, כי  "בפרשה זו אכן ננקטו צעדים חריגים, שימוש בסעיפים מהחוק הנדון. יש לכך גם בקרה שיפוטית. בין היתר אמש בבית המשפט העליון".

במענה לשאלת ח"כ אורי מקלב אמר נזרי: "נותנים להם להניח תפילין ולהדליק נרות. שוחחתי באופן אישית עם מנהל המתקן בו הם עצורים". נזרי הדגיש: "טרור זה טרור. אין חוק טרור לערבים וחוק טרור ליהודים. לצערנו יש גם טרור יהודי חמור שמצדיק לעתים שימוש בכלים הללו, אף שכמובן הפרופורציות וההיקף שונים לחלוטין והטרור הערבי הוא בהיקפים ועוצמות גדולים פי כמה וכמה ואנחנו פועלים ליצירת כלים משפטיים מתאימים למאבק בו".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סירב להאריך את הוראת השעה בשנתיים כהצעת החוק, אלא לשנה אחת בלבד. בעניין פרשת דומא אמר: "אם יתברר לי שהיו חריגות מהחוק, אקיים דיון מיוחד בנושא".

ח"כ ענת ברקו אמרה "צריך להתייחס לטרור יהודי, כאל טרור. אבל צריך לזכור שאנו עוסקים בטרור ג'יהדיסטי מוסלמי".

עפ"י הוראת החוק שתוקפה הוארך בשנה ניתן להשהות את הבאת החשוד בפני שופט אחר מעצרו, לתקופה מירבית של 96 שעות. בכל שלב של ההשהיה (עד 48 שעות, עד 72 שעות, ועד 96 שעות), נקבעו עילות מחמירות להפעלת הסמכות, וכן דרוש אישור של דרג בכיר להשהיה.

בנושא מעצר על ידי בית המשפט נאמר כי אף ששופט רשאי לצוות על מעצרו של חשוד לצורכי חקירה בכל עבירה "רגילה", לתקופה שלא עולה על 15 ימים – בעבירות ביטחון, הוא יהיה רשאי לצוות על מעצר לתקופה של עד 20 ימים, אם שוכנע כי קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם. בנוסף, למרות ששופט רשאי להאריך את מעצרו של חשוד בכל עבירה לתקופה שלא עולה על 15 ימים בכל פעם, ולתקופה כוללת שלא עולה על 30 ימים (אלא אם  ביקש היועץ המשפט לממשלה להאריך את המאסר מעבר לכך, בעבירות הביטחון) – יהיה רשאי השופט להאריך את מעצרו של חשוד לתקופה כוללת שלא עולה על 35 ימים ללא בקשה מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה.

במקרים נדירים מאפשרת הוראת השעה לקיים דיון בהארכת מעצרו של עצור החשוד בעבירות ביטחון שלא בנוכחותו. אם השופט שהורה על מעצרו של החשוד בנוכחותו הורה על מעצר לתקופה הקצרה מ-20 ימים, ובתוך 20 הימים מיום מעצרו, יש צורך, לדעתו של ראש אגף החקירות בשב"כ, להאריך את מעצרו שלא בנוכחותו, שכן "אם תופסק החקירה קיימת אפשרות קרובה לוודאי לסיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם" – רשאי שופט של בית המשפט העליון, לבקשת ראש אגף החקירות ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לקיים דיון שלא בנוכחות העצור ולהאריך את מעצרו. כל הארכה כאמור לא תעלה על 72 שעות כל אחד. סך כל התקופות שיוארכו ללא נוכחות העצור, לא יעלה על 144 שעות. ובכל מקרה, סך תקופת המעצר לא יעלה על 20 הימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו.

עפ"י החוק, החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות עצור בעבירת טרור חמורה, תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי יש בכך כדי לסכל מניעת פגיעה בחיי אדם.

עפ"י הוראה חדשה, סעיף זה יאפשר למשטרה ולשב"כ למנוע פגישה של עצור החשוד בעבירת טרור חמורה עם עורך דינו, אם עורך הדין (או עו"ד אחר ממשרדו) מבקש להיפגש עם כמה עצורים הנחקרים באותה חקירה, והפגישה עלולה לשבש את החקירה. מניעת הפגישה תהיה לתקופה של עד 30 ימים, ואפשר שתהיה לתקופה העולה על 30 ימים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. ואולם יותר לעצור להיפגש עם עו"ד אחר.