השמאלנים הבוגדים, משיבים לבלפור: "אנו, אנו הפלמ"ח"

הורים לפעילי מחאה, לוחמי פלמ"ח מפורצי הדרך לירושלים. זעמו על השילוט: שמאל שווה בוגדים שתלו פעילי נתניהו. הבוקר הגיעו לבאב אל וואד, הניפו דגלים, שרו: "אנו, אנו, הפלמ"ח" ותוך כך ערכו חשבון נפש נוקב וקשה עם ראש הממשלה, רעייתו ובנו. "אנחנו נילחם" הם כועסים

השמאלנים הבוגדים, משיבים לבלפור: "אנו, אנו הפלמ"ח"

הורים לפעילי מחאה, לוחמי פלמ"ח מפורצי הדרך לירושלים. זעמו על השילוט: שמאל שווה בוגדים שתלו פעילי נתניהו. הבוקר הגיעו לבאב אל וואד, הניפו דגלים, שרו: "אנו, אנו, הפלמ"ח" ותוך כך ערכו חשבון נפש נוקב וקשה עם ראש הממשלה, רעייתו ובנו. "אנחנו נילחם" הם כועסים

משה מרון, פעיל ימין קיצוני שמככב אצל יאיר נתניהו בדף הפייסבוק, ותלה השבוע את הכרזה: "שמאל = בוגדים", בפתח הכניסה למעון ראש הממשלה, הצליח להכעיס מאוד  את "הבוגדים", לוחמי חטיבת הראל בפלמ"ח, שחירפו את נפשם בלחימה, בפריצת המצור על ירושלים ובהובלת שיירות מזון ותרופות לעיר הנצורה, והשתתפו בקרב הגבורה המפורסם: קרב נבי דניאל.
הבוקר (חמישי), עלו שנים מהלוחמים השמאלניים הללו אל אתר ההנצחה בשער הגיא (באב אל וואד), שם לחמו ושם נפלו חבריהם, התחשבנו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הניפו את דגלי ישראל ושרו: אנו, אנו הפלמ"ח.

מימין נעמי עורב – משמאל פסח עזריהו (צילום: ציפי מנשה)

 

נעמי עורב (צילום: ציפי מנשה)
פסח עזריהו (צילום: ציפי מנשה)

שני ה"בוגדים" , פסח עזריהו (92) ונעמי עורב  (92) התייצבו הבוקר בשער הגיא, זועמים וכאובים על השוואתם לבוגדים. נעמי, מלוות שיירות, לוחמת חטיבת הראל שלחמה תחת פיקודו של יצחק רבין, הייתה אחת מהלוחמים בקרב הדמים של שיירת נבי דניאל. לאחר מכך נפלה בשבי הליגיונרים עד לשחרורה לאחר הפסקת האש עם הקמת המדינה.

כאמור, הבוקר עלו שניהם אל באב אל וואד והניפו את דגלי ישראל במחאה שאומרת הכול: "הנה אנו 'הבוגדים' שלחמנו והקמנו את המדינה, אנו, פורצי הדרך לירושלים, שהקרבנו את חיינו למען העיר הנצורה והמדינה, אנו 'הבוגדים' ". הניפו דגלים ושרו: "אנו, אנו, הפלמ"ח.


אנו, אנו הפלמ"ח (צילום: ציפי מנשה)

לא רוצה לראות את נתניהו לא יכולה לסבול אותו

"כל פעם כשאני עוברת פה", אומרת נעמי, "אני מפחדת, אני מתה מפחד. מפחד שלא יצאו לי משם והיא מצביעה לעבר הסבך, "ויתחילו לירות".
– מה יש לך להגיד לביבי?
"אני לא רוצה לראות אותו, אני רוצה להגיד לו שאני לא יכולה לסבול את נוכחותו ואת.. אני לא יכולה לראות אותו"
– למה?
" אני לא רוצה להגיד לו כלום, כי זה לא אכפת לו מה שאני אומרת ולא מה שאומרים. העיקר שהוא שולט.. ומה אכפת לו מה אומרים? לא אכפת לו".
– את כועסת
"מה אכפת לו מה אומרים, לא אכפת לו"

חשבון נפש קשה עם נתניהו (נעמי עורב ופסח עזריהו (צילום: ציפי מנשה)

פסח עזריה לנעמי: "את יודעת מה שיגיד (ביבי א.מ), הוא שומע וצוחק, אבל כואב לו, כואב לו חזק"
נעמי: "אני לא יודעת אם כואב לו, הוא יודע שיש.. יש לו מעריצים"
פסח: "לא, הוא יודע שיש לו עשרות אלפי אנשים ש"אוהבים אותו" (אומר בסרקזם) מרחוק"
נעמי: ויש ש"אוהבים אותו" מקרוב (המפגינים א.מ).
פסח: טוב, אם הוא ילך לבית הסוהר, אנחנו נבוא ללוות אותו"
נעמי (צוחקת)  "כן"
פסח: "אין לנו מה לעשות עם הבן אדם הזה, שקרן רמאי"
נעמי: "גועלי מושחת"


השיח בין שני הפלמ"חניקים – צפו והקשיבו (צילום: ציפי מנשה)

– שאלה לשניים כשנלחמתם חשבתם שיהיה מצב כזה?
פסח: "לא"
– מה חשבתם? מה רציתם?
פסח: "מדינה שלנו דמוקרטית, סוציאל דמוקרטית, אדומה, שאפשר לדבר הכול חופשי..הפלמ"ח הקים מעל לחמישים ישובים, הפלמ"ח…שישים ושלושה אוניות עם 16 אלף נוסעים (מעפילים א.מ) הביאו ארצה, האם משהו מאלו שצועקים שמאל, בוגדים, יודע את זה? אף אחד לא יודע, שישים ושלוש אוניות החבר'ה שלנו הביאו מארופה, כמה שיכלו להביא, זהו."
– נעמי, את לחמת, היית בשיירת בשיירת האחרונה שיירת נבי דניאל לגוש עציון, מה היה אחר כך?
נעמי: "שבי"
– ביום של הכרזת המדינה נפלת בשבי?
נעמי: "כן"
– וכשחזרת מהשבי?
נעמי: "הייתה מדינה"

– בשבי, אתם חלמתם , החברים שלך, ואת שקמה מדינה?
" לא. חשבנו שאם הרסו את גוש עציון אז בטח הרסו עוד, לא האמנו שתל אביב קיימת, ירושלים, חיפה, לא האמנו"
– וכשאת רואה עכשיו ראש ממשלה
"בשבילי זה אסון ראש הממשלה הזה, ולא יודעת, צריך לשנות הרבה דברים ולא רק דיבורים, להגיד הוא כזה וכזה, לא עוזר כלום"
– אמרת לי בדרך שחוץ מאשר למות נתת למדינה הכל
"נכון, נכון, נתתי את החיים שלי, אבל היום, אני לא מתה אני חצי מתה

השמאלנים בוגדים שחשבו רק על המדינה

פסח: "לא חשבנו על החיים שלנו"
נעמי: "לא חשבנו"
פסח: "חשבנו רק על המדינה"
נעמי: "בדיוק"
פסח:" אני שמתי מתחת למזרון קוצים שלי צוואה להורים, שמונה חבר'ה היינו ששמנו צוואות מתחת למיטה, מפני שאמרנו שלא נחזור הביתה לפחות שהורים ידעו מה עשינו"
נעמי:" גם אני הייתי בטוחה שאני לא…מי.. את מי  ה ערבים לוקחים בשבי? הורגים אותם. זהו…רק הורגים, לא חשבתי שישאירו אותנו בחיים, במקרה השאירו אותנו בחיים, במקרה הם היו נהדרים הירדנים, נהדרים"
פסח: " מיי הקים את גבולות ישראל? מי הקים, גבולות ישראל מנגב ועד הגליל העליון..
נעמי: " שהקימו שם ישובים "
פסח: " הלא המנהיג שלהם, ז'בוטינסקי, אמר לא להתיישב בתל חי, הוא אמר לא להתיישב בתל חי זה כתוב בכתובים, הוא הציע להם לעזוב את המקום. אז מי שמר על זה ? אנחנו החבר'ה, אנשי הפלמ"ח אנשי ההגנה שהלכו לחניתה והלכו לתל חי".

