ז'אן דוז'רדן, הכוכב הכריזמטי מהסרט "הארטיסט", נכנס שוב לנעליה של דמות קסומה, בקומדיה הרומנטית "להתאהב מעל הראש", שמפתה ומשמחת, למרות הפגמים שבה.

"להתאהב מעל הראש": אפירה ודוז'רדן מתאהבים על אף המגבלות

הסרט הוא עיבוד חדש ללהיט ארגניטנאי שנקרא "Corazón de León", אלא שפה מוצאים את דוז'רדן בתפקיד של גבר בגובה 131 סנטימטר, שמתאהב בעורכת דין יפהפייה, דיאן (וירז'יני אפירה, "היא", "סולו בשניים"), ומגלה שהדרך לחיים באושר ועושר יקרו רק אם יתמודד עם מגבלות הגובה שלו.

סרטו של לורן טיראר ("החופשה של ניקולא הקטן") בהחלט מביא נקודת מחשבה מעניינת, ואף מצליח להוציא מהצופים רגשות של של ציפיה, חיוכים וכיף.

אולם "להתאהב מעל הראש" נכנס במהירות לשיגרה של קומדיה רומנטית טיפוסית, שבה שני אנשים מתאהבים, נהנים משפע של הרפתקאות פנטסטיות, מגיעים למהמורה בלתי נמנעת (כלומר התמודדות עם המציאות), ואז נדרשת מחווה אצילית כדי ליישב בין כל הצדדים.

מה שמרים מעלה את "להתאהב מעל הראש", לעומת זאת, הוא הטבע הקסום של השחקנים בתפקידים הראשיים, כשדז'ורדן מוביל את הסרט בכריזמטיות מופלאה כבר מהופעתו הראשונה, בטרם ייאלץ להתמודד עם חרדתו הפנימית שמגיעה מעט יותר מאוחר.

לאפירה גם הופעה מחוייכת ונועזת, אולם אפשר להרגיש שמשהו בתפקידה חסר רגישות או ביטחון עצמי. תפקידי המשנה מרגישים מעט מואלצים, אם זה האמא המסוייגת, המזכירה החטטנית או החבר לשעבר – וחלק זה בסרט מרגיש קריקטוריסטי לחלוטין.

טיראר אמנם דואג שכל פריים בסרט יהיה יפהפה ויזואלית, שהקצב יהיה מהיר וההומור הצרפתי הטיפוסי יארוב בכל פינה. מצד אחר, יש רגע או שניים שבו הסרט מגוחך למדי ולפעמים בוטה, בכל הסוגיה הקשורה למגבלת גובה כדבר שונה.

יש שאלה אחת שהצופים שמכירים את השחקן הראשי בוודאי משתהים לגביה: מדוע להשתמש בדוז'רדן ולכווץ אותו באפקטים ויזואליים ל-131 סנטימטרים ולא ללהק שחקן אמיתי בגובה זה? בעוד השאלה אמנם תקפה – האפקטים שמכווצים את דז'ורדן לא תמיד משכנעים, אבל היות שיש שם שחקן ברמה כזו, דז'ורדן בהחלט מהווה נכס חשוב ואיכותי לסרט.

בסופו של דבר, "להתאהב מעל הראש" מצליח להגשים את מה שהוא מנסה: להנעים את קהל הצופים ולהעביר 98 דקות של כיף והומור.

XXXXX