רבע מהמדענים הישראלים – בארצות הברית. תוכנית להחזרת המדענים תקועה

מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדור, אמר אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה: "ישראל הפכה להיות היצואנית השנייה בגודלה של מוחות לארצות הברית. האתגר הגדול הוא למצוא את אותם אנשים"

רבע מהמדענים הישראלים – בארצות הברית. תוכנית להחזרת המדענים תקועה

מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדור, אמר אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה: "ישראל הפכה להיות היצואנית השנייה בגודלה של מוחות לארצות הברית. האתגר הגדול הוא למצוא את אותם אנשים"

מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדור, אמר אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה: "ישראל הפכה להיות היצואנית השנייה בגודלה של מוחות לארצות הברית. האתגר הגדול הוא למצוא את אותם אנשים"

מאת צבי זינגר

רבע מהמדענים הישראלים שוהים באופן קבוע בארצות הברית; החלטת הממשלה על תוכנית להחזרת מדענים תקועה בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה – כך התברר אתמול בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

בדיון התברר, כי אף שבנובמבר 2010 החליטה הממשלה להקצות משאבים לתוכנית להחזרת מדענים, הרי שבשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים, טרם יצאה התוכנית אל הפועל. יו"ר הוועדה, ח"כ רונית תירוש, דרשה בסיום הדיון לפנות למשרדי הממשלה השונים ולבקש דיווח על יישום ההחלטה בעוד עשרה ימים.

הדיון בנושא נערך ביוזמת ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן. "יש לנצל את הרגע, ולהחזיר בבת אחת את כל המוחות האקדמאיים מהעולם", אמר ח"כ ברוורמן. "אם נמשיך כך – המוחות הטובים בעולם יישארו בארצות הברית, יתבססו שם, וישראל תפסיד משאבים אדירים".

מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדור, אמר כי 25% מהמדענים הישראלים שוהים באופן קבוע בארצות הברית. "ישראל הפכה להיות היצואנית השנייה בגודלה של מוחות לארצות הברית", אמר. "האתגר הגדול הוא למצוא את אותם אנשים".

עמרי אינברג, מהמשרד לקליטת עלייה, הזהיר מפני ניסיונות להגביל את יציאת המדענים לחו"ל, אך קרא לפתח תמריצים שימשכו אותם לחזור. "צריך לראות את הפרופורציות", אמר. "צריך לתת לכל אחד את היכולת למצות את עצמו כמה שיוכל. זו המשמעות של מימוש עצמי. אם לא ניצור מערכת של תמריצים שתקלוט את האנשים באמצע הקריירה לאקדמיה, נהיה בשבר לשנים רבות".

ד"ר ערן ברוקוביץ', מהמשרד להגנת הסביבה אמר: "חסרים הרבה מאוד מדענים. מספר היוצאים לפנסיה בתחום של מגוון סביבתי גדול, ואין מי שילמד את דור ההמשך. יש לראות איפה יש מחסור, ולהביא חוקרים בתחומים האלה, כמו במדעי הסביבה".

אביטל בר, מהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אמרה כי באקדמיה רשומים 2107 חוקרים, וממחקר שערכה האקדמיה עולה כי תנאי המחקר הם הסיבה המרכזית לחזרתם לארץ ולאו דווקא השכר.

דן וילסקי, תעשיין ויזם הפועל בהקמת פרויקט לאומי בנושא החזרת אקדמאים ומהנדסים לישראל, קבל על הביורוקרטיה הממשלתית שתוקעת את התוכנית להחזרת מדענים: "לא צריך להמציא ערוץ נוסף", אמר. "התוכנית אושרה כבר על ידי הממשלה, ותקועה במשרדי הממשלה השונים. בכל פעם שמנכ"ל אחד חותם, השני מוציא חלק מהתוכנית – ונדרשת חתימה נוספת, כך 'מורחים' את התוכנית כבר שלוש שנים".

מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדור, אמר אתמול בוועדת המדע והטכנולוגיה: "ישראל הפכה להיות היצואנית השנייה בגודלה של מוחות לארצות הברית. האתגר הגדול הוא למצוא את אותם אנשים"

מאת צבי זינגר

רבע מהמדענים הישראלים שוהים באופן קבוע בארצות הברית; החלטת הממשלה על תוכנית להחזרת מדענים תקועה בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה – כך התברר אתמול בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

בדיון התברר, כי אף שבנובמבר 2010 החליטה הממשלה להקצות משאבים לתוכנית להחזרת מדענים, הרי שבשל מחלוקת בין משרדי הממשלה השונים, טרם יצאה התוכנית אל הפועל. יו"ר הוועדה, ח"כ רונית תירוש, דרשה בסיום הדיון לפנות למשרדי הממשלה השונים ולבקש דיווח על יישום ההחלטה בעוד עשרה ימים.

הדיון בנושא נערך ביוזמת ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן. "יש לנצל את הרגע, ולהחזיר בבת אחת את כל המוחות האקדמאיים מהעולם", אמר ח"כ ברוורמן. "אם נמשיך כך – המוחות הטובים בעולם יישארו בארצות הברית, יתבססו שם, וישראל תפסיד משאבים אדירים".

מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, משה ויגדור, אמר כי 25% מהמדענים הישראלים שוהים באופן קבוע בארצות הברית. "ישראל הפכה להיות היצואנית השנייה בגודלה של מוחות לארצות הברית", אמר. "האתגר הגדול הוא למצוא את אותם אנשים".

עמרי אינברג, מהמשרד לקליטת עלייה, הזהיר מפני ניסיונות להגביל את יציאת המדענים לחו"ל, אך קרא לפתח תמריצים שימשכו אותם לחזור. "צריך לראות את הפרופורציות", אמר. "צריך לתת לכל אחד את היכולת למצות את עצמו כמה שיוכל. זו המשמעות של מימוש עצמי. אם לא ניצור מערכת של תמריצים שתקלוט את האנשים באמצע הקריירה לאקדמיה, נהיה בשבר לשנים רבות".

ד"ר ערן ברוקוביץ', מהמשרד להגנת הסביבה אמר: "חסרים הרבה מאוד מדענים. מספר היוצאים לפנסיה בתחום של מגוון סביבתי גדול, ואין מי שילמד את דור ההמשך. יש לראות איפה יש מחסור, ולהביא חוקרים בתחומים האלה, כמו במדעי הסביבה".

אביטל בר, מהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אמרה כי באקדמיה רשומים 2107 חוקרים, וממחקר שערכה האקדמיה עולה כי תנאי המחקר הם הסיבה המרכזית לחזרתם לארץ ולאו דווקא השכר.

דן וילסקי, תעשיין ויזם הפועל בהקמת פרויקט לאומי בנושא החזרת אקדמאים ומהנדסים לישראל, קבל על הביורוקרטיה הממשלתית שתוקעת את התוכנית להחזרת מדענים: "לא צריך להמציא ערוץ נוסף", אמר. "התוכנית אושרה כבר על ידי הממשלה, ותקועה במשרדי הממשלה השונים. בכל פעם שמנכ"ל אחד חותם, השני מוציא חלק מהתוכנית – ונדרשת חתימה נוספת, כך 'מורחים' את התוכנית כבר שלוש שנים".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן