עם יד על הלב: מי מכם שמע על העיירה ההולנדית "זונדרט"?…

העיירה הזאת בדרום הולנד התפרסמה הודות לוינסנט ואן גוך גיבור התרבות העולמי שנולד בה, והפכה למוקד עלייה לרגל לצליינים ומעריצי גאון הציור שמגיעים לכאן מכל העולם. נקודת ציון חשובה לאוהבי ואן גוך שעוזרת להבין את תבנית נוף המולדת שבה גדל הצייר ההולנדי המפורסם ואולי הפופולרי ביותר בכל העולם.

אני אוהבת לחזור למרכז התרבות והמוזאון שנוסד על חרבות הבית שבו נולד וינסנט ואן גוך.

הסיור כאן זורק אותי כל פעם מחדש אל מינהרת הזמן… כאילו אני מתעוררת לחיות כאן, בתקופה אחרת, באמצע המאה התשע עשרה כשוינסנט התינוק נולד כאן ב-30 למרץ 1853.  

כחוקרת אמנות שרואה תערוכות רבות בארץ ובחו"ל, רק לעיתים נדירות אני זוכה לחווייה של התרחבות הנפש וההווייה הקיומית לאחר ביקור בתערוכה.  זה בדיוק מה שקרה לי אחרי הסיור הראשון שלי בתערוכה "האמן בדרכו" המוצגת בימים אלה באגף התערוכות המתחלפות במוזאון בית ואן גוך בזונדרט.

התערוכה מפתיעה ברעננותה ובאיכויותיה החזותיות.  גאון הציור אדום השיער קם לתחייה בעיירה שבה נולד בהולנד, וזורח בתוך האפלוליות של הגלריה.  אווירה מיסטית מפעימה תורמת לקרינה הרוטטת של היצירות העכשוויות בחלל על הרקע הכהה של הקירות. הסיור בתערוכה מנפיק חווייה שובת לב ונפש של מסע מרתק בתוך הנתיבים העלומים של תולדות האמנות שהוארו דרך הפריזמה של וינסנט ואן גוך, ומפתיעים בהקשרים ההיסטוריים שלהם.

עבודות הוידיאו של ז'קוב אוליבייה, הזוהרות בצבעיהן המרהיבים והתנועה המרתקת של המישורים הרב מימדיים, שואבות את התודעה שלנו השבויה בתרבות עולם המסכים באופן בלתי מודע עד ממכר.  מעבר לכך שהיצירות המונפשות מציגות קיומים אפשריים של עולמות מקבילים על צג המסך, הן מהדהדות כהומאז' את התנועה הסוערת של משיחות המכחול האנרגטיות ועזות התנועה בציורים של וינסנט ואן גוך.

נושאי העבודות שלונעים בין ציפור השלדג היפהפיה,  שמתעוררת לחיים ומרחפת בתנועה אינסופית על המסך בהשראת הציור היפהפה של ואן גוך מתקופת פריז, לבין יצירה מופשטת, סימפוניה מופשטת של קווים, נקודות וכתמי צבע, שמבעבעים בתוך העומק האילוזיוני שבתוך המסך, באינסוף גוונים של כחול, כחול סגול, כחול ירוק, הכחול העז שוינסנט כל כך אהב. מן פנס קסם או קליידוסקופ עכשווי שנפרש על מסך,  ויוצר מן מוסיקה והרמוניות גוכיות מענגות. יצירה אחרת שואבת אל מסע בין  נופי טבע חלומיים על איזה אי אקזוטי ובראשיתי אי שם על פני הפלנטה.

 הציורים של רונאלד זורמונד שברובם מונוכרומטיים, הבולטים בכתמים נוטפי הצבע שלהם, מתייחסים  לנושאים ספציפיים ביצירות של ואן גוך או להומאז'ים שנעשו על ידי אמנים אחרים בהשראת יצירותיו. כבר במבט ראשוני אפשר לזהות רמזים לחמניות היבשות והצרובות של אנסלם קיפר, או לעץ האדום והערום, סחוף הרוחות, של פיט מונדריאן.

הפורטרט האפלולי בגוונים של שחור מזכיר את מאדאם טראבו אשתו של השומר בבית החולים לחולי נפש שהתאשפז בו בסן רמי, צמחיה טרופית ומיסתורית מטפסת על רקע שחור ועוד  סימני דרך מהדהדים שמתכתבים עם יצירות המופת של גאון הציור ההולנדי…

תערוכת הדואו הזאת צורבת חותם בתודעה, ורשמיה לא עוזבים אותך ומעוררים מחשבות על לידתם של דימויים ויצירות אמנות, על השפעה והשראה, גם לאחר שיוצאים מן התערוכה, ועוד ימים ושבועות לאחר הביקור בתערוכה.  

שמחתי שרון דירבן מנהל בית ואן גוך בזונדרט ואוצר המוזאון הציע בנדיבותו הציע לפגוש אותי כשכתבתי לו שאני עומדת לבקר במוזאון עם קבוצת המטיילים שלי. כמובן שניצלתי את הזדמנות המיוחדת הזאת לראיון אישי עם מנהל המקום מלא ההשראה הזה.

פעמיים זכיתי לראות את תערוכת הדואו "האמן בדרכו"  “The painter on his way”  של האמנים רונאלד זורמונד וז'אקו אוליבייה,   Ronald Zuurmond & Jacco Olivier   שנוצרה בהשראת הציור של ואן גוך "הדרך לטרסקון" או "האמן בדרכו לעבודה",  שצייר ואן גוך בפרובאנס ב-1888.

לראשונה בסיור הכנה לסמינר האמנות שיזמתי בעקבות וינסנט ואן גוך בהולנד. אז גם נפגשתי לשיחה עם רון דירבן . הפעם השניה היתה כמה ימים אחרי, כשהגעתי לתערוכה יחד עם  קבוצת המטיילים שהדרכתי בהולנד בסמינר אמנות בעקבות ואן גוך.     

הומאז' לציור איקוני של ואן גוך שנשרף במלחמת העולם השניה      

הציור המקורי ה"אמן בדרכו לעבודה",  אחד הציורים האיקוניים של ואן גוך מתקופת ארל, אשר הוצג במוזאון הקיסר פרידריך בגדבורג ברמניה, הושמד במלחמת העולם השניה. נושא הציור הינו דיוקן עצמי של ואן גוך שיוצא לשדות ומחפש נופים לתעד בציוריו. הציור האיקוני הזה, שהתערוכה הוקדשה לו, הצית את הדמיון , והפך להיות מקור השראה ליצירות של אמנים רבים ברחבי העולם. ביניהם:  פרנסיס בייקון הבריטי שיצר סידרת עבודות בהשראת הציור הזה אשר נעלמו עקבות במלחמת העולם השניה, כמו גם יגאל תומרקין הישראלי, שיצר מספר עבודות אסמבלאז', ציורים, ופסל בהשראתו.

ראיון אישי עם רון דירבן מנהל מוזאון בית ואן גוך בזונדרט שבהולנד

במה עוסקת התערוכה הזאת?

רון דירבן: זוהי תערוכת דואו, שבה ני האמנים רונאלד זוורמונד Ronald Zuurmond   ו ז'אקו אוליבייה Jacco Olivier לוקחים על עצמם אתגר להביא את עבודותיהם לדיאלוג ולהדהוד כתגובה למוטיב של ההליכה והתנועה והמשמעות הסימבולית בציור של ואן גוך "האמן בדרכו לעבודה" המוכר גם בשם "הדרך לטרסקון".

התערוכה עוצבה על ידי שניהם באופן שהעבודות שלהם מדברות אחת עם השניה בטכניקות שונות ואינן מתחמקות מעימות חזותי.

כיצד מפרש את הרעיון בציור רונאלד זומונד?

רון דירבן: האמן ההולנדי  רונאלד זוורמונד Ronald Zuurmond  הוקסם מן הציור העוסק בזהות העצמית של האמן וברעיון שהאמנות היא סוג של עבודה. לא רק בשל דמותו של הצייר המשוטט בנוף הפתוח בציורו של ואן גוך המחפש לצוד נושאים לציור ריתקה אותו, אלא במיוחד בגלל הסימבוליזם שקורן ממנו על מהות עיסוקו של האמן: האמן כמטייל וכמחפש נופים ומראות לתעד בציוריו.

יהיה גם נכון לומר שהאמן הוא תמיד בתנועה וש"הנדודים" הינם חלק מהותי בתהליך היצירה האמנותי.  במיוחד לתערוכה המוצגת בימים אלה בבית ואן גוך בזונדרט, זוורמונד יצר מיגוון קולאז'ים על הנושא "הצייר בדרכו לעבודה".

ואיך הרעיון הזה בא לידי ביטוי ביצירה של האמן ז'אקו אוליבייה?

