קבינט הקורונה יאמץ הרחבת סמכויות השב"כ לעקוב אחרי אזרחים

בשקט ובצנעה פרסם אמש בחצות משרד ראש הממשלה את התזכיר להצעת התיקונים ובהם סעיף שמרחיב את קבלת המידע אודות אזרחים ועידוד ההלשנה על אזרחים בידי אזרחים. בנוגע להשפעת הסעיף הדרקוני על אוכלוסיות שונות בישראל נכתב: לא רלוונטי

קבינט הקורונה יאמץ הרחבת סמכויות השב"כ לעקוב אחרי אזרחים

בשקט ובצנעה פרסם אמש בחצות משרד ראש הממשלה את התזכיר להצעת התיקונים ובהם סעיף שמרחיב את קבלת המידע אודות אזרחים ועידוד ההלשנה על אזרחים בידי אזרחים. בנוגע להשפעת הסעיף הדרקוני על אוכלוסיות שונות בישראל נכתב: לא רלוונטי

אמש (מוצ"ש), בחצות, פרסמם משרד ראש הממשלה, תזכיר לתיקון חוק הקורונה המתקן ומתסף לחוק  5 סעיפים שונים. סעיף א מאפשר העלאת סכום הקנסות בשל איסור הפעלה של מקום ציבורי או עסקי מ- 5 אלפי שקלים ל 10 אלי שקלים. סעיף ב מאפשר תוספת חוקית למתן צווי סגירה של מוסדות המקיימים פעילות חינוך וכן הארכת צווי הסגירה בגין הפרות חוזרות של המוסדות. הסעיף הרביעי מתקן הגדרת עבירה מינהלית חוזרת להפרת חובת בידוד והגעה למקום בידוד שלא בחבורה ציבורית  ומקצר את ליומיים את זמן קבלת הקנס.
הסעף החמישי הוא הדרקוני מבניהם ומאפשר הרחבת  המידע הנמסר בחקירות אפידמיולוגיות כך שיובהר כי אין בהוראה בדבר שמירת המידע במערכות משרד הבריאות בלבד, כדי לגרוע מסמכויות המשטרה לפי כל דין לקבל מידע, אם הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית וכי אדם שהגיע אליו מידע בחקירה אפידמיולוגית יוכל להעביר את המידע למשטרה אם סבר כי הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית.

מקור הצילומים: משטרת ישראל, שרותי הביטחון – וויקיפדיה
צילום הצעת התיקון
סעיפי השפעה על הציבור: "לא רלוונטי"

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה כי היא מתנגדת לחלוטין בכל האמור לשינוי בסעיף חמש המאפשר הרחבת סמכויות זרועות הביטחון (משטרה, שב"כ) , לעקוב אחרי אזרחים ומסרה חוות געת זו לידי הוועדה שתדון בכך היום (ראשון).

"לאור הרחבה משמעותית מאוד של מערך החקירות האפידמיולוגיות בעת האחרונה, מתקיימות כיום בישראל לכל הפחות בין 4,000 ל-6,000 חקירות אפידמיולוגיות מדי יום. על רקע נתון זה, ובראי נתוני התחלואה נכון להיום, אין קושי מעשי לביצוע חקירה אפידימיולוגית אנושית בזמן אמת ובאותו היום לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לפיכך, ההצדקה המרכזית שהיתה בתחילת המשבר לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי של השב"כ, אינה רלוונטית עוד", טוענת הרשות.

"בהינתן הפגיעה המתמשכת בזכות לפרטיות של תושבי המדינה כתוצאה משימוש במנגנון השב"כ, שאת השלכות הרחבתה אפשר לראות ביוזמות להרחיב את היקף המידע הנאסף, ומשמערך החקירות האפידימיולוגיות לצד הבדיקות הרבות, מעמיד חלופה למנגנון השב"כ בהיבט איתור המגעים, הדבר משליך במישרין על מידתיות המשך השימוש במנגנון השב"כ, ומחייב בחינה מחדש של ההצדקה להמשך השימוש במנגנון פוגעני זה.

הרשות סבורה כי בעת הנוכחית ניתן להפסיק את השימוש הגורף בכלי השב"כ. יחד עם זאת, ועל מנת לספק מענה למגבלות החקירות האפידימיולוגיות ככלי לאיתור מגעים, ניתן לשקול כי  השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים בכלל. זאת למשך תקופת מעבר קצובה בזמן, במהלכה ייעשה מאמץ לשכלל ולטייב את אפקטיביות מערך החקירות האפדימיולוגיות ולהמשיך בקידום חלופה טכנולוגית אזרחית. שימוש מוגבל זה יצמצם באופן דרסטי את הפגיעה בפרטיות של כלל תושבי ישראל. יחד עם זאת, לעמדת הרשות גם שימוש מוגבל זה מהווה פגיעה בפרטיות ולכן יש לחתור לקידום מהיר של כלי טכנולוגי אזרחי שיהווה פתרון לאיתור מגעים לא ידועים כנדרש בחוק".
"חוות דעת זו מצטרפת לחמש חוות דעת קודמות בהן קראה הרשות להפסיק או לצמצם את השימוש בכלי השב"כ", מציינים ברשות.
מבט מהיר בהצעה לתיקון הסעיפים המאפשרים הרחבת סמכויות המשטרה / השב"כ מעיד שאין בממשלה עניין בהשלכות הרחבת סמכויות השב"כ על ידי פגיעה בזכויות הפרט. בנוגע לפגיעה או השפעה של הסעיף באוכלוסייה כזו או אחרת. תחת הסעיף השפעת הסעיף על אוכלוסיות שנות נכתב: "לא רלוונטי". ולגבי השפעה תקציבית של תזכיר החוק על חיינו נכתב כי השפעה כזו: "לא ידועה". אזרחים המעוניינים להתנגד לחוק או לתסף הערות מוזמנים לעשות כך עד דקה לפני חצות של  יום רביעי הקרוב ה- 28 באוקטובר 2020.

 

2 Comments

  1. שפרב כץ
    25 באוקטובר 2020 @ 14:37

    מתנגדת להגדיל את סכום הקנסות לבעלי העסקים הקורסים. עזרו להם להתקיים.

  2. יפה יוסף
    25 באוקטובר 2020 @ 13:00

    קשה לי להאמין שקציני אמן שנחשבו לאליטה הישראלית נעשו לחפרפרות מחרחרות מדון והולכות ומדמות לשרות החשאי ברוסיה הסובייטית ק.ג.ב או במזרח גרמניה, השטאזי!

    בשביל זה אלפי חיילי צה״ל מסרו את נפשם!?

    אולי מוטב שאינם רואים מה נעשה מצבא שהם שרתו – שהיה צבא הגנה לישראל ונעשה צבא ההתקפה על אזרחי ישראל

אמש (מוצ"ש), בחצות, פרסמם משרד ראש הממשלה, תזכיר לתיקון חוק הקורונה המתקן ומתסף לחוק  5 סעיפים שונים. סעיף א מאפשר העלאת סכום הקנסות בשל איסור הפעלה של מקום ציבורי או עסקי מ- 5 אלפי שקלים ל 10 אלי שקלים. סעיף ב מאפשר תוספת חוקית למתן צווי סגירה של מוסדות המקיימים פעילות חינוך וכן הארכת צווי הסגירה בגין הפרות חוזרות של המוסדות. הסעיף הרביעי מתקן הגדרת עבירה מינהלית חוזרת להפרת חובת בידוד והגעה למקום בידוד שלא בחבורה ציבורית  ומקצר את ליומיים את זמן קבלת הקנס.
הסעף החמישי הוא הדרקוני מבניהם ומאפשר הרחבת  המידע הנמסר בחקירות אפידמיולוגיות כך שיובהר כי אין בהוראה בדבר שמירת המידע במערכות משרד הבריאות בלבד, כדי לגרוע מסמכויות המשטרה לפי כל דין לקבל מידע, אם הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית וכי אדם שהגיע אליו מידע בחקירה אפידמיולוגית יוכל להעביר את המידע למשטרה אם סבר כי הדבר דרוש לצורך חקירה פלילית.

מקור הצילומים: משטרת ישראל, שרותי הביטחון – וויקיפדיה
צילום הצעת התיקון
סעיפי השפעה על הציבור: "לא רלוונטי"

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הודיעה כי היא מתנגדת לחלוטין בכל האמור לשינוי בסעיף חמש המאפשר הרחבת סמכויות זרועות הביטחון (משטרה, שב"כ) , לעקוב אחרי אזרחים ומסרה חוות געת זו לידי הוועדה שתדון בכך היום (ראשון).

"לאור הרחבה משמעותית מאוד של מערך החקירות האפידמיולוגיות בעת האחרונה, מתקיימות כיום בישראל לכל הפחות בין 4,000 ל-6,000 חקירות אפידמיולוגיות מדי יום. על רקע נתון זה, ובראי נתוני התחלואה נכון להיום, אין קושי מעשי לביצוע חקירה אפידימיולוגית אנושית בזמן אמת ובאותו היום לכל מי שאובחן כחולה מאומת. לפיכך, ההצדקה המרכזית שהיתה בתחילת המשבר לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי של השב"כ, אינה רלוונטית עוד", טוענת הרשות.

"בהינתן הפגיעה המתמשכת בזכות לפרטיות של תושבי המדינה כתוצאה משימוש במנגנון השב"כ, שאת השלכות הרחבתה אפשר לראות ביוזמות להרחיב את היקף המידע הנאסף, ומשמערך החקירות האפידימיולוגיות לצד הבדיקות הרבות, מעמיד חלופה למנגנון השב"כ בהיבט איתור המגעים, הדבר משליך במישרין על מידתיות המשך השימוש במנגנון השב"כ, ומחייב בחינה מחדש של ההצדקה להמשך השימוש במנגנון פוגעני זה.

הרשות סבורה כי בעת הנוכחית ניתן להפסיק את השימוש הגורף בכלי השב"כ. יחד עם זאת, ועל מנת לספק מענה למגבלות החקירות האפידימיולוגיות ככלי לאיתור מגעים, ניתן לשקול כי  השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים בכלל. זאת למשך תקופת מעבר קצובה בזמן, במהלכה ייעשה מאמץ לשכלל ולטייב את אפקטיביות מערך החקירות האפדימיולוגיות ולהמשיך בקידום חלופה טכנולוגית אזרחית. שימוש מוגבל זה יצמצם באופן דרסטי את הפגיעה בפרטיות של כלל תושבי ישראל. יחד עם זאת, לעמדת הרשות גם שימוש מוגבל זה מהווה פגיעה בפרטיות ולכן יש לחתור לקידום מהיר של כלי טכנולוגי אזרחי שיהווה פתרון לאיתור מגעים לא ידועים כנדרש בחוק".
"חוות דעת זו מצטרפת לחמש חוות דעת קודמות בהן קראה הרשות להפסיק או לצמצם את השימוש בכלי השב"כ", מציינים ברשות.
מבט מהיר בהצעה לתיקון הסעיפים המאפשרים הרחבת סמכויות המשטרה / השב"כ מעיד שאין בממשלה עניין בהשלכות הרחבת סמכויות השב"כ על ידי פגיעה בזכויות הפרט. בנוגע לפגיעה או השפעה של הסעיף באוכלוסייה כזו או אחרת. תחת הסעיף השפעת הסעיף על אוכלוסיות שנות נכתב: "לא רלוונטי". ולגבי השפעה תקציבית של תזכיר החוק על חיינו נכתב כי השפעה כזו: "לא ידועה". אזרחים המעוניינים להתנגד לחוק או לתסף הערות מוזמנים לעשות כך עד דקה לפני חצות של  יום רביעי הקרוב ה- 28 באוקטובר 2020.

 

2 Comments

  1. שפרב כץ
    25 באוקטובר 2020 @ 14:37

    מתנגדת להגדיל את סכום הקנסות לבעלי העסקים הקורסים. עזרו להם להתקיים.

  2. יפה יוסף
    25 באוקטובר 2020 @ 13:00

    קשה לי להאמין שקציני אמן שנחשבו לאליטה הישראלית נעשו לחפרפרות מחרחרות מדון והולכות ומדמות לשרות החשאי ברוסיה הסובייטית ק.ג.ב או במזרח גרמניה, השטאזי!

    בשביל זה אלפי חיילי צה״ל מסרו את נפשם!?

    אולי מוטב שאינם רואים מה נעשה מצבא שהם שרתו – שהיה צבא הגנה לישראל ונעשה צבא ההתקפה על אזרחי ישראל

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן