Skip to content

הפגנות יום שישי בקדום: עניין של שגרה

הפגנות תושבי הכפר הפלסטיני כנגד חסימת דרכי הגישה מהכפר לשכם, על מנת אבטח התנחלות סמוכה, הפכו לדבר שגרתי שאינו מעורר כותרות ו"נשכח" מעין התקשורת הישראלית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

צה"ל מנע אתמול (שישי) מכמה עשרות מפגינים שהפגינו נגד חסימת דרכי הגישה מהכפר קדום (עוד) לשכם. להגיע אל חסימות היציאה לשכם. בעימות שהתפתח בין המפגינים לכוח צה"ל יידו הפלסטינים אבנים לעבר הכוח וזה הגיב באמצעים לפיזור הפגנות. כמה עשרות מפגינים נפגעו קל משאיפת עשן. לא היו מעצרים. תקרית זו לא תפסה כותרות ולא פורסמה על ידי דובר צה"ל. אכן, עוד הפגנת שישי שאינה תופסת מקום בתקשורת בכפר קדום.

כוח צה"ל אורב למפגינים (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

הישוב הפלסטיני כפר קדום מצוי בחלקה המזרחי של נפת קלקיליה קילומטרים בודדים מהעיר הגדולה שכם חלקו הבנוי מוגדר על פי מפת אוסלו כשטח B והשטח החקלאי C. עבור הישראלים מדובר במרחק של כמה קילומטרים שנראה זניח אבל לגבי הפלסטינים שתנועתם נמנעת באמצעות הכיבוש המרחק גדול בהרבה. הסיבה לחסימת היציאה לכיוון שכם מהכפר היא ההתנחלויות אותן אשרו וממשיכים לאשר שלטונות ישראל באמצעות צה"ל. במקרה שלפנינו מדובר בהתנחלות קדומים שהתרחבה לה על אדמות הכפר ובגין "צרכי הבטחון" שלה נסגרה בפני המקומיים הדרך לשכם, עורק החיים של הכפר הקטן, נחסם.

צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

סיפורה של ההתנחלות קדומים מדגים במידה רבה את עוולות הכיבוש מבחינת הפלסטינים. לפני למעלה מ 45 שנה נולדה ההתנחלות, תוך משא ומתן עם ממשלת רבין הראשונה שבעקבותיו נולדה פשרה מפ"איניקית עם שר הביטחון דאז, שמעון פרס ז"ל וגרעין המתנחלים התיישב במחנה צבאי בשם קדום. ההתנחלות פלשה והתרחבה לתוך אדמות הפלסטיניים תוך שהיא זוכה בהיתרים לאחר קביעת עובדות בשטח בנצלה הזדמנויות פוליטיות חדשות שנקרו בפניה עם נפילת המערך ועליית הליכוד לשלטון. כמובן שהתרחבות זאת גוררת עימה "צרכי ביטחון" וכך בשנת 2003, בניגוד גמור לצרכי המקומיים, סגר צה"ל את דרך הגישה הוותיקה לעיר שכם , דרך שעברה דרך ההתנחלות קדומים המתרחבת. עבור המקומיים סגירת דרך הגישה לעיר הגדולה מהווה נזק חברתי וכלכלי משמעותי וזה למעלה מעשור שבמקום מתקיימות מידי שישי הפגנות נגד סגירת הדרך, השבוע לא היה הדבר שונה בהרבה.

קבוצת מפגינים בגילאים שונים צעדה בשביל הסגור; את מקום ההפגנה קל לזהות לפי שרידים של צמיגים שרופים. אלא שבמקום לא נכחו חיילים. המקומיים האטו את צעדתם ופלסטיני מבוגר המשיך את הצעדה שלצדו פעיל זכויות אדם. לפתע, מן המארב פעל כוח צה"ל שיצא מאחורי המארב תך שהוא משתמש בשלל אמצעים לפיזור הפגנות. בתחילה ירי של כדורי גומי ואחר כך שימוש בגז מדמיע. המפגינים השיבו מיד בזריקת אבנים תוך שלעיתים הם עושים שימוש במגנים שהכינו אל מול החיילים.
צריך לדעת כי המילה הפגנה בהטיותיה השונות אינה מתאימה בהקשר זה מן הטעם הפשוט שבהתאם לתקנה 102 משנת 1967 אותה קבע אלוף פיקוד מרכז דאז כל הפגנה מעל 10 אנשים בשטחים הינה הפרת סדר ושכזו צה"ל פועל נגדה בכוח.  כוח זה מרוסן מעט בזכות פעילים ישראלים שנוכחים במקום ובאמצעות ביקורת מקומית ובינלאומית. למרות "ריסון" זה הפגנת שישי זו הסתיימה לאחר כשעה עם כ 25 פצועים קל, משאיפת גז מדמיע, כך מסרו המפגינים. איש מחיילי צה"ל לא נפגע.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן