נשיאה החדש של תימן, מתקבל בברכות חמות בארה"ב וברגשות מעורבים בבית פנימה. אובמה: "ארה"ב מהווה בת ברית מחויבת לתימן במעבר לדמוקרטיה". בכיר בממשל האמריקני: "האינטרסים של ארה"ב אינם בהכרח האינטרסים של העם התימני". דמוקרטיה נוסח תימן

מאת נועה גרבר

נשיאה החדש של תימן הושבע ביום שבת בבירה צנעא. עבד רבו מנסור האדי, בן 65, גנרל לשעבר בצבא תימן וסגנו של הנשיא היוצא, היה המועמד היחיד במערכת הבחירות הראשונה שהתקיימה במדינה מזה 33 שנים. 6 מתוך 10 מיליון המצביעים הרשומים במדינה השתתפו בבחירות שנועדו לסיים רשמית את סופה של תקופת הנשיא המודח, עלי עבדאללה סאלח, ששלט בתימן יותר משלושה עשורים ושהיה השליט הרביעי שהופל במסגרת אירועי "האביב הערבי".

האתגרים שיעמדו בפני הנשיא החדש הם רבים. האביב הערבי, שהגיע אל המדינה הענייה ביותר במזרח התיכון במרץ האחרון בדמות מחאות עממיות, הביא אותה אל סף משבר הומניטרי. לדבריו של העומד בראש הסניף התימני של קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניצ"ף), "המחאה גרמה לנסיגה של כעשור בפיתוח ובסיוע חברתי במדינה. כיום, אנחנו בעיקר מכבים שריפות".

נוסף על כך, אי-היציבות הפוליטית גרמה להתרופפות השלטון, החלש ממילא. בצפון, האזור הנחשל ביותר בתימן, מורדים שיעים השתלטו על שלושה מחוזות ושולטים באזור ביד ברזל. בדרום המדינה, ניצלו גורמים אסלאמיסטיים רדיקליים המקושרים לאל-קאעדה את החודשים האחרונים על מנת לצבור כוח, ועשרות אלפי אזרחים תימנים נמלטו מן האזורים הכפריים בדרום אל עיר הנמל עדן.

הנשיא הנכנס האדי קיבל עליו את כהונת הנשיא בנאום שבו טען כי "אחת המשימות החשובות ביותר שעומדות למולנו היא המלחמה נגד אל-קאעדה שהיא חובה אזרחית ולאומית לכולנו, וכן השבת האזרחים העקורים לבתיהם". הנשיא החדש קרא לכל הזרמים הפוליטיים בתימן לכבד את תוצאות הבחירות, באומרו כי "שינויים לא ייצאו אל הפועל אלא באמצעות דיאלוג דמוקרטי". כאילו באורח סימבולי לבעיות שעמן ייאלץ להתמודד, התפוצצה מכונית תופת בדרום המדינה שעה קלה בלבד לאחר טקס ההשבעה. 26 אזרחים נהרגו בפיגוע, שאת האחריות לו לקחה אל-קאעדה.

הנשיא אובמה מיהר לשלוח את ברכותיו על תוצאות הבחירות, ואמר כי "ארה"ב מהווה בת-ברית מחויבת לתימן במעבר לדמוקרטיה. תימן מהווה דוגמה לחילופי שלטון בלתי-אלימים. פרק חדש ומבטיח נפתח בהיסטוריה של המדינה". אולם בקרב הפוליטיקה התימנית, ישנם כאלו המתקשים להכריז על שחר של עידן חדש.

השתחררות מרודנות בצל טרור מתגבר

עם פרוץ המהומות בחודש מארס האחרון, הייתה תגובתו הראשונה של הנשיא עלי עבדאללה סאלח בהבטחה כי לא ישוב ויציג את מועמדותו לקדנציה שנייה ב-2013. זה לא עבד לו. ההמון הזועם דרש שיוותר על כסאו ומייד. כאשר סירב להתפטר, קיבלו המהומות גוון אלים. ארגון Human Rights Watch מדווח כי על פי תחקיר שערך, לפחות 270 מפגינים ועוברי אורח נהרגו במסגרת ניסיונות אלימים של המשטר לדכא את ההתנגדות, ומציין כי סביר שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. רק בנובמבר, בעקבות עסקה שתווכה על ידי שכנותיה של תימן ובתמיכתה של ארה"ב, הסכים סאלח לרדת מהשלטון, תמורת הבטחה כי יוענק לו חיסיון דיפלומטי. בבסיס עסקה זו עומדת העובדה כי על אף שתימן היא מדינה פריפריאלית בעולם הערבי ובעולם בכלל, היא נמצאת במרכז מפת הטרור העולמי.

הממסד האמריקאי קבע בשנה שעברה כי "אל-קאעדה בחצי-האי ערב" הפועלת בדרום תימן מהווה את הענף המסוכן ביותר של הארגון לארה"ב, יותר מן הגרעין המקורי הממוקם בפקיסטן. "אל-קאעדה בחצי-האי ערב הוא ארגון בעל חופש פעולה רב מאוד. הם חכמים ואסטרטגיים יותר מאי פעם" אומר נייג'ל אינקסטר, בכיר לשעבר במודיעין הבריטי ומומחה לתימן. מאפיין נוסף של הארגון היא שאיפתו להמשיך ולנסות להוציא לפועל פיגועים על אדמת ארה"ב. במסגרת הניסיונות האמריקניים לעקר את פעילות הארגון, החל ה-CIA לפקח על תקיפות אוויריות בדרום תימן במאי 2011, לראשונה מאז 2002. ממשל סאלח שיתף פעולה עם הפעולות הצבאיות באזור, אולם כשהמצב הפוליטי בתימן מיאן להתייצב הציב הממשל האמריקני אולטימטום – חילופי שלטון דמוקרטים שישיבו את השקט על כנו, תמורת המשך הסיוע הצבאי לתימן.

אולם, כפי שהתבטא בכיר בממשל האמריקני "האינטרסים שלנו אינם, בהכרח, האינטרסים של העם התימני". כחלק מן ההסכם נותרו בכירים בממסד הביטחוני והפוליטי על כנם, ורבים מהם הם מקורביו, ואף בני משפחתו, של הנשיא המודח. בעקבות זאת חוששים תימנים רבים כי סאלח, בדומה לפוטין ברוסיה, ימשיך לשמור על השפעה פוליטית מאחורי הקלעים. "כולנו", אומר סגן שר המידע, עבדו אל-ג'נאדי, "מאמינים כי הנשיא לשעבר יישאר בתוך התמונה הפוליטית".