מליאת הכנסת אישרה אמש סופית, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים.

עפ"י הצעת החוק השכר הגבוה ביותר שיוכל בכיר בחברה פיננסית להרוויח כשהוצאות השכר שהחברה משלמת עבורו מוכרות לצרכיי מס, תעמוד על לא יותר מפי- 44 משכרו הריאלי של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, או פי- 35 מעלות השכר של אותו עובד. זאת לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות ע"י התאגיד, או המועסקים ע"י נותן שירות המועסק ע"י התאגיד. כלומר תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות שכר לצורך תשלומי המס תעמוד על 2.5 מיליון שקלים בשנה. על בכירים שחוזי ההתקשרות עימם ייחתמו מעתה והלאה, החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "היקף כספי הציבור המנוהל על ידי גופים פיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם והסיכונים שכספי הציבור חשופים להם, מחייבים גופים פיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים והדוקים לממשל תאגידי נאות. כמו כן, הם מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני השגחה, בקרה ופיקוח יעילים וקפדניים וכן מערכת איזונים ובלמים נאותה בגופים אלה, ובכלל זה לעניין שכר בכירים.

"שכר בכירים בחברות ציבוריות בכלל ובגופים פיננסיים בפרט, מצוי בדיון ציבורי זה שנים רבות על רקע טענות בדבר גובהו המופרז, וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה", נאמר עוד בדברי ההסבר. "היקפי שכר הבכירים בגופים פיננסיים גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר. נתוני שנת 2013 מלמדים שכרבע מארבעים מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל, הם בעלי תפקידים בגופים פיננסיים, והיחס בין שכרם לשכר הממוצע במשק גבוה במיוחד".

 ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הגיבה: "בשעות האחרונות היסטריה וקואליציה שלמה של משרדי עורכי דין ובכירי המערכת הפיננסית פונים בבכי ונהי על הפגיעה הקשה בשמנת שלהם". יחימוביץ' בירכה והודתה לשר האוצר כחלון על עצם העמידה בהתחייבותו להעברת והחוק והן על היוזמה להורדת הרף של השכר המקסימלי מ- 3.5 מיליון שקל ל- 2.5 מיליון שקלים. עוד אמרה הביעה שאט נפש מכך ש"עיקר הביקורת של בכירי המערכת הפיננסית על הצעת החוק, זה לא על עצם הורדת הרף שגם לזה הם מתנגדים אלא דווקא להצמדת שכרו של העובד שמשתכר הכי פחות בחברה באופן כזה שהם לא יוכלו להרוויח יותר מפי- 35 ממנו. זהו אולי החוק המוסרי ביותר שאושר אי פעם בכנסת ישראל".

 יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר: "ההצעה מטפלת בבעיה מוסרית וערכית של שכר מופרז של מי שקיבלו לידיהם ניהול של כספי ציבור. ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק הזו פה-אחד וזה מעיד על הרצון הכנה של כל חברי הוועדה, להתחיל בתהליך, שאולי לא נצליח בו, אך בהחלט נבחן אותו – לבלום את התופעה הלא-מוסרית הזו של שכר מופרז ולא פרופורציונאלי. נבחן אם החוק אכן ייפגע בכלכלה כפי שמפחידים ומאיימים או שמא רק יתקן איוולת חברתית מתמשכת של פערי שכר. לא ניתן איך יכול להתקיים פער מעמדות כה גדול ואנחנו לא אומרים כלום. עתה, זו הפעם הראשונה שאנו חברי הכנסת אומרים אמירה חברתית חשובה שהשכר המופרז של ראשי החברות הפיננסי הוא הזוי ולא מוסרי".

 ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "זהו יום היסטורי. יום אחרי שבג"צ אמר את דברו נגד מונופול של טייקונים על המשאב הטבעי, הגז, של הציבור, הכנסת באה ועושה מעשה ומאלצת את בכירי המערכת הפיננסית להפסיק להיות חזירים. החוק אושר כנגד כל הסיכויים ועל אפם וחמתם של כל מגיני הסדר הישן".

 ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני): "אחרי שנים בהם בכירי המערכת הפיננסית נרמזו על-ידי חברי הכנסת והציבור שכדאי להם לבחון את גובה שכרם ולשקול להגביל אותו וכלום, לרגע הם לא חשבו לעצור ולשקול את העניין. התרענו וביקשנו שייעצרו לרגע וייבחנו את פערי השכר המופרזים וכלום. אז כאן הכנסת עשתה מעשה והמסר הזה הוא חשוב כי זה מסר שקובע שהממשלה והכנסת יודעות לבוא ולומר עד כאן. לא נסבול עוד את התרבות הזאת של זלזול בציבור". חסון בירך אף הוא את שר האוצר, בין השאר על-כך שעמד בלחצים כה גדולים בעיקר מצד ראש הממשלה.

בתום דיון ממושך, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה גם את הצעת חוק-ההשעייה, המאפשר להשעות חבר כנסת ברוב מיוחד של 90 ח"כים. החוק לא זכה אמנם ברוב של 61  אך בסופו של דבר עבר ברוב של 59 תומכים אל מול 52 מתנגדים וכעת יחזור החוק לוועדת חוקה להכנתו לקריאה שנייה ושלישית. חוק נוסף שקובע הסדר משלים לחוק האמור, עבר ברוב של 59 תומכים מול 53 מתנגדים.