אחרי חמש שנות חקירה הודיע היום היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין כי החליט לסגור את התיק נגד הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במיל' גבי אשכנזי בעילה של חוסר ראיות מספקות בתיק שכונה "פרשת הרפז", בו נחקר אשכנזי בגין מסירת מידע סודי והפרת אמונים. תוך כך העיר המבקר כי התנהלותו של הרמטכ"ל לשעבר היא התנהלות ש"אינה הולמת קצין בכיר". וינשטיין הודיע כי הורה על סגירת התיקים כנגד רעייתו של אשכנזי – רונית, כנגד דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו ועוזרו ארז וינר, שנחקרו בין היתר בגין אחזקת חומרים סודיים בעקבות סגירת התיקים צפוי להיות מוגש כתב אישום בודד כנגד כותב המסמך בועז הרפז, בחשד לזיוף המסמך.
פרשת הרפז התפוצצה לאחר שפרסום מסמך בו נכתבו כביכול דרכים ליצירת פוטש כנגד שר הביטחון דאז אהוד ברק.
היועץ המשפטי לממשלה הורה בשעתו על הרחבת חקירת הפרשה והעברתה למשטרת ישראל לאחר ששוכנע כי יש הצדקה למצות את החקירה הפלילית, נוכח חשדות לאיסוף מידע תוך ביצוע עבירות פליליות, "ולתוכנית כוללת" מצד לשכת הרמטכ"ל לאיסוף חומרים נגד שר הביטחון ואנשי לשכתו, במטרה לפגוע במי מהם, תוך שימוש באזרחים ועיתונאים, והכל לכאורה ממניעים פוליטיים, וכדי לסכל החלטות של הדרג המדיני, לרבות מינויו של גלנט לרמטכ"ל.
חוקרי המשטרה הונחו בין היתר, לחקור גם את הטענה לקיומם של שותפים לדבר זיוף המסמך, את החשד שאשכנזי עשה שררה בתפקידו ממניעים אישיים, ואת החשד לפיו בערב הפתיחה בחקירה יצר קשר עם בועז הרפז וניהל אתו שיחה בת 17 דקות, במטרה לתאם עמו עדויות בכוונה לשבש מהלכי משפט (שיחה זו מכונה "שיחת מעיינה" על שום קיומה דווקא מביתה של מעיינה נבריסקי, חברתה של רונית אשכנזי). החקירה כללה פעולות מגוונות, שבוצעו בידי צוות רחב, לרבות הקשבה לכמעט 100 אלף שיחות, שהוקלטו במערכת ההקלטה האוטומטית בלשכת הרמטכ"ל. כן נגבו 138 הודעות של המעורבים.

נשלל החשד לחתירת הדרג הצבאי תחת הדרג המדיני תוך ביצוע עבירות פליליות

בהחלטתו היום קובע היועץ כי לא נמצא בסיס ראייתי לחשדות אודות חתירת דרג צבאי תחת דרג מדיני, ממניעים פוליטיים שנובעים מרצון להריץ את הרמטכ"ל רא"ל (במיל') גבי אשכנזי לראשות הממשלה. לא נמצאו ראיות להתנהלות על בסיס "תוכנית פעולה כוללת שבבסיסה כוונות פוליטיות" או ל"איסוף חומרים" אגב ביצוע עבירות פליליות. "אשר על כן, מסקנתו של היועץ המשפטי לממשלה הינה כי יש לגנוז את התיק נגד רא"ל (במיל') גבי אשכנזי, אל"מ במיל' ארז וינר ותא"ל (במיל') אבי בניהו, שנפתח בחשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים, בעילה של היעדר אשמה פלילית", נמסר מלשכתו. עוד נמסר כי "גם באשר לחשד נגד רונית אשכנזי ובועז הרפז – בעבירה של סיוע להפרת אמונים – הרי שגם תיק זה ייגנז בעילה של היעדר אשמה פלילית".
עם זאת היועץ המשפטי לממשלה קובע כי אין בהחלטתו זו כדי להשליך, לשנות או להקהות כהוא זה מקביעותיו הקשות של מבקר המדינה, במישור הערכי והציבורי, על התנהגותם של אשכנזי ווינר, שבוודאי איננה הולמת קצינים כה בכירים בצבא. ברם, היועץ המשפטי מדגיש כי איסוף חומרים על מאן דהוא, ואין זה משנה מיהו, איננו אסור על פי חוק העונשין. מקום בו פעולת איסוף החומרים לא הייתה כרוכה בביצוע עבירות פליליות כלשהן, האיסוף כשלעצמו איננו מהווה עבירה פלילית. נקודת מוצא זו הנחתה גם את חוקרי משטרת ישראל בחקירה זו.
החשד אותו ביקשה החקירה לברר, בעקבות ממצאי חקירת מצ"ח, היה לקיומה של תוכנית אסטרטגית, על דרך של גיוס בעלי תפקידים ושל אזרחים, ושימוש בסמכויות ובמשאבים שלא כדין – לאיסוף והפצת מידע נגד שר הביטחון ואנשי משרדו, תוך ביצוע עבירות פליליות; תוכנית שהונעה מאינטרסים אישיים ואולי פוליטיים, שמא תוך מתן טובות הנאה (לבועז הרפז ו/או לאחרים).
מחומר הראיות עולה כי אכן היה עיסוק שוטף ומשמעותי באיסוף מידע על המתרחש במשרד הביטחון, וממצאי חקירה זו ביססו עוד יותר את קביעותיו הקשות של מבקר המדינה – שהעיר לאשכנזי ולעוזרו על התנהגותם הפסולה, בה ראה מבקר המדינה חומרה מיוחדת, נוכח כפיפות הדרג הצבאי למדיני.
זאת ועוד, בחינה של השיחות הרלבנטיות ושל העדויות בחקירה רחבה זו, העלתה כי מידת מעורבותו של אשכנזי באיסוף החומרים, לא הייתה פאסיבית כפי שעלה מדו"ח ביקורת המדינה, ולא התמצתה במודעות סבילה למעשי וינר והרפז.
עד כמה שהתנהגות זו איננה הולמת קציני צבא בכירים, שאמורים להשקיע את מיטב מרצם ומשאביהם בניהול המערכה עליה הופקד, במישור הפלילי אמת המידה שונה לחלוטין.
לאחר האזנה לשנת הקלטה רציפה בלשכת הרמטכ"ל, לימוד ובחינה של מאות שיחות שתומללו, ולאחר גביית עשרות רבות של עדויות, לא נמצאו ראיות ל"איסוף חומרים" אגב ביצוע עבירות פליליות.

חשד למסירת ידיעות סודיות שלא בסמכות על ידי אשכנזי לעיתונאים ולשר בממשלה

במהלך החקירה עלה גם חשד לעבירה של מסירת ידיעות סודיות על ידי הרמטכ"ל שלא בסמכות. על יסוד ממצאי החקירה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שאשכנזי מסר ידיעות סודיות שלא בסמכות – לעיתונאים ולשר שאיננו שותף סוד – למרות שלא היה רשאי למסור להם ידיעות סודיות אלה, שחלקן נוגעות לגופי בטחון אחרים וחלקן הוגדרו ברמת סודיות גבוהה ביותר (זאת להבדיל מידיעות סודיות רבות אחרות שמסר, שיתכן שאותן היה רשאי למסור לעיתונאים).
ההחלטה דנה בסוגיית סמכות הרמטכ"ל למסור ידיעות סודיות, ובנורמה הרווחת לנהוג בקבוצה של עיתונאים כשותפת סוד בפועל. וינשטיין קובע כי "לאחר התלבטות לא פשוטה, ובהינתן שורה של שיקולים, הוחלט שבנסיבות העניין אין מקום להעמדה לדין פלילי".
השיקולים הרלוונטיים לגניזה כוללים בין השאר:
נסיבות חשיפת המידע בשיחות רקע לגיטימיות, שלא לפרסום, כאשר אשכנזי לא התכוון, ככל הנראה, לעבור עבירה, אלא גלש במהלך השיחה למסירת מידע סודי ביותר שהיה אסור לו למסור; היועץ מציין כי הנורמה הרווחת היתה כזו שבמסגרתה נמסרות ידיעות סודיות כדבר שבשגרה לעיתונאים; מדיניות ההעמדה לדין עד כה, שהינה מצמצמת מאד בתחום זה; ולבסוף שקלל היועץ המשפטי בהחלטתו גם את הרצון למנוע המשך חשיפת המידע הרגיש לאוזניים נוספות. עם זאת, היועץ ממליץ לראש הממשלה ולשר הביטחון, למנות צוות מקצועי אשר ימליץ על קביעת גבולות ברורים לשיח מסוג זה: "תיק זה והחלטתי האמורה, אמורים לסמן נקודת מפנה ותמרור אזהרה משמעותי, בפני כל אלו העשויים למסור מידע סודי בעתיד בנסיבות דומות. רק העדר נורמה ברורה והעדר אכיפה קודמת, לצד השיקולים האחרים שיפורטו להלן, הביאו אותי שלא להגיש כתב אישום נגד אשכנזי בעניין זה" נכתב בהחלטה.

סגירת תיק החקירה בגין החזקת מסמכים מסווגים שלא כדין – ע"י ארז וינר ואבי בניהו

בעקבות חיפוש בבתיהם של ארז וינר ואבי בניהו, בו נמצאו מסמכים סודיים ביותר שהוחזקו בלא רשות בבתיהם, התעורר חשד לאחזקת מסמכים מסווגים שלא כדין. הדברים אמורים במיוחד בחומר שנמצא אצל בניהו. בחקירה נמצא שיש ראיות לכאורה לעבירה של התרשלות בשמירה על ידיעות שהגיעו לידיהם בתפקידם הציבורי. לגבי שניהם נקבע לאחר בחינה של המסמכים ונסיבות האחזקה בהם, כי מדובר בעוצמת פגיעה בערכים המוגנים המתאימה להליך משמעתי, בין היתר לאור מדיניות העמדה לדין של התביעה הצבאית בעבירות מסוג זה, ובשים לב לכך שמדובר באירוע של "פוטנציאל נזק בלבד", בו מעולם לא אבדה השליטה על המסמכים ולא נגרם נזק לביטחון המדינה. שיקול עיקרי זה לצד שיקולים נוספים המפורטים בהרחבה בהחלטה גופא, בעניינם של כל אחד מהשניים, היו בבסיס החלטת היועץ לגנוז את התיק בחשד זה נגד השניים בעילה של "מכלול הנסיבות איננו מצדיק העמדה לדין".

חשד לשיבוש מהלכי משפט על ידי אשכנזי

במהלך החקירה הראיות העלו חשד לעבירת שיבוש מהלכי משפט, ביחס להתנהלות אשכנזי סביב "שיחת מעיינה". השיחה עם וינר בה סוכם להתריע בפני הרפז על הכוונה למסור שהוא מקור המסמך; נסיבותיה הקונספירטיביות של "שיחת מעיינה", עיתויה ומשכה; ההשתהות בהעברת המסמך אל היועץ; ההתנהלות בחקירה, בה נמנע אשכנזי מלמסור את כל הידוע לו על הגעת המסמך ללשכתו, תוך שהקטין משמעותית את קשריו עם הרפז, באופן המתיישב עם סיכום מוקדם עמו לצמצם את הקשר ביניהם – כפי שסיפר עליו הרפז בראיון לאיילה חסון; והסתרת שיחת מעיינה מחוקרי המשטרה – כל אלה הקימו חשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
למרות כך קבע היועץ כי אין די ראיות לביסוס אישום פלילי, בעיקר בשל הקושי להתבסס על דברי הרפז בראיון לאיילה חסון, וגם בשים לב לכך שאף לו יינתן לדבריו משקל מלא, יקשה להוכיח שדברי אשכנזי בשיחה נאמרו, תוך שהוא מודע לכך שיש בדבריו אלה כדי לפגוע בחקירה, בהיותם בפריפריה הרחוקה שלה. תוכן בעייתי, הכולל הדחת הרפז, על-ידי אשכנזי, לשקר בחקירה על אודות מידת ועומק הקשר ביניהם, נמסר מפי הרפז רק בראיון הטלוויזיוני לאיילה חסון בערוץ 1. אך בחקירותיו במשטרה, סירב הרפז להתייחס לדברים אלה ושתק. "בנסיבות אלה יש קושי להסתמך על דבריו", קובע היועץ המשפטי. בנוגע לטענתו של הרפז כי הקליט את שיחת מעיינה, מציין היועץ כי למרות חשד מובנה זה בטענתו החדשה של הרפז, ובשל האינטרס הרב הטמון במיצוי החיפוש אחר קלטת כזו, ככל שהיא קיימת, נערכו פעולות חקירה נוספות, לרבות חיפושים, אשר העלו חרס. הקלטת לא נמצאה לא בידי הרפז ולא בידי עורך דינו. גם ניסיון של חוקרי המשטרה לגשש מול הרפז בדבר האפשרות לקבל את הקלטת מידיו כנגד הטבת מה במצבו המשפטי – לא העלה דבר. "נוכח האמור לעיל, הוחלט לגנוז את התיק בחשד לשיבוש מהלכי משפט ב"שיחת מעיינה", בעילה של היעדר ראיות מספיקות", הודיע היועץ.

בועז הרפז – יועמד לדין פלילי

ממצאי החקירה חיזקו את התשתית הראייתית לפיה הרפז ביצע לבדו עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט, תוך שנשללה מעורבות גבי אשכנזי ו/או ארז וינר בזיוף, והתחזקה מאד ההערכה כי הללו סברו שהמסמך אותנטי. לפיכך ובסיומה של חקירה זו, הוחלט שלא לעכב עוד את הגשת כתב האישום נגד בועז הרפז, ולהגישו עם פרסום החלטה זו, בכפוף להשלמת השימוע בעניינו. מחומרי החקירה עולה כי חלקו של בועז הרפז בהעצמת הקרע בין הלשכות היה משמעותי מאוד. לא זו בלבד שהוא יזם חלק גדול מהשיח, הלעיט במידע ויזם פעילות איסוף מידע ושימוש בו, אלא שבהרבה הקשרים נמצא שהוא תעתע בלשכת הרמטכ"ל.

בניהו ווינר – סגירת תיק החקירה בחשד להשמדת ראיה (קלטת שיחת רקע)

מהרחבת ההקשבה למערכת ההקלטה האוטומטית במהלך החקירה התעורר חשד גם בעניין אחר: חשד להשמדת ראיות שבוצע על ידי ארז וינר ואבי בניהו, בקשר להקלטת שיחת רקע של אשכנזי עם העיתונאי בן כספית, לקראת חקירה לאיתור מקור ההדלפה (בעקבות פרסום של כספית).

אלא שבחינה מעמיקה יותר של השיחות, בשים לב להודעות מעורבים נוספים ולדבריהם של בניהו ו-וינר עצמם בחקירה, כמו גם ניתוח משפטי של יסודות העבירות, הביאה למסקנה כי המניע למעשיהם, היה החשש של וינר ובניהו מפני שימוש ב"חקירת ההדלפה" כפלטפורמה לאנשי לשכת שר-הביטחון לעשות שימוש בהקלטה זו כדי להביך את הרמטכ"ל ולפגוע בו, במסגרת מאבק הלשכות, שכן בקלטת היו "דברי רכילות". חשש זה, הוא שעמד בלב מעשה המחיקה, כמניע לו.
בסופו של דבר, הוחלט לגנוז את התיק נגד וינר ובניהו בחשד להשמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט בעילה של היעדר ראיות מספיקות.

ההיבט הציבורי
פרשה זו העסיקה את כלי התקשורת בעוצמה גדולה, לרבות יצירת מחנות יריבים. היו שראו בה אחת הפרשות החמורות ביותר של חתירת דרג צבאי תחת החלטות הדרג המדיני, של ערעור על עקרון המשילות, ושל פגיעה בסדרי שלטון ומשפט ובאושיות הדמוקרטיה. כנגד אלה, היו שראו בלחץ של כלי התקשורת על רשויות אכיפת החוק חלק ממאמץ של בעלי אינטרס שתכליתו לסכל את עתידו הפוליטי של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. העוצמה בה תוחזקה הפרשה בשיח הציבורי, והקריאה הציבורית "לברר את האמת" בפרשה מטרידה זו, על דרך של חקירה משטרתית, לוו כל העת בביקורת חריפה משני הצדדים, על האופן בו טופלה הפרשה על ידי רשויות האכיפה, וכן על משך הזמן הרב שנדרש לטיפול על ידן. "לימוד התיק בפרקליטות המחוז ובמטה פרקליטות המדינה, ארך כשנה וחצי, עקב היקפו הענק של חומר החקירה והצורך לדון בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות שהתעוררו בנדון – במחוז, במטה הפרקליטות, ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה", נטען במשרד המשפטים . אך "בסופו של יום, ממצאיה של חקירה זו הפרידו הפרד היטב, בין תזה עיתונאית שתפשה מקום נכבד בשיח הציבורי – שיח שמטיבו הינו רחב מד' אמותיו של המשפט הפלילי, ושעל כתפיו נטל הבאת ראיה קל לאין ערוך מזה של המשפט הפלילי – לבין העובדות שניתן להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי".
עם זאת, כאמור לעיל, היועץ מבהיר כי אין בהחלטתו זו כדי להשליך, לשנות או להקהות כהוא זה מקביעותיו הקשות של מבקר המדינה, במישור הערכי והציבורי, על התנהגותם של אשכנזי ווינר, שבוודאי איננה הולמת קצינים כה בכירים בצבא. כאמור, ממצאי החקירה הפלילית לא הפריכו קביעות קשות אלו, ואדרבה – אף ביססו אותן, אך כפי שהוסבר בהחלטה הממצאים נותרו בזירה הציבורית ולא הגיעו לזו הפלילית.