פסק דין אחרון לפני פרישה של הנשיאה היוצאת דורית בייניש מהווה בשורה גדולה לעשרות אלפי מקבלי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. זהו פסק דין חברתי, שניתן על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים, ודווקא בו בחרה השופטת לסיים את כהונתה

אליק מאור ואבירם זינו

בפתחו של טקס הפרידה מנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, הקריאה הנשיאה את פסק דינה בעניין העתירה נגד סעיף החוק המבטל את הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה מבעלי מכוניות. בפסק הדין שניתן היום (ג) נקבע: "לא חלקנו שרכב יכול לשמש אומדן להכנסתו של אדם, אך קבענו שאין מקום להכילו כמרכיב הבלעדי כתנאי להבטחת הכנסה. מצאנו כי הוא פוגע בזכות הבסיסית של האדם".

פסק הדין בעניין זכאות להבטחת הכנסה למחזיקי כלי רכב ניתן על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים, בעקבות עתירה שהגישו לפני כשבע שנים ארגון "עדאלה", ארגון "איתך" והאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, נגד סעיף 9 א'בחוק הבטחת הכנסה.

בעתירה טענו שלושת הארגונים, כי הוראת החוק בלתי סבירה, פוגעת בזכויות יסוד ובשוויון וכי אין להתייחס לרכב כאל מותרות אלא כאל נכס. בין היתר נטען, כי החוק פוגע באימהות חד-הוריות ומקשה שלא לצורך על האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה, הנמצאות במאבק הישרדותי יומיומי. בליבה של העתירה הובא סיפורה של אם חד-הורית, שהשתמשה ברכב הוריה פעמיים בשבוע לצורך קניות והסעת ילדה לחוג טיפת חלב. זכאותה לגמלה נשללה והיא חויבה להחזיר למוסד לביטוח לאומי את הגמלה שקיבלה במשך השנים.

השופטים קבעו פה אחד כי הסעיף איננו חוקתי כי הוא פוגע בזכות למינימום קיום אנושי בכבוד. זכות זו, למינימום קיום אנושי בכבוד, קבע בג"ץ, איננהפועל יוצא של הזכות לכבוד אלא זכות יסוד הקיימת באופן עצמאי.

דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, מבטלת בפסק דין זה סעיף דרקוני, המונע ממקבלי גמלה של הבטחת הכנסה להחזיק ו/או להשתמש ברכב. זוהי בשורה מרנינה ומפתיעה לעשרות אלפי מקבלי הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. עד כה, סעיף 9 א' בחוק קבע, שמי שמחזיק או נוהג ברכב והנו מקבל גמלת הבטחת הכנסה, דינו כדין אדם שמרוויח סך שווה ערך לגמלה ולכן  נשללת ממנו הגמלה.

הביטוח הלאומי  השקיע מאמצים לא מעטים, כולל מעקבים על ידי משרדי חקירות, כדי לצלם ולהוכיח כי מובטלים או עובדים חלקית או במשרות שבהם השכר זעום, הזכאים לקבל גמלת אבטחת הכנסה או השלמה לשכר, משתמשים ברכב ואינם זכאים לגמלה. זכאותן של עשרות  אלפי אנשים הופסקה והם עמדו בפני שוקת שבורה. כל הטענות בדבר שימוש חלקי ברכב, אם לצרכי עבודה, אם לצרכים רפואיים ועוד, נדחו על ידי הביטוח הלאומי והמתלוננים הופנו לבתי דין לעבודה, שם סיכוייהם לבטל את הגזרה היו אפסיים.

"הבשורה הזו היא הדבר הכי טוב שאירע לי בשנים האחרונות", אמרה הבוקר מ.ש. אם חד-הורית תושבת הצפון. "זכאותי נשללה לאחר שחוקרי הביטוח הלאומי הבחינו שאני משתמשת ברכב. כל טענותיי והסברי שהשתמשתי בו כדי להגיע לטפולים רפואיים, נפלו על אוזניים ערלות. לא עניין להם שאינני יכולה ללכת רגלית יותר ממאתיים מטר ברציפות. לא עניין אותם דו"חות רפואיים והופניתי לוועדה רפואית שקבעה שאין לי יותר מ-60 אחוז נכות ומכאן שאינני נכה מספיק".

מ.ש. נותרה ללא גמלה של אבטחת הכנסה ומצבה הדרדר. "בעקבות ההחלטה", היא מספרת, "הופסקה זכאותי לעזרה בשכ"ד שקיבלתי ממשרד השיכון, היות שלא יכולתי להציג בפניהם אישורי ביטוח לאומי על היותי מקבלת גמלת אבטחת הכנסה ומבחינתם כאילו חזרתי לעבודה מלאה ואינני זכאית לסיוע".

תוך חצי שנה נדרשה מ.ש לפנות את הדירה השכורה בה גרה עם שני ילדיה והיא עברה לגור באוהל. האוהל פונה בסוף ינואר השנה על ידי הרשות המקומית. מצבה הדרדר וילדיה נלקחו על ידי בעלה לשעבר, שחי בעיר אחרת וידוע לרווחה כאדם אלים. פקידי הסעד טענו, שיותר טוב לילדים עם האב האלים מאשר עם האם באוהל. "כעת," היא אומרת, "אני טסה חזרה לביטוח הלאומי. גם אתבע את דמי אבטחת הכנסה ובמקביל אפעל להחזיר לידיי את ילדי. ביניש פתחה לי את הדרך הביתה".

ביניש הביאה בפני בית המשפט מקרים נוספים, ביניהם המקרה של תושב כפר ערבי, שטען כי אין בכפרו תחבורה ציבורית וללא רכב פרטי הוא נידון להישאר בביתו ולא לצאת לעבוד ולו באופן חלקי. סעיף 9.א. פוגע בכבוד האדם וחירותו, מנמקת השופטת: "הוא סעיף חוקתי שאיננו מידתי וקיומו הוא בניגוד לזכותו של אדם לחיות בכבוד ולהתפרנס". ביניש הודיעה כי החוק יכנס לתוקפו תוך 6 חודשים מהיום.