מלווים בשוק האפור היכו, סחטו, השתמשו בנשק חם – הכל כדי לגבות חובות וגם להשתלט על קרן הלוואות. אחד הנסחטים המוכים נאלץ לשלם 160 אלף ₪ עבור 5000 ₪ שלווה. השופט לא אהב את הסדר הטיעון אך אהב פחות את הצורך בניהול משפט ארוך ויקר

 מאת אבירם זינו

 בית המשפט המחוזי בת"א גזר אתמול (ד, 29.2.2012) על שלושה מהנאשמים בפרשת "עץ הרימון" עונשים של 20-25 חודשי מאסר בפועל וקנס במסגרת הסדר טיעון תוך שהשופט מותח ביקורת חריפה על ההסדר :"שקלתי לא לכבדו".

 הנאשמים גונן בן עזרא, אילי פנחס אליק קריכלי, הם חלק מחבורה המונה 16 נאשמים, שהיתה מעורבת בעבירות של סחיטה, סחיטה באיומים, שימוש בחומר נפץ, הצתה, וחבלה חמורה.

מדובר בפרשה שחשפה ארגוני פשיעה שהיו מעורבים בהפעלת קרן הלוואות בשוק האפור, והרקע לפרשה נחשף עת ניסה בן עזרא להשתלט על הקרן. הנאשמים נעצרו בתום חקירה סמויה שהתנהלה במשך חודש וחצי, בסיוע שני עדי מדינה שהצליחו לגייס החוקרים. החקירה נפתחה לאחר שבשנה שעברה הושלך לעבר בית ביהוד רימון. במהלך החקירה חשפה המשטרה פעילות של שני ארגונים – האחד מיפו והשני מאור יהודה. במשטרה אמרו כי מדובר בשני ארגונים, שפעלו על פי כל המאפיינים של ארגון פשע. לכל אחד מהארגונים היה מנהיג, אנשי כספים, אנשי ביצוע, מסליקים של אמצעי לחימה ועוד.

מכתב האישום עולה כי במהלך שנת 2006 הכיר הנאשם דוד עזרא את יניב בן דוד. במסגרת החברות ביניהם החלו השניים לעסוק יחדיו במתן הלוואות לאנשים בעיר אור יהודה והסביבה. בשלב מסוים ניסה בן עזרא להשתלט על קו הלוואות וכאשר בן דוד סירב להיעתר לדרישות לשלם סכומי כסף שהוטלו עליו כ"קנס", החלה מסכת איומים במטרה להניע את המתלונן לשלם את הכסף.

 בשיאו של ניסיון ההשתלטות הועלה רעיון להשליך רימון רסס לעבר ביתו של בן דוד ביהוד, כדי להניעו לשלם את הכסף הנדרש. באירוע השלכת הרימון היו מעורבים בן עזרא ואילי פנחס, הראשון זרק את הרימון והשני נהג באופנוע שהוביל אותם לזירת הארוע. ב 27.1.10 בשעה 21.15, הגיעו השניים לביתו של בן דוד, בן עזרא ירד מהאופנוע, התקרב לבית, שלף את נצרת הרימון והשליכו לחצר הבית.

כתוצאה מכך התפוצץ הרימון, ואף שאיש לא נפגע נגרם נזק לרכוש, ועל רצפת האבנים המשתלבות בחצר נוצר מכתש גדול וכן נגרמו פגיעות רסס על קירות הבית, ועל חפצים שהיו בחצר. הרימון היה רימון יד צהל"י מס' 26- נפיץ רסס. 

כאמור, הפרשה חשפה את סיפורה של קרן ההלוואות, כך למשל במהלך שנת 2004 לווה י.ס. מבן עזרא סך של 5,000 ₪ תוך התחייבות לשלם ריבית של 10% בשבוע, בתשלומים של 500 ₪ כל שבוע. הוא הספיק לשלם כבר 30,000 ₪, אולם משאחר באחד התשלומים, הוטל עליו "קנס" של 30,000 ₪ נוספים. י.ס. נאלץ ללוות כספים כדי להחזיר את החוב, והיה נתון במשך תקופה ארוכה לסחיטה מתמשכת.

ערב אחד במהלך משחק כדורגל, הורה אחד הנאשמים לי.ס. לצאת מהאצטדיון. הוא הובל למחסן של חנות, לאחר שספג איומים ומכות במהלך הנסיעה. בחנות המתין להם אליק קריכלי – שיחד עם נאשמים נוספים סחטו את י.ס.-  קרייכלי הכה את י.ס. באגרופים בפניו כדי לגרום לו לשלם את הכספים. כתוצאה מהמכות הוא נפל על הרצפה, ורק כאשר התמוטט שחררוהו, תוך שהוא נאלץ לשלם סכומים שהגיעו לסך של 160,000 ₪. 

העונשים נגזרו כאמור במסגרת הסדרי טיעון לפיהם יגזר על בן עזרא עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, על פנחס יגזר עונש של 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, ועל קריכלי יגזר עונש של 25 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

השופט צבי  גרונפינקל הביע מורת רוח מהסדר הטיעון ואף  כתב זאת בגזר הדין. "הסדר הטיעון כה מקל עם הנאשמים, עד ששקלתי לבחון אפשרות שלא לכבדו, מחמת החשש שהעונשים המוסכמים אינם עומדים בקנה אחד עם הצורך להגן על הציבור מפני עבירות סחיטה. בעיקר כאשר אלה מלוות באלימות גסה כדוגמת האלימות שננקטה. ובעיקר חמורה העובדה שלצורך מימוש איומים לחייב אדם לשלם כספים, הושלך רימון רסס לחצר ביתו". השופט ציין שקיבל את עמדת הפרקליטות לפיה ניהול המשפט מורכב מידי וארוך, והתוצאה, אף כי אינה רצויה, עדיפה.