משלל סיורי האמנות הוירטואלים המוצעים בימים אלה ברחבי הרשת, אהבתי במיוחד את ההדרכה האישית המצולמת תוך סיור בתערוכה "כסאות מתבודדים" במוזיאון ישראל. התערוכה מבקשת להתייחס לכסא, לא רק כאל רהיט עיצובי שימושי, אלא גם לכזה המשמש לחסידי ברסלב לאפשרות "תיקון" דרך ההתבודדות בטבע. צפו בהדרכה הנפלאה של האוצרים שרון וייזר – פרגוסון וערן לדרמן.
חסידי ברסלב שיוצאים אל היערות הסמוכים למקומות מגוריהם, מהר מירון שבצפון ועד שפלת יהודה, מוצאים כיסאות שבורים, מתקנים אותם ומכינים לעצמם כיסאות התבודדות. בעיני ר' נחמן מברסלב, התבודדות יומיומית, בטבע ובחשכת הליל, הייתה הדבר החשוב ביותר בקשר שבין האדם לאלוהים. בזמן ההתבודדות החסיד מתחבר בקשר ישיר עם אלוהים, מדבר אתו, פותח לפניו את אשר על ליבו ,ללא תיווך של ספר תפילה ובלי קהילה, בתקווה לזכות בחוויה רוחנית של חיזוק ותיקון.
המפגש בין טבע לתרבות מוצג בתערוכת כסאות של מעצבים בינלאומיים, המשתמשים בחומרים מן הטבע, מין "תיקון" אקולוגי לתרבות המתועשת.