מהדו"ח שפורסם היום ((שלישי) עולה כי הגבלות המוטלות זה זמן רב על תנועת בני אדם והעברת סחורות אל עזה וממנה פגעו בתנאי החיים של כשני מיליון פלסטינים באזור זה.
רבות מההגבלות הנוכחיות, שבמקור הוטלו על ידי ישראל בתחילת שנות התשעים, הוגברו אחרי יוני 2007 , בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה והטלת מצור.
ההגבלות הללו ממשיכות לצמצם את הגישה למקורות מחיה, לשירותים חיוניים ולדיור, משבשות חיי משפחה ופוגעות בתקוותיהם של בני אדם לעתיד של ביטחון ושגשוג.
בין 9 ביולי ל־ 14 באוגוסט 2018 החמירה ישראל באופן משמעותי את ההגבלות שהיא מטילה על ייבוא לעזה, ואסרה על הוצאת סחורות. זאת בעקבות נזק נרחב שנגרם לרכוש באמצעות עפיפוני תבערה שהופרחו מעזה לישראל.
מאז 19 באוגוסט, הטילה ישראל לסירוגין הגבלות נוספות על מעבר ארז, מעבר הנוסעים היחיד בין עזה לגדה המערבית, שכבר עתה הוא מחוץ לתחום עבור מרבית הפלסטינים; בישראל מסבירים כי ההגבות הוטלו בשל תקריות אלימות ליד גדר המערכת.

כמות הפלסטינים שנכנסו לישראל ירדה מיותר מ- 43 אלף לפחות מ-11 אלף
כך לדוגמה, בחודש אוגוסט 2014 עברו 43,640 פלסטינים לישראל, לעומת חודש אוגוסט החולף (2018) בו עברו רק 10,619 פלסטינים לישראל.
מספר המטענים (יצוא מסחרי של סוחרי עזה) עמד בחודש אוגוסט 2007 על 961 מטענים כשבחודש אוגוסט החולף עמד 67 מטענים ומתוכם 24 מטעני תוצרת חקלאית, 7 מטענים של מוצרים שלא למאכל, 6 מטעני דגנים, 6 מועני ביגוד, לסוחרים בגדה המערבית. לישראל ייצאו העזתים 22 מטעני תוצרת חקלאית, גרוטאות מתכת וביגוד.  נכון להיום מעבר ארז הנו היחיד להוצאת סחורות מעזה.
יבוא הדלק לעזה:

צמצום ענק בהכנסת דלקים מישראל וממצרים

מעבר כרם שלום היה פתוח החודש ל 14 יום בלבד. הפתיחה אפשרה הכנסת 11.6 מיליון ליטר של דלק ודיזל, ו-3231 טון גז בישול. מעבר סלאח א-דין (לרפיח המצרית)  היה פתוח החודש ל-11 יום בלבד ליבוא דלק ואפשר הכנסת 5.5 מיליון ליטר דיזל ו-8.5 מיליון ליטר דלק ו- 3318 ליטרים של גז בישול. זה המקום לציין כי כמויות הדיזל והדלק שיובאו לעזה במהלך החודש החולף היו גבוהות ב 17% מהממוצע החודשי מאז תחילת 2018.

מזכ"ל אונרא מזהיר: באמצע אוקטובר ינעלו שערי הארגון

תוך כך הודיע היום מזכ"ל סוכנות אונר"א (ארגון האו"ם לפליטים), פייר קרהנבוהל , כי בתי הספר ומרכזי הבריאות שהקימה הסוכנות ברצועת עזה ובסוריה נמצאים בסכנה בעקבות פער תקציבי של יותר מ-185 מיליון דולר. קרהנבוהל אמר כי הכסף שקיים ברשות הארגון כיום מספיק רק עד אמצע אוקטובר. "אנחנו צריכים את הכסף כדי להיות מסוגלים להבטיח כי כל השירותים שלנו, מערכת החינוך, הבריאות, השירותים החברתיים ועבודת החירום שלנו בסוריה ובעזה יוכלו להמשיך לפעול עד סוף השנה" הוסיף ואמר המזכ"ל. כזכור, בחודש שעבר הודיעה ארצות הברית על עצירת הסיוע שלה לאונר"א בטענה כי הארגון הזה "פגום מיסודו". החלטה זו עוררה סערה באו"ם והגבירה את המתח בין הנהגת הרשות הפלסטינית לבין ממשלת טראמפ. ארצות הברית מצידה הודיעה כי הפחית את הסיוע לארגון מ – 130 מיליון דולר בשנה ל65 מיליון דולר ולאחר העברתם ייסתם הגולל כליל על הסיוע הכספי האמריקאי.

איזנקוט: עלינו לעשות מאמץ משמעותי למנוע קריסה הומניטרית ברצועת עזה

בחודש פברואר השנה הזהיר חמורות הרמטכ"ל גדי איזנקוט את שרי הקבינט הביטחוני מדיני בממשלה כשהתייחס למשבר ההומניטרי ברצועת עזה. איזנקוט אמר לשרים: "עלינו לעשות מאמץ משמעותי למנוע קריסה הומניטרית ברצועת עזה". כאמור, המצב ההומניטרי ברצועת עזה הולך ומתדרדר. בחודשים האחרונים, הולכת וגדלה המצוקה עקב מחסור במוצרי מזון בסייסים, מים, תרופות וכן החשמל שצורכים תושבי הרצועה נע בין 6-4 שעות ביום.

האזהרה של איזנקוט נאמרה גם על רגע אזהרה חמורה נוספת שהוגשה לראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי גורם בטחוני בכיר ולפיה  אנו נגיע מהר למצב שבו תאלץ ישראל להזרים על חשבונה סיוע בדמות מזון ותרופות ישירות לתוך רצועת עזה אם לא יגויסו כספים מחו"ל.

לפני חמישה ימים הזהיר איזנקוט את הקבינט מפני אפשרות סבירה להתפרצות אלימה ביהודה ושומרון, על פי דברי הרמטכ"ל, הסבירות להתפרצות שכזאת היא סבירה, ועומדת על בין 60 ל-80 אחוז, והסיכוי הגבוה נובע ממצבו הקשה, לדברי הרמטכ"ל, של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, והרמטכ"ל אף הצביע על נאומו של יו"ר הרשות בעצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר הקרוב. עם זאת, על פי הדיווח השרים שנכחו בישיבה ביטלו את דבריו, ואמרו כי הם "נאמרו לפרוטוקול בלבד".

נאום אבו מאזן באו"ם עלול לגרום להתפרצות האלימות בשטחים הכבושים

בעוד נתניהו מתכונן לשאת באו"ם נאום בו יתקוף את איראן, ושוב פעם איראן, אמר איזנקוט לשרי הקבינט כי הנאום שאבו מאזן צפוי לשאת בעצרת עלול להיות קטליזטור לאותה ההתפרצות, כפי שבעבר נאום שנשא ב-2015 בעצרת הכללית הוביל לאינתיפאדת הסכינים. בין גורמים שדוחקים את אבו מאזן לפינה עליהם הצביע הרמטכ"ל אפשר היה למצוא את היחסים הרעועים של יו"ר הרשות עם הבית הלבן ומדינות ערב, החשש שלו ממסלול שיחות עוקף בנוגע לרצועת עזה מול חמאס, תהליך הפיוס התקוע עם חמאס, יחד עם מצבו הבריאותי הרעוע והתחושה שלו שהוא לא מקבל שום דבר בתמורה לתיאום הביטחוני שהוא מקיים עם ישראל. הרמטכ"ל, הזהיר גם כי אם יתפתח עימות בגדה המערבית, הרי שיש לו פוטנציאל להיות משמעותי וקשה יותר מסבב האלימות שפרץ סביב רצועת עזה, הן מבחינת מבחינת סדר הכוחות והן מבחינת החיכוך עם האוכלוסייה האזרחית.