קשה לעקוב אחר כמויות הדברת סביב התקשורת, מעלליה, מחדליה והצלחותיה. שוב ושוב מכתירה את עצמה התקשורת בתארים, מראיינת את עצמה לדעת, מחלקת לעצמה פרסים ומסקרת את עצמה. עזבו אתכם מהגרעין באירן. השבוע, נכון לעכשיו, שלושה כנסים

מאת אורה עריף כץ

ביום ראשון זה היה כנס "והעם רואים את הקולות", שכותרתו הפומפוזית מסגירה את החשיבות העצמית שמייחסת לעצמה התקשורת. אגודת העיתונאים בתל אביב והעמותה הישראלית להצלת הדמוקרטיה (מנכ"ל חנון מרמרי, לשעבר עורך עיתון הארץ) דנו בסיקור העיתונאי של הכנסת, לאחר שחתמו, עיתונאים כח"כים, על מנשר המביע דאגה לנוכח הקצנת הוויכוח, רדידות השיח והפופוליזם המייתרים את העיסוק בעיקר של עבודת הכנסת ומתמקדים בטפל.

כתבת מעריב מזל מועלם סיפרה על 'ריבים מבויימים' בכנסת, כתרגיל שנוקטים ח"כים כדי לזכות בנתח מעוגת החשיפה התקשורתית ואילו עורך מעריב טען שמה שהתקשורת מראה הוא "הבבואה האמיתית של הכנסת". יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, ניסה לאתגר את אילנה דיין, המוזמנת הנצחית לפורומים בנושאי אתיקה/עיתונאות כשתקף את גישתה כמראיינת בנושא תחקיר הלוביסטים, אותו הוא כינה "ראי לתפיסת התקשורת את הכנסת ואת חברי הכנסת".

מחר, יום שלישי, ייערך כנס כנרת השני לתקשורת, חברה וסביבה במכללה האקדמית כנרת, שמעידה כי שמה דגש על אחריות חברתית במגמת לימודי התקשורת שלה. העיתונאי והפרשן הכלכלי גיא רולניק, מייסד ועורך דה-מרקר, יקבל אות הוקרה "על מאבקו הנרחב נגד הריכוזיות במשק ועל תמיכתו העקבית במחאה החברתית של קיץ 2011 ועל שידע להציג קנה מידה איכותי של עיתונות המהווה מצפן לקוראיה".

בכנס יוצגו נתונים עדכניים של מדד כנרת לדעת הקהל וציפיותיו בקשר לסיקור התקשורתי של נושאי חברה וסביבה ויתקיים רב שיח בהשתתפות חוקרי תקשורת מהאקדמיה, עיתונאים, נציגי גופי תקשורת ודוברים של ארגונים חברתיים וסביבתיים.

עוד כנס שייערך מחר בבית ההסתדרות בתל אביב ייתן במה לעוד פאנל, הפעם של ארגון העיתונאים החדש, שידון בנושא חסיון עיתונאי ושמירת על מקורות. אם זה נשמע לכם מוכר, זה בגלל שרק בשבוע שעבר נערך דיון דומה במקום אחר: