מצודת ירושלים הידועה בשם "מגדל דוד" היא נכס היסטורי וארכיאולוגי בעל חשיבות עולמית. זו מצודה מימי-הביניים ובה תוספות ארכיטקטוניות מתקופות מאוחרות יותר. בואו נעשה קצת סדר בדברים על אף שהמצודה מכונה 'מגדל דוד', אין קשר בינה לבין דוד המלך. שורשיה של הטעות נעוצים בתקופה הביזאנטית, בפירוש המוטעה שייחסו אבות הכנסייה לכתבי יוסף בן מתתיהו, כששייכו מגדל מימיו של הורדוס (מגדל פצאל) לדוד המלך. המוסלמים כינו אותו 'מחראב נבי-דאוד', וגם אנשי המערב שהגיעו לירושלים המשיכו בטעות. ממגדלי המצודה נשקף נוף מרהיב בתצפית של 360 מעלות: העיר העתיקה והחדשה של ירושלים, ארבעת רובעיה, שכונות העיר החדשות, הר הזיתים, הר הצופים מדבר יהודה בואכה ים המלח.

מגדל דוד מלבד היותו אתר ארכאולוגי בפני עצמו ובנוסף להיותו מוזיאון להיסטוריה פניו של המוזיאון אל ההווה ואל העתיד: מוזיאון מגדל דוד מציג תערוכות מתחלפות אשר מתייחסות לתפאורה הייחודית של המקום, והן משלבות בין הדרה של המצודה העתיקה וההיסטוריה הספונה בין אבניה לבין הצגה עכשווית של נושאים אומנותיים ותרבותיים. בימים אלה מעלה מוזיאון מגדל דוד מופע לילה חדש (וחדשני) המוקדש, איך לא, לדמותו של דוד כפי שבאה לידי ביטוי באמנות וכן פותח שתי תערוכות חדשות ומעניינות. אז למי שטרם ביקר במוזיאון עד עתה  כדאי למהר ולעשות זאת ולמי שכבר היה יש סיבות חדשות לביקור נוסף (וכמובן ליהנות ממזג האוויר הנפלא של ירושלים לעת ערב).

מופע הלילה החדש של  מגדל דוד – דוד המלך חוזר למגדל באירוע שכולו מחווה אמנותית ומוזיקלית לדמותו רבת הפנים. לאורך ההיסטוריה האנושית אין דמות שזכתה למחוות אמנותיות רבות כל כך כדוד המלך – גדולי הציירים, הפסלים והמשוררים מכל התקופות הקדישו לו את פרי יצירתם. כאשר כל העושר האמנותי והתרבותי הזה מוקרן עם רדת הלילה על חומות המצודה במגדל דוד נוצרת חוויה חד-פעמית, מרתקת ועוצרת נשימה. מוזיאון מגדל דוד מציע נקודת מבט עכשווית, אמנותית ומוזיקלית על סיפורו התנ"כי של המלך דוד. המופע החדש עושה שימוש באמצעי הטכנולוגיה המתקדמים בעולם – מקרני לייזר עוצמתיים ומערכת מחשוב המפעילה 20 מקרנים, 10 נגנים, 14 מחשבים, 14 רמקולים ותשתית כבלים באורך 10 קילומטרים.  חוויית הלילה החדשה במגדל דוד היא חגיגה רב-חושית המשלבת עבר, הווה ועתיד באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות בעולם. מקרני לייזר וצליל איכותי ועוצמתי משתלבים יחדיו ליצירת תחושה על-זמנית שכולה קסם וצבע ונושאים את הצופה למסע סוחף ומפעים בתוך הדרמה ההיסטורית הגדולה של המלך דוד. תחילתו של המופע בסיור וירטואלי בין יצירותיהם של גדולי האמנים – שאגאל, מאטיס, מיכלאנג'לו, רמברנדט ורבים אחרים. המשכו בתמונות ובאירועים מסיפור חייו הסוער של דוד המלך, המבוססים על מקורות תנ"כיים, היסטוריים וארכאולוגיים. לצד אלה שזורים במופע, באור ובצליל, מזמורי תהילים המיוחסים לדוד, והם מגיעים לשיאם בסיום המופע בחגיגה מוזיקלית עכשווית של שירי שמחה והלל למלך ולירושלים.

תערוכה חדשה הנושאת את השם "לונדון בירושלים – תרבות בריטית ברחובות העיר" התערוכה עוסקת ברגעים הנדירים בהם, בראשית המאה ה-20, תחת שלטון המנדט, הפכה ירושלים מעיר קטנה ומוזנחת בה הביוב זורם ברחובות, לעיר מערבית משגשגת עם ניחוח בינלאומי. התערוכה מסיטה לרגע קט את המבט מירושלים הפוליטית והדתית, ומביאה את החלק הטוב בסיפור חיי היום יום של העיר המנדטורית – מוסדות התרבות והבילוי, התערוכות והירידים, חוגי התיאטרון, אולמות הקולנוע, הקונצרטים הקלאסיים והריקודים הסלוניים, מועדוני הספורט, בתי הקפה, האוכל והאלכוהול.

מה בתערוכה: הלו, הלו, ירושלים מדברת! כדי להקים לתחיה את ימי הרדיו הבריטיים, שוחזרו אולפני ירושלים, והוצבו שלוש עמדות שמע ויזואליות בהן מושמעים קטעים ארכיוניים מקוריים ונדירים של התזמורות החיות שניגנו, התסכיתים שהושמעו, הקונצרטים, שידורי החדשות והצגות הרדיו שהיו פופולאריות מאוד באותה תקופה. במקביל, יוכלו המבקרים ליהנות מצילומים היסטוריים של התזמורות והשחקנים המוקרנים על הקיר, ולהתרשם מפסנתר כנף של רשות השידור, שהובא במיוחד לתערוכה.

כשסלון היה סלון – מסיבות החברה הבריטית הגבוהה – כדי להיות נאמנים למקור, נבנה במיוחד עבור התערוכה סלון תקופתי משוחזר עם ויטרינות וארונות כלים וסרוויסים בריטיים אותנטיים, רדיו ישן, וכמובן תמונות אמנות המייחדות את התקופה ומעטרות את הסלון. כמו כן הוצבו בתערוכה מעמדי עיתונים ישנים בעברית, אנגלית וערבית, שם יוכלו המבקרים לעיין בעיתוני התקופה הנדירים, על  האירועים ההיסטוריים המשולבים בהם, בהם עיתון מיום הכרזת המדינה. כדי לשתף את המבקרים בחוויה הסלונית, מדי 10 דקות יתקיים נשף ריקודים סלוניים, בו מוזמנים המבקרים לרקוד באופן פעיל, כולל לימוד צעדי הריקוד המיוחדים.

סינמה בריטי – התערוכה מאפשרת הצצה על חוויית הקולנוע של אז, דרך שחזור אולם קולנוע ישן עם מושבים מתרוממים מעץ ווילונות קטיפתיים, שם ישבו המבקרים ויצפו בסרטים קלאסיים של התקופה וביומני הקולנוע של שנות ה-40-30. בנוסף, הופק עבור התערוכה סרטון מיוחד, המשלב קטעי ארכיון היסטוריים ונדירים בשילוב אנימציה עכשווית, ומתאר את ההיסטוריה של הקולנוע בתקופת המנדט. במסגרת התערוכה יוקרנו מדי יום סרטים באורך מלא.

בר ה'פינק' המיתולוגי מתעורר לתחיה – במוזיאון שוחזרה חזיתו של הבר ההיסטורי, גם ברמה הוויזואלית וגם מבחינת הקולות, השיחות, שקשוק הכוסות וכמובן השירים הישנים. אחד הפריטים המסקרנים בתערוכה הוא ספר המבקרים של בר ה'פינק' על דפיו הצהבהבים, בו יוכלו המבקרים להציץ במכתבים המקוריים בכתב ידם, של כל אישי הציבור, האמנים ושחקני הקולנוע המפורסמים שביקרו במקום, אליו מצטרף גם ספר המבקרים האותנטי של מלון קינג דיויד מתקופת המנדט.

תערוכת אבן נייר ומספריים:  בחודש יולי יגיע למוזיאון מגדל דוד קארן סרגסיאן, הנחשב בעיני רבים לאמן הנייר המוביל והמוערך בעולם. דמויותיו העמוקות והרב שכבתיות, הנשענות על בקיאות מרשימה ברזי האנטומיה, בנויות על שלד עץ בעל רגליים, אגן ועמוד שדרה. דמויות המייצרות נפח, תלת ממדיות ודינמיות. תערוכתו של סרגסיאן מציגה דמויות מרכזיות וססגוניות מעברה המפואר של ירושלים – פסליהם המונומנטליים של המלכים דוד, שלמה, הורדוס, כורש, מלכת שבא, המלכה מליסנדה וסולטן סולימן, אליהם מצטרפים דמויותיהן המודרניות של אנה טיכו ואליעזר בן יהודה. התערוכה תוצג ברחבי הגן הארכיאולוגי ובחלליה העתיקים של המצודה, על כל שכבותיה ההיסטוריות והארכיאולוגיות. סביבה הממחישה את הניגודיות הדרמטית שבין דמויותיו הדינמיות העשויות מנייר אלומיניום שברירי, אל מול קביעותן ומוצקותן של האבנים והחומות בנות 2,000 שנה המקיפות אותן.   תערוכת 'אבן נייר ומספריים' תתקיים במוזיאון מגדל דוד בירושלים, בין התאריכים 8  ביולי – 30 בספטמבר 2018.