רב שיח במסגרת כנס בינלאומי על אדריכלות מלונות, הפך אתמול לכתב אישום נגד משרד התיירות ושר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, על אופן קבלת ההחלטות על הפיתוח התיירותי של ים המלח

מאת עירית רוזנבלום

רב שיח במסגרת כנס על אדריכלות מלונות, הפך אתמול לכתב אישום נגד משרד התיירות ושר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, על אופן קבלת ההחלטות על הפיתוח התיירותי של ים המלח. נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן, פתח את ההתקפה באמרו ש"אנחנו שומעים על רעיונות ותוכניות. נלקח ארכיטקט ידוע ומכובד, משה ספדי, ואף אחד לא יודע איך ההחלטה הזו התקבלה. יש בארץ יזמים שפעילים כבר עשרות שנים. אני לא יודע אם שאלו את דוד פתאל, אבל אנשים שפועלים בתחום שלוש שנים, כבר מחליטים (רמז לשר התיירות, ע"ר)". לדבריו, הם היו מצפים מהמשרד שישאלו את דעתם של המלונאים. "הצעתי להקים צוות היגוי, שיכלול גם את אנשי תעשיית המלונאות. והנה, יש צוות היגוי, אבל בלעדינו. זו צורת עבודה ששייכת למקומות אחרים".

לפי החלטת הממשלה, בראש צוות ההיגוי יעמוד מנכ"ל משרד התיירות, וישתתפו בו נציג המשרד להגנת הסביבה, נציג החשבת הכללית ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר. גורמים רלוונטיים נוספים יזומנו ככל שיימצא לנכון.

פדרמן היה אחד המשתתפים בפאנל בנושא "חלום של יזם ומתכנן בתי מלון", בכנס הבינלאומי לאדריכלות ועיצוב בתי מלון ואתרי תיירות, שהתקיים אתמול במרכז הכנסים אבניו, ביוזמת קבוצת המדיה בית ונוי בשיתוף עם התאחדות המלונות בישראל, בהנחיית העורך הכלכלי של ידיעות אחרונות, סבר פלוצקר.

פתאל: תנו לנו את הכסף

בחודש שעבר, אחרי החלטת הממשלה להקצות לאזור ים המלח כ-800 מיליון שקל לפיתוח תיירותי, שכר משרד התיירות את שירותיו של האדריכל הבינלאומי משה ספדי. ספדי הציע שלוש אפשרויות לעיצוב אופיו החזותי של ים המלח. האפשרות הראשונה היא בסגנון נוף מדברי, הכולל יחידות אירוח פזורות, שימוש במשאבי הטבע לטובת אטרקציות תיירותיות והשתלבות טבעית באזור. האפשרות השנייה היא בסגנון נופש על המים, המשלב בתוכו הקמת מלונות על פני המים, חופי רחצה נגישים וחווייה ימית ייחודית של האזור. האפשרות השלישית היא בסגנון מסחר ופנאי הכולל ריבוי שטחי מסחר בין בתי המלון, תוספת אטרקציות בידוריות ויצירת סל של פעילויות תיירותיות במרחב אחד.

משרד התיירות הודיע שהציבור יוכל לבחור חלופה אחת מתוך השלוש שיציג משרד התיירות באתר האינטרנט שלו, ואשר תשפיע על קבלת ההחלטה והפיתוח האזורי.

בדיון לא טמן גם המלונאי והיזם דוד פתאל את ידו בצלחת ופתח בבדיחה: "המדינה עומדת להשקיע כ-800 מיליון שקל באזור", אמר, "זה מזכיר לי בדיחה שבה אדם אומר לאדם אחר 'תן לי הלווואה של עשרת אלפים שקל' והוא עונה לו: אתן לך במתנה 5,000, כך אתה תרוויח 5,000 שקל וגם אני'. אני מציע לחסוך למדינה 400 מיליון שקל ותנו לנו לטפל בזה".

עוד אמר שהוא לא נפגע באופן אישי מכך שלא שיתפו אותו בתכנון האזור המלונאי החדש. "עם זאת, אנחנו מחזיקים שם כמה מלונות. אני חושב שצריך היה לקיים מכרז מסודר, להזמין לכל הפחות שלוש הצעות בתשלום של אדריכלים בינלאומיים וישראלים ולבחור את ההצעה המוצלחת באמצעות ועדה שחברים בה נציגי משרד התיירות, האוצר, המלונאים ונציגי משרדי ממשלה אחרים הקשורים לתכנון".

נאור-תשובה: ים המלח סבל מהתעללות בנוף

פתאל הוסיף שבים המלח הזמנים השתנו, אבל המלונות נשארו. "הם שם ועובדים יפה. נכון שלא היה תכנון כוללני, כי המלון הראשון נבנה לפני 40 שנה והאחרון לפני כ-8 שנים – זהו מלון נובוטל, כיום לאונרדו (בבעלות רשת פתאל, ע"ר). אני לא מומחה בפיתוח אזורים, אבל הייתי באזורי תיירות ואני חייב לומר שלא כל אתר תיירות ניחן בתכנון מושלם. באזור ים המלח, כשנכנסים – רואים את המדבר ואת ים המלח. המלונות שם כדי לשרת את האורחים. לדעתנו, צריך להכניס את הנוף פנימה וליצור הרמוניה של פנים וחוץ – כמו שנעשה במלון שנשפץ".

האדריכלית גל נאור תשובה, מי שתכננה את מלון הפלזה היוקרתי בניו יורק, אמרה שטוב שסוף סוף התקבלה החלטה בעניין ים המלח, שסבל מקיפוח ואפילו התעללות בנוף. "המלונות נמצאים שם עשרות שנים. הבנייה מעכשיו צריכה להיות בנייה הרבה יותר אורגנית. צריך לתכנן צמוד יותר לטבע. אשמח להשתתף בבנייה כזו. הייתי נותנת הסתכלות יותר רגישה לים, ואיך יכולה להיות צמיחה ממנו והלאה".

"היזם צריך להגיד לאדריכל איזה מוצר הוא רוצה"

בשיחה עם מגפון  ביקש פדרמן לחדד את המסר: "אנחנו לא אומרים 'שתפו אותנו בהחלטה' – אלא בתהליך. משרד התיירות הוא ריבוני לקבל את ההחלטה. אבל יש המון ידע בענף, של אנשים שעובדים עשרות שנים, בונים בארץ ובחו"ל, שכבר ניסו הכל ובחלק הצליחו ובחלק לא. לא לשאול ולהתייעץ אתם, זה בזבוז משאבים נורא".

פדרמן טוען שעל המשרד היה להתוות לאדריכל את הקונספט ולא לבקש ממנו הצעות: "כמו שכל יזם צריך להגיד לארכיטקט איזה מוצר הוא רוצה, מה קהל היעד שלו, מה השוק שאליו הוא פונה – כך גם המדינה, כלומר, משרד התיירות כלקוח, צריך להגיד מה הוא רוצה ולא להיפך ובגיבוש הקונספט צריכים כולם להיות מעורבים", הוא מסביר, "למשל, לדעתנו צריך לשדרג את המלונות הקיימים לצד בניית מלונות חדשים. להחליט על תמהיל המלונות – כמה מלונות 5 כוכבים, כמה 4 כוכבים, כמה 3 כוכבים – את זה האדריכל לא יכול לקבוע, אלא רק מזמין העבודה. ועל ה'מיקס' הזה צריך לדבר, להתייעץ עם הענף. התחרות צריכה להיות על האופי והסגנון ולא על המהות וההחלטה הזו צריכה להתקבל ביחד, ולא על ידי שימי דניאל, מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י), שאין לו יום אחד של נסיון בתיירות ועובד בכלל על קציר המלח, ופתאום קובע מה יהיה בים המלח".

במשרד התיירות העדיפו שלא להגיב לדברים.