ירושלים כבר לא מאוחדת. כך סבור רוב הציבור היהודי בישראל.  הנתון הזה עולה ממדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל-אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

מתוך ממצאי הסקר עולה כי חל שינוי ניכר בעמדת הציבור היהודי בכל הקשור לשאלת ירושלים: בעוד שבשנת 1999, שיעור אלו שלא הסכימו לאמירה כי ירושלים מחולקת היה גדול מאלו שהסכימו לה, בסקר שנערך החודש עולה כי רוב משמעותי סבורים שהעיר מחולקת דה פקטו.

61% מהציבור היהודי, הסכימו עם האמירה כי ירושלים למעשה כבר מחולקת לשתי ערים: העיר המזרחית והעיר המערבית. בחלוקה לפי ההצבעה לכנסת, נמצא כי 88.5% ממצביעי המחנה הציוני מסכימים עם אמירה זו וכך גם 85% ממצביעי מרצ. לעומת זאת, 13% בלבד ממצביעי ש"ס הסכימו עם עמדה זו ואילו מצביעי הליכוד חצויים בין הסכמה לאי הסכמה. נתונים אלה מראים על  שינוי עמדות בקרב הציבור היהודי בהשוואה לשנת 1999 אז נשאלה אותה שאלה. אז, סברו 49% כי ירושלים אינה מחולקת לעומת 44% שסברו הפוך. עוד נתון מעניין הוא, כי דווקא בקרב הערבים אזרחי ישראל 47% סבורים שירושלים מחלוקת לעומת 43% שאינם מסכימים עם העמדה.

עוד עולה, כי 57% מהיהודים, סבורים כי אין קשר בין האפליה של תושבי מזרח ירושלים לעומת תושבי מערב העיר בתחומי הבריאות, החינוך והשירותים הנוספים, לבין מעורבותם בגל הטרור. בקרב אזרחי ישראל הערבים, 52% סבורים כי קיים קשר בעוד 29% סבורים שאין קשר בין הדברים.

 הזווית הישראלית בבחירות בארצות הברית- הציבור היהודי חלוק בדעתו לגבי השאלה האם עדיף לישראל נשיא רפובליקני (34%) או נשיא דמוקרטי (28%). 38% מהמשיבים בסקר, לא ידעו לומר מה עדיף או השיבו כי אין הבדל. בקרב הציבור הערבי, השאלה נוסחה באופן קצת שונה והמגמה אף היא שונה: 37% מעריכים כי נשיא דמוקרטי יהיה יותר פרו ישראל, 30% סבורים כי לא יהיה הבדל ו-23% טענו כי נשיא רפובליקני יהיה יותר פרו ישראלי.

רוב הציבור היהודי (40.5%) סבורים, כי הילארי קלינטון היא המועמדת הדמוקרטית העדיפה לישראל לעומת 16.5% בלבד שסבורים כי סנדרס עדיף מבחינתה של ישראל (שאר הנחקרים השיבו כי אין הבדל או כי הם טובים לישראל במידה שווה). בקרב הציבור הערבי, נשאלה שאלה דומה לגבי מידת היותו של כל אחד מהמועמדים פרו ישראלי. בהקשר זה, 35% היו סבורים כי שני המועמדים הם פרו ישראלים במידה דומה, 31% סברו כי קלינטון יותר פרו ישראלית מסנדרס ו-2% בלבד ענו כי סנדרס יותר פרו ישראלי מקלינטון. בצד הרפובליקני, 61% מהציבור היהודי מעריכים שעמדתו של טראמפ ידידותית לישראל בעוד 14% בלבד חושבים הפוך וכרבע לא ידעו להשיב על השאלה*.

הכי מוסריים? 90% מהציבור היהודי סבורים כי הדרכים שבהן פועל צה"ל כדי להפסיק את גל הטרור הן מוסריות, לעומת 83% בציבור הערבי שחושבים הפוך. בהתאם, 90% מהציבור היהודי טענו כי הביקורת בעולם על התנהלות ישראל במסגרת מאבקה בטרור איננה מוצדקת. 50% מהציבור היהודי אינם מסכימים עם אמירתו של הרמטכ"ל אייזנקוט, כי "לא היה רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה בת 13 עם מספריים" לעומת 47.5% שמסכימים עם הרמטכ"ל (בקרב מצביעי הבית היהודי וישראל ביתנו ישנה הסכמה רק של 19% ו-23% בהתאמה לעמדת הרמטכ"ל). בנוגע לאמירתו של המפכ"ל רוני אלשיך כי האבל של משפחות פלסטיניות על ההרוגים בגל הטרור אינו בר השוואה לאבלן של המשפחות הישראליות, ישנה הסכמה רחבה של 77% מהציבור היהודי.

 מצב הביטחון – רוב הציבורי היהודי (66%) ורוב בציבור הערבי (73%) חוששים כי הם או מישהו מקרוביהם ייפגע בגל הטרור הנוכחי. בהמשך לכך, 56% מהציבור היהודי תומך בעמדתו של ח"כ ליברמן, כי "בניגוד לדיבורים הקשוחים של נתניהו, למעשה מדיניותו כלפי הפלסטינים אינה מספיק קשוחה ולכן גל הטרור הנוכחי ממשיך בעוצמה רבה".

הסקר נערך על ידי פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והתבצע בין התאריכים 28 בפברואר ל-1 במרץ 2016, בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל.