האירוע האמיתי שאליו מתייחס הסרט "אסון בלב ים" התרחש באפריל 2010, וכלל פיצץ אסדה ושפיכת נפט לים, כפי שמביא זאת למסך, הבמאי פיטר ברג: קולנוען הידוע בסרטי פופקורן, כגון "הנקוק" (2008), "באטלשיפ" (2012), אך גם כמתאר סיפורים שהתרחשו כאירועים במציאות, כמו הסרט שזכה לשבחי המבקרים: "השורד האחרון" (2013).

"אסון בלב ים": מארק וולברג גיבור, אך לא גיבור פעולה

אי אפשר שלא להשוות בין "אסון בלב ים" לבין "השורד האחרון", כי בשני הסרטים יש את אותם שני שחקני מפתח בשני צידי המצלמה (ברג כבמאי ומארק וולברג ככוכב ראשי), אלא גם כי שני הסרטים משחזרים את האירועים המפחידים שהיוו השראה לסיפור, תוך מתן תשומת לב קפדנית לכל פרט ותוך ניסיון יעיל להשפיע על חוויית הצפייה בתהליך – גם אם לא תמיד מביאים תובנה חדשה בכל סצינה.

הסיפור מבוסס על מאמר בעיתון הניו יורק טיימס: 'השעות האחרונות באסדה דיפ הוריזון', כפי שכתבו דיוויד ברסטו, דיוויד ס. רוד וסטפני פול, וכך גם התסריט ל"אסון בלב ים" נכתב על ידי זוג מוזר: מת'יו מייקל קרנהן (ששיתף פעולה עם ברג על הסרט "הממלכה") וכן מת'יו סאנד (שסרטו האחרון כתסריטאי היה כישלון מוחלט: "מתנקש הנינג'ה" משנת 2009). התוצאה כאן היא סרט ראוי לצפייה, אם כי נוסחתי, תוך גיוון של פעולה, מתח וסרט אסונות, שמטרתו הסופית היא לבדר את הצופים.

"אסון בלב ים" אינו נרתע מלזרוק בפני הצופים מינוח רב הקשור לאסדת נפט, או להציג בפניו את שגרת חייהם של אנשי הצוות המתגוררים / עובדים על מתקן הנפט, בטרם מתחיל המשבר הקטלני. בעוד הסרט מצליח למשוך את מלוא תשומת לב הצופים לעולם הדמויות, החיסרון הוא ש"אסון בלב ים" אינו מצליח להפוך את הסיפור לתמרור אזהרה מפני סכנות חוזרות כאלו בעתיד.

ברג והצלם הראשי שלו, אנריקה צ'דיאק ("127 שעות", "הרץ במבוך"), משתמשים באסתטיקה תזזיתית בסגנון דוקו-דרמה וטכניקות צילום מתוחכמות יותר כדי לתת לאסדה תחושה עשירה יותר של אותנטיות. הפיצוץ וההרס של האסדה במחצית השנייה של הסרט הם החלק שבו הצופים זוכים לאפקטים גדולים מהדימיון, וחלקם אימתניים וקשים לצפייה.

עם זאת, נראה כי האסדה עצמה ופיצוצה לאחר מכן הם הכוכבים האמיתיים של הסרט "אסון בלב ים", וברקע שחקנים מוכשרים הנדחקים לגלם דמויות חביבות. וולברג מביא את הכריזמה המסחרית שלו לתפקיד מייק וויליאמס במהלך הסצנות שבו הוא מופיע עם משפחתו או באינטראקציה עם עמיתיו לעבודה. אולם ברגע שהסרט מנסה לתאר את מעשי הגבורה שלו, וולברג לא עובר מסך כגיבור פעולה, כי בסופו של דבר הוא בחור טוב וסטנדרטי ולא הרבה יותר מזה. בדומה לכך, ג'ון מלקוביץ' משכנע ומהנה כטיפוס חלקלק המכונה דונלד וידרין, אך דמותו עדיין מרגישה כמו סך ההתגלמות החמדנית של תאגיד BP, שתרמה להשמדת האסדה, במקום להיות דמות בפני עצמו.

שאר הדמויות ב"אסון בלב ים" נופלות גם הן בקטגוריות שונות, כיוון שצריכות להצטייר כאנשים אמיתיים הודות לשחקנים טובים המגלמים אותם. קייט הדסון בפרט עושה עבודה נפלאה, וגם הכימיה שלה עם וולברג נראית אמינה כרעייתו מזה שנים רבות. באופן דומה, גם השחקנים דילן אובריין וקורט ראסל יוצאים טוב כחברי אסדת הנפט. באשר לג'ינה רודריגז, למרות שהיא לא שחקנית ראשית, "אסון בלב ים" מעניק לכוכבת "ג'יין הבתולה" להפגין הזדמנות משחק דרמטית ומלאת חיים.

בסופו של דבר, "אסון בלב ים" הופך אסון בקנה מידה עולמי לסרט פעולה דרמטי ומטריד. התוצאה היא עוד סרט ראוי לצפייה של ברג שהופך את החוייה הקונלועית למיוחדת, הודות לסיפור הנבחר ולסגנון הצילום המציאותי.

XXXXX