רון דירבן: לעומת זורמונד, האמן ז'אקו אוליבייה Jacco Olivier  ממש מפיח בציורים שלו חיים ומאפשר להם שלו לזוז. הוא מצלם את התהליך של להיהפך להיות צייר ויוצר טרנספורמציה של הציורים האלה ליצירת וידיאו ארט. יצירות  ההנפשה שלו מעצבים מסע של אמן חוקר. למעשה הוא נותן לציורים שלו להתנועע. וכך הוא מבטא את מימד התנועה והנדודים בחייו וביצירתו של האמן, ומתרגם אותו מן הציור של ואן גוך לאמנות העכשווית תוך אימוץ הטכנולוגיות של ימינו.

איך היתה חלוקת העבודה בין שני האמנים בתערוכה?

רון דירבן: ז'אק אוליבייר הוא אמן הולנדי שעשה את עבודות הוידיאו בתערוכה. הוא זכה בפרס לציירים בתחרות וידיאו אנימיישיין. היצירות שלו דומות לציור. אחת העבודות מתכתבת עם ציור השלדג הצבעוני שואן גוך צייר בתקופת פריז. ובציורים שלו השלדג הזה קם לתחייה ומתחיל להתעופף בתור יצירת וידיאו.

האמן השני רונאל זורמונד הוא יוצר ציורים בהשראת ואן גוך. שניהם עובדים ביחד. דיוקן עצמי בהשראת האמן בדרכו לעבודה של ואן גוך .

אולי שמת לב לכך היום שבכניסה לתערוכה החדשה באגף הראשון יש עבודת וידיאו שבה נראה נהג ליד הגה בתוך מכונית. זהו האמן המודרני של היום שהולך לעבודה עם מכונית במקום ברגל. גם היום כמו בתקופתו של ואן גוך, הצייר בדרכו מחפש, מסתכל, מחפש השראה מה לעשות.

איך נולדה התערוכה הזאת?

רון דירבן: האמנים האלה התארחו אצלנו במסגרת פרוייקט רזידנסי. שהות-אמן בזונדרט שבה נולד ואן גוך. הפרוייקט הזה הוא בהשראת רעיון הבית הצהוב שואן גוך חלם עליו. האמנים משתכנים בבית שהיה בית משפחת ואן גוך, ויוצרים בסטודיו הסמוך. ועבודותיהם מוצגות בגלריה שבקומה התחתונה. בקומה העליונה הם ישנים.

איך פועל הפרוייקט אירוח האמנים הזה בחסות בית ואן גוך בזונדרט?

רון דירבן: זהו בעצם הגשמת החלום של ואן גוך להקים את הסטודיו של המידי בפרובאנס. שבו אמנים יפעלו וייצרו ביחד כמו אחווה, כמו בקומונה. המקום שלנו מארח אמנים פעם בחודש.

מי האמנים שמגיעים לכאן?

מגיעים לכאן אמנים הולנדיים, וגם אמנים מחו"ל. מבלגיה, ומעריצי ואן גוך מכל העולם. ויק מוניז ביקר כאן ויצר מיצב פרחים מרהיב בהשראת הנעליים של ואן גוך. הצילומים שלו המתעדים את המיצב שהתכלה לאחר נבילת הפרחים, נתרמו לבית ואן גוך בזונדרט. חלקם מוצעים למכירה פומבית ומסייעים לאחזקת המקום.

האם יש איזה תנאים ליצירה במסגרת שהות האמן כאן בזונדרט?

רון דירבן: האמנים חופשיים ליצור ככל העולה על דעתם, אבל צריך שליצירות יהיה קשר עם ואן גוך. והיצירות כמובן מוצגות אצלנו. או בגלריה במיתחם של הסטודיו של האמנים. או כאן אצלנו במוזאון. והיצירות שלהם נתרמות לאוסף של מוזאון בית ואן גוך בזונדרט.

מאיזה מקומות בעולם מגיעים המבקרים לבית ואן גוך?

יש מסלולי עלייה לרגל בעקבות ואן גוך. מגיעים מכל העולם .

איזה מבקרים בולטים כאן במיוחד?

הרבה מבקרים מגיעים מאסיה. יפנים, סינים, קוריאנים.

עד מתי תימשך התערוכה " האמן בדרכו?

התערוכה שנפתחה ב-  26.5.19  תימשך עד ל- 29.9.19.

מה תהיה התערוכה הבאה?

ב-29.9.19. תיפתח במקום התערוכה המתחלפת הבאה. זה יהיה שיתוף פעולה  עם מוזאון ברדה. זה היה כפר של ציירים במאה ה-19, שבו פעלו ציירים בזמנו של ואן גוך.