בת כמה את נעמי ?
" אני זקנה אני צריכה למות כבר, אבל אין לי חשק, אני מפחדת"
– אם ביבי היה עומד לפנייך מה היית אומרת לו?
"הייתי יורקת לו בפרצוף, לא הייתי אומרת לו כלום, כי זה, מילים לא אומרות לו שום דבר, הייתי יורקת לו בפרצוף, זה הכול"
– ואתה פסח?
פסח: לא, לא אני אם הייתי רואה אותו הייתי מסתובב רברס לא רוצה לראות אותו"
– מה אמרת שהיית חושב ועושה לביבי ?
" אהה,  אמרתי שלפעמים אני חושב שכל העניין הוא פשוט כדור.. ולשבת בבית הסהר.. אבל לא, אין לי שום כוונה לעשות את זה, להיפך, אני רוצה שהוא יסבול ככה שיראה את החברה הטובים והיפים את אלו שנתנו לו ולעם את המדינה"
"הם לא קיבלו אות הגבורה. כל אלה שנפלו פה לא קבלו אותה הגבורה.."
"מחלקים אות הגבורה לאלו שנפלו? ל – 431 שנתנו את נשמתם?"
"הם ידעו שהם הולכים למות, ולא נתנו להם אות הגבורה… הם נתנו את הדם שלהם למען המדינה",

הם לא ידעו לספר: אנחנו ואנחנו, ואנחנו

פסח: "הם לא ידעו לספר סיפורים – אנחנו ואנחנו, ואנחנו, הם אמרו: 'המדינה – היא הדבר הראשוני…' (פסח מניד ראשו בצער וממשיך), "כשאני הולך לירושלים לאנדרטה, ליד בית המשפט העליון עם הרשימה של 431 הרוגים… אהה, הדמעות בעייני. כשכל אחד… אה, אני הייתי בן 16 וחצי כשהתגייסתי לפלמ"ח. בן 16 עזבתי לימודים, בגיל 15 הלכתי להכשרה המגויסת ובגיל 16 התגייסתי לפלמ"ח. למה?, כי אני לא חשבתי על החיים שלי. רק על המדינה.."

בגיל 12 הצטרפה להגנה, לחמה בקרב נבי דניאל, נותרה בחיים ונפלה בשבי

– נעמי, באיזה גיל הצטרפת להגנה?
"אוהו, הייתי ילדה, הייתי בכיתה ד או ה' אני חושבת, בת  12 , בין גיל 10 ל-12 עזרנו ללחימה, משהו כזה".
– ואחרי זה בפלמ"ח" מלווה שיירות, שיירת נבי דניאל?
"כן ומשם לשבי"
– ואחרי שיירת נבי דניאל שבי ירדני ואח"כ שליחות באפריקה.. בעצם, חוץ מלמות, נתת הכל למדינה
"כן כנראה שהייתי צריכה למות.. כי כל מי שהיה איתי.. נהרג ומת בייחוד אלו בכפר עציון, כשאנחנו עזבנו אחרונים, אני עזבתי בין האחרונים את כפר עציון, וכולם נהרגו.. הרגו את כולם.."

שיירת נבני דניאל

כאן המקום לספר כי השיירה בה לחמה נעמי שיירת נבי דניאל הייתה שיירה שנעה מן השפלה אל גוש-עציון הנצור. בשיירה נכללו 35 משאיות אספקה ו-12 משורייני ליווי מהגדוד החמישי של הפלמ"ח. השיירה הגיעה ליעדה לפנות בוקר אך כשחזרה נתקלה בכוחות ערבים, נסוגה והצליחה להתבצר בתוך בית בנבי דניאל ורק לאחר קרבות עזים והרבה פצועים והרוגים, נסוגה לעיר העתיקה בתיווך הבריטים. המפקד הבריטי דרש מהלוחמים להשאיר כל מה שבידיהם, כתנאי להעברתם לירושלים. בלית-ברירה הם הסכימו. הבריטים הביאו לירושלים 210 איש ובהם נעמי, מהם 24 פצועים באלונקות ו- 49 פצועים קל. כל ההרוגים: אשכנזי צבי; גרנטשטיין יחיאל; הורוביץ זרובבל ( פוצץ על עצמו משוריין עם פצועים כדי שלא יפלו לידי הערבים בעת הקרב); זיו יוסי; יזהר עמיאל; כצמן דוב; סלוצקי אריה; קוסטיקה דוד; רובינשטיין ראובן; רייכמן צבי; שוורץ בן-ציון; שרוני אריה זכרונם לברכה, נותרו שם.

צילום: ציפי מנשה

נשים לחמו, מסר נפשן כמו גברים

פסח: "נשים מסרו את נפשן כמו הגברים.. כמו הגברים.."
נעמי (מהנהנת בהסכמה): "לא היה הבדל".
פסח: "זה לא אהה, איזו בחורה שהולכת להיות דוגמנית. המחשבות היו אז – ללכת לתת את החיים שלה למען המדינה. כן, ללכת לתת את החיים למען המדינה.. כל תנועות הנוער, ללא שום יוצא מהכלל, כולם נתנו, עקיבא, צופים, השומר הצעיר, מחנות העולים.. כל תנועות הנוער, המטרה שלהן הייתה אחת – הולכים להכשרה המגויסת, ומההכשרה מתגייסים לפלמ"ח, להגנה".

אני מקבל גועל נפש מביבי

פסח: "היום כשאני רואה מה קורה אני מקבל גועל נפש. לעשות כסף, כסף, כמו ביבי"
נעמי: "זה החינוך שכולם קיבלו. דוגמה: צריך לעלות בדרגה ולעשות כסף. ואותנו חינכו אחרת…"
פסח (מסכם): "אני מבטיח לכם שנלחם בהם בפרזיטים האלה (המשפחה בבלפור א.מ) עד הסוף. שרק יושבים ומספרים עובדות לא נכונות, ראש הממשלה, יחד עם אשתו, יחד עם הבן שלו. הם צריכים לעוף מהמדינה הזאתי, אין להם מקום במדינה.. צריך להילחם"
נעמי: "זה לא יעזור.."
פסח: "זה יעזור. צריך להילחם, אבל צריך מנהיג. אין לנו מנהיג, זה מה שחסר. כרגע צריך מנהיג.."
נעמי: "זה לא יעזור"

– נעמי, למה לא יעזור?
"כי אנשים רוצים את הנוחיות, את הפינוק.. אההה , כנראה זה טבע האדם"
פסח: "זה לא טבע האדם, זה חינוך של האנשים"
נעמי: "בודדים, רק בודים מוכנים לעשות למען המולדת…. לוותר על לימודים, לוותר על כל מיני דברים".
אלא שהמחאות ברחבי המדינה ובבלפור מוכיחות גם לשני הפלמ"חניקים כי הבודדים הפכו מזה כבר למאות אלפים.

 

 

משה מרון, פעיל ימין קיצוני שמככב אצל יאיר נתניהו בדף הפייסבוק, ותלה השבוע את הכרזה: "שמאל = בוגדים", בפתח הכניסה למעון ראש הממשלה, הצליח להכעיס מאוד  את "הבוגדים", לוחמי חטיבת הראל בפלמ"ח, שחירפו את נפשם בלחימה, בפריצת המצור על ירושלים ובהובלת שיירות מזון ותרופות לעיר הנצורה, והשתתפו בקרב הגבורה המפורסם: קרב נבי דניאל.
הבוקר (חמישי), עלו שנים מהלוחמים השמאלניים הללו אל אתר ההנצחה בשער הגיא (באב אל וואד), שם לחמו ושם נפלו חבריהם, התחשבנו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הניפו את דגלי ישראל ושרו: אנו, אנו הפלמ"ח.

מימין נעמי עורב – משמאל פסח עזריהו (צילום: ציפי מנשה)

 

נעמי עורב (צילום: ציפי מנשה)
פסח עזריהו (צילום: ציפי מנשה)

שני ה"בוגדים" , פסח עזריהו (92) ונעמי עורב  (92) התייצבו הבוקר בשער הגיא, זועמים וכאובים על השוואתם לבוגדים. נעמי, מלוות שיירות, לוחמת חטיבת הראל שלחמה תחת פיקודו של יצחק רבין, הייתה אחת מהלוחמים בקרב הדמים של שיירת נבי דניאל. לאחר מכך נפלה בשבי הליגיונרים עד לשחרורה לאחר הפסקת האש עם הקמת המדינה.

כאמור, הבוקר עלו שניהם אל באב אל וואד והניפו את דגלי ישראל במחאה שאומרת הכול: "הנה אנו 'הבוגדים' שלחמנו והקמנו את המדינה, אנו, פורצי הדרך לירושלים, שהקרבנו את חיינו למען העיר הנצורה והמדינה, אנו 'הבוגדים' ". הניפו דגלים ושרו: "אנו, אנו, הפלמ"ח.


אנו, אנו הפלמ"ח (צילום: ציפי מנשה)

לא רוצה לראות את נתניהו לא יכולה לסבול אותו

"כל פעם כשאני עוברת פה", אומרת נעמי, "אני מפחדת, אני מתה מפחד. מפחד שלא יצאו לי משם והיא מצביעה לעבר הסבך, "ויתחילו לירות".
– מה יש לך להגיד לביבי?
"אני לא רוצה לראות אותו, אני רוצה להגיד לו שאני לא יכולה לסבול את נוכחותו ואת.. אני לא יכולה לראות אותו"
– למה?
" אני לא רוצה להגיד לו כלום, כי זה לא אכפת לו מה שאני אומרת ולא מה שאומרים. העיקר שהוא שולט.. ומה אכפת לו מה אומרים? לא אכפת לו".
– את כועסת
"מה אכפת לו מה אומרים, לא אכפת לו"

חשבון נפש קשה עם נתניהו (נעמי עורב ופסח עזריהו (צילום: ציפי מנשה)

פסח עזריה לנעמי: "את יודעת מה שיגיד (ביבי א.מ), הוא שומע וצוחק, אבל כואב לו, כואב לו חזק"
נעמי: "אני לא יודעת אם כואב לו, הוא יודע שיש.. יש לו מעריצים"
פסח: "לא, הוא יודע שיש לו עשרות אלפי אנשים ש"אוהבים אותו" (אומר בסרקזם) מרחוק"
נעמי: ויש ש"אוהבים אותו" מקרוב (המפגינים א.מ).
פסח: טוב, אם הוא ילך לבית הסוהר, אנחנו נבוא ללוות אותו"
נעמי (צוחקת)  "כן"
פסח: "אין לנו מה לעשות עם הבן אדם הזה, שקרן רמאי"
נעמי: "גועלי מושחת"


השיח בין שני הפלמ"חניקים – צפו והקשיבו (צילום: ציפי מנשה)

– שאלה לשניים כשנלחמתם חשבתם שיהיה מצב כזה?
פסח: "לא"
– מה חשבתם? מה רציתם?
פסח: "מדינה שלנו דמוקרטית, סוציאל דמוקרטית, אדומה, שאפשר לדבר הכול חופשי..הפלמ"ח הקים מעל לחמישים ישובים, הפלמ"ח…שישים ושלושה אוניות עם 16 אלף נוסעים (מעפילים א.מ) הביאו ארצה, האם משהו מאלו שצועקים שמאל, בוגדים, יודע את זה? אף אחד לא יודע, שישים ושלוש אוניות החבר'ה שלנו הביאו מארופה, כמה שיכלו להביא, זהו."
– נעמי, את לחמת, היית בשיירת בשיירת האחרונה שיירת נבי דניאל לגוש עציון, מה היה אחר כך?
נעמי: "שבי"
– ביום של הכרזת המדינה נפלת בשבי?
נעמי: "כן"
– וכשחזרת מהשבי?
נעמי: "הייתה מדינה"

– בשבי, אתם חלמתם , החברים שלך, ואת שקמה מדינה?
" לא. חשבנו שאם הרסו את גוש עציון אז בטח הרסו עוד, לא האמנו שתל אביב קיימת, ירושלים, חיפה, לא האמנו"
– וכשאת רואה עכשיו ראש ממשלה
"בשבילי זה אסון ראש הממשלה הזה, ולא יודעת, צריך לשנות הרבה דברים ולא רק דיבורים, להגיד הוא כזה וכזה, לא עוזר כלום"
– אמרת לי בדרך שחוץ מאשר למות נתת למדינה הכל
"נכון, נכון, נתתי את החיים שלי, אבל היום, אני לא מתה אני חצי מתה

השמאלנים בוגדים שחשבו רק על המדינה

פסח: "לא חשבנו על החיים שלנו"
נעמי: "לא חשבנו"
פסח: "חשבנו רק על המדינה"
נעמי: "בדיוק"
פסח:" אני שמתי מתחת למזרון קוצים שלי צוואה להורים, שמונה חבר'ה היינו ששמנו צוואות מתחת למיטה, מפני שאמרנו שלא נחזור הביתה לפחות שהורים ידעו מה עשינו"
נעמי:" גם אני הייתי בטוחה שאני לא…מי.. את מי  ה ערבים לוקחים בשבי? הורגים אותם. זהו…רק הורגים, לא חשבתי שישאירו אותנו בחיים, במקרה השאירו אותנו בחיים, במקרה הם היו נהדרים הירדנים, נהדרים"
פסח: " מיי הקים את גבולות ישראל? מי הקים, גבולות ישראל מנגב ועד הגליל העליון..
נעמי: " שהקימו שם ישובים "
פסח: " הלא המנהיג שלהם, ז'בוטינסקי, אמר לא להתיישב בתל חי, הוא אמר לא להתיישב בתל חי זה כתוב בכתובים, הוא הציע להם לעזוב את המקום. אז מי שמר על זה ? אנחנו החבר'ה, אנשי הפלמ"ח אנשי ההגנה שהלכו לחניתה והלכו לתל חי".

בת כמה את נעמי ?
" אני זקנה אני צריכה למות כבר, אבל אין לי חשק, אני מפחדת"
– אם ביבי היה עומד לפנייך מה היית אומרת לו?
"הייתי יורקת לו בפרצוף, לא הייתי אומרת לו כלום, כי זה, מילים לא אומרות לו שום דבר, הייתי יורקת לו בפרצוף, זה הכול"
– ואתה פסח?
פסח: לא, לא אני אם הייתי רואה אותו הייתי מסתובב רברס לא רוצה לראות אותו"
– מה אמרת שהיית חושב ועושה לביבי ?
" אהה,  אמרתי שלפעמים אני חושב שכל העניין הוא פשוט כדור.. ולשבת בבית הסהר.. אבל לא, אין לי שום כוונה לעשות את זה, להיפך, אני רוצה שהוא יסבול ככה שיראה את החברה הטובים והיפים את אלו שנתנו לו ולעם את המדינה"
"הם לא קיבלו אות הגבורה. כל אלה שנפלו פה לא קבלו אותה הגבורה.."
"מחלקים אות הגבורה לאלו שנפלו? ל – 431 שנתנו את נשמתם?"
"הם ידעו שהם הולכים למות, ולא נתנו להם אות הגבורה… הם נתנו את הדם שלהם למען המדינה",

הם לא ידעו לספר: אנחנו ואנחנו, ואנחנו

פסח: "הם לא ידעו לספר סיפורים – אנחנו ואנחנו, ואנחנו, הם אמרו: 'המדינה – היא הדבר הראשוני…' (פסח מניד ראשו בצער וממשיך), "כשאני הולך לירושלים לאנדרטה, ליד בית המשפט העליון עם הרשימה של 431 הרוגים… אהה, הדמעות בעייני. כשכל אחד… אה, אני הייתי בן 16 וחצי כשהתגייסתי לפלמ"ח. בן 16 עזבתי לימודים, בגיל 15 הלכתי להכשרה המגויסת ובגיל 16 התגייסתי לפלמ"ח. למה?, כי אני לא חשבתי על החיים שלי. רק על המדינה.."

בגיל 12 הצטרפה להגנה, לחמה בקרב נבי דניאל, נותרה בחיים ונפלה בשבי

– נעמי, באיזה גיל הצטרפת להגנה?
"אוהו, הייתי ילדה, הייתי בכיתה ד או ה' אני חושבת, בת  12 , בין גיל 10 ל-12 עזרנו ללחימה, משהו כזה".
– ואחרי זה בפלמ"ח" מלווה שיירות, שיירת נבי דניאל?
"כן ומשם לשבי"
– ואחרי שיירת נבי דניאל שבי ירדני ואח"כ שליחות באפריקה.. בעצם, חוץ מלמות, נתת הכל למדינה
"כן כנראה שהייתי צריכה למות.. כי כל מי שהיה איתי.. נהרג ומת בייחוד אלו בכפר עציון, כשאנחנו עזבנו אחרונים, אני עזבתי בין האחרונים את כפר עציון, וכולם נהרגו.. הרגו את כולם.."

שיירת נבני דניאל

כאן המקום לספר כי השיירה בה לחמה נעמי שיירת נבי דניאל הייתה שיירה שנעה מן השפלה אל גוש-עציון הנצור. בשיירה נכללו 35 משאיות אספקה ו-12 משורייני ליווי מהגדוד החמישי של הפלמ"ח. השיירה הגיעה ליעדה לפנות בוקר אך כשחזרה נתקלה בכוחות ערבים, נסוגה והצליחה להתבצר בתוך בית בנבי דניאל ורק לאחר קרבות עזים והרבה פצועים והרוגים, נסוגה לעיר העתיקה בתיווך הבריטים. המפקד הבריטי דרש מהלוחמים להשאיר כל מה שבידיהם, כתנאי להעברתם לירושלים. בלית-ברירה הם הסכימו. הבריטים הביאו לירושלים 210 איש ובהם נעמי, מהם 24 פצועים באלונקות ו- 49 פצועים קל. כל ההרוגים: אשכנזי צבי; גרנטשטיין יחיאל; הורוביץ זרובבל ( פוצץ על עצמו משוריין עם פצועים כדי שלא יפלו לידי הערבים בעת הקרב); זיו יוסי; יזהר עמיאל; כצמן דוב; סלוצקי אריה; קוסטיקה דוד; רובינשטיין ראובן; רייכמן צבי; שוורץ בן-ציון; שרוני אריה זכרונם לברכה, נותרו שם.

צילום: ציפי מנשה

נשים לחמו, מסר נפשן כמו גברים

פסח: "נשים מסרו את נפשן כמו הגברים.. כמו הגברים.."
נעמי (מהנהנת בהסכמה): "לא היה הבדל".
פסח: "זה לא אהה, איזו בחורה שהולכת להיות דוגמנית. המחשבות היו אז – ללכת לתת את החיים שלה למען המדינה. כן, ללכת לתת את החיים למען המדינה.. כל תנועות הנוער, ללא שום יוצא מהכלל, כולם נתנו, עקיבא, צופים, השומר הצעיר, מחנות העולים.. כל תנועות הנוער, המטרה שלהן הייתה אחת – הולכים להכשרה המגויסת, ומההכשרה מתגייסים לפלמ"ח, להגנה".

אני מקבל גועל נפש מביבי

פסח: "היום כשאני רואה מה קורה אני מקבל גועל נפש. לעשות כסף, כסף, כמו ביבי"
נעמי: "זה החינוך שכולם קיבלו. דוגמה: צריך לעלות בדרגה ולעשות כסף. ואותנו חינכו אחרת…"
פסח (מסכם): "אני מבטיח לכם שנלחם בהם בפרזיטים האלה (המשפחה בבלפור א.מ) עד הסוף. שרק יושבים ומספרים עובדות לא נכונות, ראש הממשלה, יחד עם אשתו, יחד עם הבן שלו. הם צריכים לעוף מהמדינה הזאתי, אין להם מקום במדינה.. צריך להילחם"
נעמי: "זה לא יעזור.."
פסח: "זה יעזור. צריך להילחם, אבל צריך מנהיג. אין לנו מנהיג, זה מה שחסר. כרגע צריך מנהיג.."
נעמי: "זה לא יעזור"

– נעמי, למה לא יעזור?
"כי אנשים רוצים את הנוחיות, את הפינוק.. אההה , כנראה זה טבע האדם"
פסח: "זה לא טבע האדם, זה חינוך של האנשים"
נעמי: "בודדים, רק בודים מוכנים לעשות למען המולדת…. לוותר על לימודים, לוותר על כל מיני דברים".
אלא שהמחאות ברחבי המדינה ובבלפור מוכיחות גם לשני הפלמ"חניקים כי הבודדים הפכו מזה כבר למאות אלפים.

 

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן