פרקטיקות מזיקות רבות השתרשו בתחום הגינון, שלצערי גננים ובעלי גינות רבים רואים בהן הכרח. כדאי לדבר עם הגנן, להכיר את העבודה שלו, את גישתו לאדמה. אולי תופתעו לטובה 

מאת יותם קיי

יש גיוון רב בתחום הגינון. כל גנן בוחר באילו דשנים, באילו כלים ובאילו שיטות להשתמש. כל גנן בוחר איזה צמחיה, מאיפה הוא מביא אותה והיכן הוא ממקם אותה בגינה.

לעוסקים במלאכת הגינון האקולוגי אין מונופול על טיפוח מציאות בריאה. אני מכיר גננים "קונבציונליים" שעושים דברים נפלאים, כמו שימוש בקומפוסט והומוס כחומר דישון בלעדי.

עם זאת, פרקטיקות מזיקות רבות השתרשו בתחום הגינון, שלצערי גננים ובעלי גינות רבים רואים בהן הכרח.

לפעמים גננים עושים עבודה מיותרת (ופוגעת) רק כדי לרצות את הלקוחות שלהם – שלעיתים קרובות בכלל לא משנה להם דבר זה או אחר. בפעמים אחרות, גננים עושים את העבודה המיותרת כדי ליצור לעצמם פרנסה נוספת – על ידי יצירת שעות נוספות של עבודה שהן לא הכרחיות.

בכל מקרה, אני ממליץ לכם לדבר עם הגנן שלכם. תכירו את העבודה שלו. תכירו את הגישה שלו לאדמה. אני מקווה שתופתעו לטובה.

לכל אחת ואחת מהצרות האלה יש אלטרנטיבה בריאה!

הבעיה המרכזית היא שגינון קונבציונלי הוא גינון לא מקיים. הסכנה המרכזית בגינון קונבנציונלי היא השימוש בחומרים רעילים. זאת תופעה נפוצה עד כאב. מכיוון שזה נושא כל כך חשוב, וכל כך לא מוכר, אפרט עליהם בהרחבה. לפני שאפרט, חשוב מאוד לציין שלכל אחת ואחת מהצרות האלה יש אלטרנטיבה בריאה, שאינה מצריכה שימוש ברעלים.

בין הצרות הנוספות:

• הסרת שכבת ההגנה של האדמה – החיפוי הטבעי שמגן עליה, בין אם בצורת עלים יבשים או צמחי בר ירוקים. כך האדמה נותרת חשופה לשמש, לקרינה, לרוחות וגשמים, שפוגעים במבנה הקרקע. הסרת החיפוי פוגעת בבניית אדמה פוריה.  הפתרון – חיפוי קרקע.

• קילטור האדמה – אתם מכירים את התופעה השכיחה שגננים מקלטרים את האדמה? אני מודה שכמעט ואין דבר שמרגיז אותי יותר מלראות את התופעה הזאת, אולי השימוש במפוח. בכל מקרה, זאת פעולה שפוגעת בשכבת החיים שנבנית, בקושי רב, על גבי האדמה. זאת פעולה הרסנית, שפותחת את הקרקע לאיבוד מוגבר של לחות. תמיד נראה לי שגננים עושים את הפעולה הזאת כדי שיבחינו שהם היו בגינה, ותו לא. הפתרון – חיפוי קרקע.

 שימוש במפוח עלים – ישנה מגמה של איסור השימוש בהם, וטוב שכך. הם עושים רעש מחריש אוזניים – זיהום רעש. הם מעיפים חלקיקים בגדלים שונים של אדמה טובה, חומרים אורגניים ואן-אורגניים לאוויר, וגורמים על ידי כך זיהום אוויר עצום בקנה מידה מקומי. חוץ מזה, זה כלי מכאני שמוּנע על דלק, ועל זה אין צורך להרחיב. הפתרון – איך לא? חיפוי קרקע.

• כלים ממונעים מצריכים שימוש בדלקים ובשמנים, שהפקתם עתירת אנרגיה. הם פולטים רעלים לאוויר תוך כדי השימוש בהם. הם גורמים זיהום רעש כבד, לכן מאוד לא נעים להיות בבית כשהגנן בחצר, וגם לגנן זה לא נעים במיוחד. את כל העבודות אפשר לעשות על ידי שימוש בכלים מכאניים.

• עקירת צמחים I – עקירה של צמחים מהשורש פוגעת במבנה האדמה, ורק זורעת את העשבים של העונה הבאה – האדמה מכילה המוני זרעים שרק מחכים לחשיפה לאור השמש כדי להתחיל בתהליך הנביטה. הפתרונות רבים: גיזום הצמח בגובה הקרקע, חיפוי קרקע שנעשה מראש מונע צמיחה של צמחים לא רצויים, זריעת/שתילת צמחים המתאים לבית הגידול במקומם וכדומה.

• עקירת צמחים II – לרוב הצמחים שנעקרים הם צמחי הבר המקומיים, שממלאים חלק חשוב בתהליך שיקום הקרקע. עקירתם פוגעת גם בבעלי החיים המקומיים, שצריכים אותם כדי להתרבות. למשל, קראתי באחרונה שחיפושית פרת משה רבינו האהובה, מכיוון שהיא עוזרת בוויסות אוכלוסיית הכנימות בגינה, בחלקים מסויימים במחזור החיים שלה אוהבת להתגורר על צמחי סרפד יבשים. הפתרונות: לאפשר להם לצמוח ולסיים את מחזור החיים שלהם באופן טבעי, להסתכל עליהם כעל צמחים וישויות שעוזרות ולא "עשבים שוטים", לשתול צמחים רב שנתיים שיוצרים נישה אקולוגית אחרת וכדומה.

עקירה או גיזום של צמחי בר פוגעים בשאר הצמחים שנשארו בשטח.
צמחי בר מספקים הגנה מרוחות, ובכך מאפשרים לצמחים
המניבים להתמקד בפירות ופחות בהישרדות

• עקירת צמחים III – צמחים צריכים צמחים. עקירה או גיזום של צמחי בר פוגעים בשאר הצמחים שנשארו בשטח. צמחי בר מספקים הגנה מרוחות, ובכך מאפשרים לצמחים המניבים שלנו להתמקד בפירות ופחות בהישרדות. בזכות החיים הפטריתיים והבקטריאלים שהשורשים שלהם מאפשרים ובזכות המינרלים שהשורשים שלהם מעלים אל פני הקרקע – יש יותר חומר אורגני בקרקע. חוץ מזה, כל צמח הוא רווח נקי בזכות הלחות ואגירת המים בקרקע שבית השורשים שלו מאפשר. השורשים מעלים לחות מעומק הקרקע והחיים שמשגשגים עליהם מאטים את החלחול למי התהום. אלו עוד שיקולים כנגד הגישה שצמחי צמחי בר "גונבים מים" ולכן צריך לעקור אותם.

• שימוש בצמחיה פולשת – שתילת צמחים לא מקומיים טומנת בחובה את הסכנה שהם יתפשטו הרבה מעבר לגינה ויפלשו אל הטבע, על חשבון החי והצומח המקומי. דוגמאות לכך הם הלנטנות והפיקוסים, שלא רק תופסים מקום אלא יכולים להביא לכדי סכנת הכחדה של המינים המקומיים על ידי תפיסה של הנישה האקולוגית שלהם. חלק מאוד גדול מהמינים הפולשים בארץ הגיעו מגינות נוי. חוסר אחריות משווע.

• הוצאת חומר אורגני משטח הגינה – זו אחת מהתופעות הקשות ביותר, שאינה נידונה בכלל. בכל פעם שמוציאים שק גדול של גזם מחוץ לשטח הגינה, מוציאים מינרלים ונוטרינטים חשובים שנמצאים בתוך הצמחים. הפעולה הזאת, שנעשית על בסיס קבוע, במשך שנים, מובילה להרס ולדלדול העושר של הקרקע. פעולה הסותרת לחלוטין את הגישה האורגנית, לפיה אדמה בריאה מגדלת צמחים בריאים. אמנם השימוש בקומפוסט מפחית את הדלדול, אך לרוב אין בו את העושר המלא של כל המיקרו והמקרו נוטרינטיים האפשריים. השארת הצמחים הקיימים בגינה בצורת חיפויי קרקע או כחומר גלם לערמת הקומפוסט היא חשובה מאוד ואין לה תחליף.

• התמקדות בשתילת צמחים עונתיים, בעיקר פרחים, שצריך להחליף אותם בין עונה לעונה. הם דורשים כמות גדולה של מים, מכיוון שבית השורשים שלהם קטן ואינו יכול לאגור הרבה מים בקרקע. השימוש בהם הוא עתיר אנרגיה – הרבה משאבים מושקעים בגידול שלהם במשתלה, והם אינם מניבים! אני מציע להתמקד בצמחיה רב שנתית או בירקות ועלים. שגם להם פריחה וריחות נעימים, והם מביאים הרבה שמחה לגן.

• גינון שמקיים את הגנן ולא את הגינה ובעליה. מתכנן הגינה הקונבנציונלית משתמש באלמנטים חיים אך רוצה לשלוט בהם ולא נותן להם לממש את הפוטנציאל שלהם. הדוגמאות הן רבות, החל מהשימוש הנרחב בדשא, שרוצה לצמוח ולהפיץ את זרעיו – אך כל פעם מחדש נקצץ בפעולה עתירת אנרגיה. שימוש בפיקוסים ובעצים אחרים בעלי פוטנציאל גדילה ענק, אך רוצים להשאיר אותם קטנים ומעוצבים. גדר חיה שגדלה הרבה מעבר לגדר ומצריכה גיזום עונתי, ועוד. הפתרונות: למקם צמחיה לפי פוטנציאל הצמיחה שלה, לשתול צמחים שיוכלו לממש את עצמם בלי צורך בגיזום אינטנסיבי.

• מונוקולטורה – שימוש במספר מועט של צמחים, במקום לפעול לפי כללי הטבע השואף תמיד לגוון. כדי לשמור על המונוקולטורה של דשא ופרחים, נעשית הרבה עבודה, בין אם היא נעשית ידנית או בעזרת חומרי הדברה.

• קנייה ממשתלות בהן השתילים רוססו בחומרים נוגדי חיים. לצערי אין הרבה משתלות שמטפלות בשתילים שלהם בצורה אורגנית ומוכרות בכמויות קטנות. בין הפתרונות האפשריים: קניית שתילים ממשתלות אורגניות קטנות, הזמנה מיוחדת של שתילים ללא טיפולים מיוחדים מהמשתלה הרגילה, זריעה של צמחים ישירות בגינה (שבכל אופן היא פעולה נהדרת), הכנת משתלה קטנה בחצר או הנבטה של שתילים בבית.

• שימוש מופרז במים שלא לצורך, שנעשה על ידי חוסר מודעות לזמני השקיה נכונים ובריאים. אי שימוש בחיפוי קרקע, שחוסך כ-30-40 אחוזים בצורך בהשקייה. תכנון צמחיה שצורכת הרבה מים, כמו שימוש בצמחים עונתיים עם מערכות שורשים קטנות ונמוכות. שתילה במרווחים גדולים ועקירת צמחי הבר שמערכת השורשים שלהם עוזרת לשמור על המים בקרקע ומקטינה את הצורך בהשקייה.  ועוד…

• גננים בלי מודעות סביבתית, למשל גננים שמשתמשים בכוסות חד פעמיות ושותים קוקה קולה (-:

חומרים רעילים בצורת דשנים כימיים

חומרים אלה רעילים בעיקר לאדמה, אך ישנה סכנת מוות כאשר בני אדם צורכים אותם לשימוש פנימי. הסכנה גדלה כאשר משתמשים בדישון נוזלי דרך מערכת ההשקיה. כבר קרו המקרים הנדירים בהם חומרי דישון התערבבו עם המים המוזרמים לבית, ותמיד ישנה הסכנה שחיות המחמד או פעוטות ישתו ישירות מצינורות ההשקיה. זאת כבר סיבה מספיק טובה לא להשתמש בהם.

כמובן, אם הם רעילים לנו, יש סיכוי גדול שהם רעילות לצורות חיים נוספות. אכן כך – השימוש בדשנים כימיים הוא הגורם העיקרי להרג החיים באדמה. אלה הם החיים אותם אנחנו כל כך רוצים לטפח בגינון ובחקלאות אורגנית, מיליארדי המיקרו-אורגניזמים ופרוקי הרגליים שמאפשרים את פוריות האדמה. ככל שפוריות האדמה הולכת ופוחתת פוריות האדמה, וכך עולה השימוש והתלות בדשנים כימיים שמקורם מתעשיית הנפט – בניגוד לקומפוסט, שכל תוספת שלו לאדמה תורמת לפוריות הקרקע.

צרה נוספת וחמורה לא פחות היא השימוש המופרז בדשנים כימיים, שהוא כמעט ובלתי נמנע.

עודפי הדישון מחלחלים אל מי התהום ומזהמים את מקורות השתייה שלנו בעודף חנקות – הבעיה המרכזית שבגללה מאגרי מים נסגרים לשימוש.

מקורות מים רבים בארץ מזוהמים על ידי הגינון והחקלאות. חבל שהאחראים על מדיניות המים בישראל לא פועלים נמרצות לאסור את השימוש בדשנים כימיים כדי למנוע הרס של מקורות שתייה נוספים, שללא ספק מתרחשים כרגע ויתרחשו.

חומרים רעילים בצורת קוטלי עשבים

קוטלי עשבים הם חומרים רעילים שהורגים את הצמחים שגדלים על האדמה באופן טבעי ללא התערבות הגנן.

 * * * 

לסיכום, דעו שללקוח יש השפעה גדולה על דרך פעולתו של הגנן. תהיו מעורבים, תשמיעו את דעתכם ותבקשו מהגנן שלכם להתאים את עצמנו לצרכים האמתיים שלכם, על ידי יצירת שפע ולא פשע.

•  יותם קיי הוא גנן אקולוגי הוליסטי, מורה מוסמך לפרמקלצ'ר, למד לדיפלומה בפרמקלצ'ר עם קרן יעבץ. למד ולימד אקולוגיה מעשית, בנייה באדמה וגינון אקולוגי. עבד בין היתר עם אוניברסיטת בן גוריון במחקר אקולוגי לשמירת מגוון המינים, יעץ ולימד סביבה, קומפוסטיזציה, קיימות וחקלאות בבתי ספר וגינות קהילתיות. הכתבה באדיבות לגדול אמאדמה