הכתבה השנייה בסדרה על ההונאות באינטרנט עוסקת בהונאה המכונה "מכתבי ההונאה הניגרים" או הונאת ה-419. כמו הונאות רבות אחרות, היא שייכת לקטגוריה של עמלה לפני תשלום ומבוססת על אמון שנותן הקורבן בנוכל

מאת: עמית מנדלזון

כל מי שיש לו תיבת דואר אלקטרוני קיבל מכתב הונאה שכזה לפחות פעם אחת: תוך בקשה לשמירה על סודיות, אדם זר לחלוטין מבטיח לכם סכום כסף גדול.

אבל בטרם ניכנס לפרטים קצת היסטוריה.
מקורה של ההונאה בשנות העשרים של המאה ה-19 והיא נקראת "הונאת האסיר הספרדי". בהונאה זו הנוכל מבקש מהקורבן סיוע בהעברת סכום כסף גדול לשחרור איש אמיד, שאסור בספרד. מובן שעל המסייע לשמור על סודיות מוחלטת, שכן הגילוי עלול לסכן את חיי האסיר. הנוכל מבטיח לקורבן סכום נכבד בתמורה לסיוע. מהלך ביצוע העסקה "נתקע" מסיבות אלו או אחרות, והקורבן מתבקש לסייע בסכומים שנראים פעוטים בהשוואה לשכר שהוא אמור לקבל בסוף התהליך. רק אחרי שהסכומים הקטנים האלו מצטברים, הקורבן מתחיל להבין שרומה.

הגירסה המודרנית של ההונאה הזאת קיבלה צורות שונות ומשונות, והחלה מתפשטת כמגפה עם כניסת הדואר האלקטרוני לחיינו. נוכלים ניגרים הם שפתחו בהפצה נרחבת של המכתב הזה, שזכה לשם "מכתב ההונאה הניגרי", אם כי מכתבים שכאלו יכולים להגיע מכל מדינה אחרת במערב אפריקה.

חמדנות פלילית

הדוגמאות הנפוצות ביותר של "מכתב ההונאה הניגרי" מבוססות על חמדנות הקורבן ועל נכונותו לקחת חלק בתהליך לא-חוקי כדי לזכות בסכום גבוה. הבסיס הזה הופך את ההונאה לשקופה מבחינת מערכת החוק – איש לא ידווח שהונו אותו בתהליך שבו הוא עצמו התכוון לעבור על החוק.
העברת סכומים גדולים ממדינה למדינה כרוכה בהליכים מול רשויות המדינה, הליכים שניסיון לחמוק מהם הוא עבירה פלילית. על זה בדיוק מסתמך הנוכל. הוא פונה לקורבן במדינה כלשהי בבקשה לסיוע בהעבר סכום כסף (לפעמים מדובר ביהלומים או בזהב). הקורבן מחכך ידיו בהנאה, פותח חשבון בנק, מעביר פרטים לנוכל וממתין. כאן מתחילות הבעיות הטכניות והקורבן מתבקש להעביר לנוכל מאה דולר ואחר כך אלף דולר, לצורך הליכים מנהליים, שכן בכסף שאמור לעבור אי-אפשר להשתמש. הקורבן משלם את הסכומים מכיסו, כי מהם מאה דולר לעומת 12 מיליון שאותם הוא אמור לקבל? אחרי שהוציא כמה עשרות אלפים (יש שמתעוררים מוקדם יותר, ויש שמתעוררים מאוחר יותר) הוא מבין שאת הכסף לא יראה כבר.

סיפורי סבתא

וישנה כמובן הגברת הזקנה שמאושפזת בבית חולים ועומדת למות, וכל מה שהיא רוצה הוא להוריש את כספה לך על מנת שתשתמש בו למטרה טובה.

או המשקיע העשיר שרוצה להשקיע במדינתך – הוא רק לא מציין באיזו מדינה מדובר ומי אתה (מכתב שבלוני שיוצא בתפוצה עצומה).

והבן/בת/אם/אחות של ראש ממשלה/נשיא/מצביא/או סתם איש עסקים, שתקוע בכלא הרוסי (מיכאיל חודורבסקי למשל) שמנסים להוציא את כספם מהמדינה בטרם יאותר על ידי השלטונות החדשים. יש לציין כי הנוכלים הניגרים עוקבים אחרי החדשות בעולם, וכבר ניסו למכור את כספם של כל מנהיגי אפריקה והמזרח התיכון, ובהם מועמר קדאפי וסאדאם חוסיין, כל אחד בתקופתו.

ויש גם הונאות מותאמות אישית. כך למשל לא פעם נפטר/נהרג בתאונת דרכים/נעלם קרוב משפחה שלא ידעתי על קיומו ושמו, כשמי, מנדלזון, ואני קרוב המשפחה היחיד שנותר לו…

היות והעולם נעשה מודע למעשי ההונאה האלו, הלכו הנוכלים צעד אחד קדימה, והם עכשיו מחלקים פיצויי ענק לנפגעי הונאה (לא חשוב אם נפגעת או לא) מטעם ממשלת ניגריה, מטעם האו"ם, מטעם ה-FBI, ולא שכחו את הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. וגם להם קורות תקלות לא-צפויות שמחייבות שתשלמו מאה דולר כאן ומאה דולר שם.

לאלו שמחפשים בנרות עבודה, תוצע דרך פלא במייל עבודה בלונדון, בסקוטנלד או אפילו בלאגוס (ניגריה) עצמה, רק שיש צורך במסמך "ניקיון כפיים" מטעם המשטרה, ומטפל בזה עורך דין זה או אחר, ושכר טרחתו הוא 500 פאונד…

אין גבול לווריאציות, אבל המשותף להן הוא שבטרם תראו כסף תשלמו משהו. תשאלו ובצדק, מי ישלם משהו לגורם שאינו מכיר? שאלה טובה! אבל התשובה טובה עוד יותר: כגודל החלום שאותו מבטיח הנוכל להגשים לקורבן  – כך גדול האמון שייתן הקורבן בנוכל.

עמלה לפני תשלום

אחת ההונאות הקטלניות ביותר היא הונאת העמלה בטרם תשלום, וכדי ללמוד אותה טוב יותר אפילו פגשתי פנים מול פנים בפאדובה (איטליה) נוכל שכזה – לא ניגרי, אלא איטלקי למהדרין. מדוע ההונאה הזאת קטלנית כל כך? כי היא נשמעת הגיונית על פניה:

בעל חברת היי-טק, יזם שמחפש משקיעים, ינסה לגייס השקעה בכל דרך אפשרית אבל בעיקר בדרך הקלה, דרך האינטרנט; אותה בריכה עכורה שבה שורצים הכרישים, שרק ממתינים לאחד כמוהו.
בדקתי את התהליך, ופירסמתי באתר www.mycapital.com שאני מחפש השקעה לפרויקט שלי (ואני אכן מחפש אבל בטח לא שם). אחרי שבוע יצר עמי קשר דרך הסקייפ "נציג של סניף בנק בסן-מרינו". הפרטים היו נכונים והבנק אכן היה רשום בסן-מרינו, אבל מי יבטיח לי שאותו אדם אכן עובד שם ? איש הקשר טען שהממון בידו,  וקבע עמי פגישה בפאדובה (די רחוק מסן-מרינו). הוא קבע את הפגישה עבור הבוס שלו. היות והאיטלקית אינה שגורה בפי לקחתי עמי חבר טוב, רואה חשבון ממנטובה (לא רחוק משם) ונסענו למקום.

מודה ומתוודה: לא היה לי ברור לקראת איזה סוג של הונאה אני הולך, אבל היה לי ברור שמדובר בהונאה.

אל מקום הפגישה, בית קפה לא-רחוק מתחנת הרכבת של פאדובה, הגיעו שני בחורים בני שלושים פלוס במכונית פורשה, בשביל הרושם הראשוני. המכונית נעלמה מיד יחד עם ה"עוזר" שהשאיר את ה"בכיר" איתנו. הבחור שענד שעון דמוי רולקס וטבעת זהב (מצופה?) כבדה, הודיע לנו שיש לו לקוח יווני, שיש לו כסף שהוא מעוניין להלבין, ולכן העניין חייב להתבצע בשקט. זהו שלב א' של ההונאה: יצירת אמון, ומעורבות בתהליך פלילי (כדי שאחר כך לא יהיה אפשר להתלונן). הלכנו איתו. והוא התחיל העלות את הסכומים בעוד מיליון ובעוד חמישה מיליון, ואנחנו חיכינו לעוקץ.

והעוקץ הגיע בצורת ביטוח על ההשקעה. שלושה אחוזים מערך ההשקעה יועבר לביטוח הסכום, למקרה שהיזם יפסיד אותו. נשמע הגיוני? כן, עד גבול מסוים – אלא שאיש אינו מנסה לבטח כסף שחור. ביטוח כזה יאפשר לאתר את מקור הכסף ואת המלבינים. יתרה מכך, הבחור דרש את הסכום בטרם יועבר הכסף… וכאן טמונה ההונאה: ברגע שיועבר אליו הסכום הוא ייעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

כיצד תזהו שמדובר במכתב הונאה?

1. מי שמציע לכם סכום גדול שנפל מהשמיים הוא נוכל, נקודה!
2. אם המכתב נשלח מתא דואר חינם (ymail, yahoo, msn וכו'). ב-gmail זה לא עובד, כי שרתי ג'ימייל חוסמים מכתבי הונאה.
3. מספרי הטלפון ממדינות אירופה יהיו  לרוב מבריטניה מקידומת 0702/3/4, קידומת שבעצם מבצעת "עקוב אחרי" ושולחת את השיחה…לניגריה (או לגאנה).
4. האנגלית, אם המכתבים מגיעים מניגריה או גאנה, או הצרפתית, מסנגל ומחוף השנהב תהיה בדרך כלל קלוקלת ויהיו בה שגיאות שמבוססות על סלנג אפריקני.
5. לפעמים תקבלו מכתב מלא בקישורים לכתבות בעיתונות עולמית או בוויקיפדיה כדי "להוכיח" משהו. הקישורים יובילו לכתבות על נפילתו של הרודן מובוטו, או למותו של קדאפי. מוסיפים אותם כדי לרכוש את אמונו של הקורבן הנאיבי במיוחד.
6. מכתבים שנשלחים מארגונים כביכול רשמיים יצוידו בכתובת דואר אמיתית, אך הדואר האלקטרוני לא יהיה רשמי (דוגמה: [email protected]).
7. באפריקה יש בלבול נפוץ בין שמות פרטיים ושמות משפחה. לעתים קרובות תמצאו שנוכל חותם בשני שמות פרטיים כמו למשל John Jack או בשם פרטי שהוא בעצם שם משפחה במדינות המערב, כמו למשל Williams. הסיבה פשוטה. השם Williams ניתן לעבדים שהיו שייכים ל-William וכך גם: Richards, Collins, וכדומה. את ההיסטוריה העגומה הזאת הם סוחבים על גבם עד היום, וזה, אגב, יכול בהחלט להיות אחד התמריצים שלהם להונות אנשים לבנים.

דוגמה פשוטה למכתב הונאה בסיסי:

במכתב אפשר לזהות כמה סימנים מחשידים: מספר הטלפון הוא בניגריה (קידומת 234); תא הדואר האלקטרוני נמצא בשרת kimo.com ולא בחברת פדקס; מישהו מעוניין לדעת מה המין והמקצוע שלך – מידע שפדקס אינה מעוניינת בו. סימן נוסף הוא שם השולח – Maxwell Brian – השמות התהפכו. ולסיום – שימו לב שמשלוח החבילה עולה 365 דולר!

עוד דוגמאות אפשר למצוא בבלוג facerook