"קולולולו"  הוא שם התערוכה שתוצג בתאריכים 21.9.22-31.12.22 בגלריית המשכן בית מאירוב בחולון. התערוכה המיוחדת הזאת מתרכזת בטקסי החינה כפי שבאים לידי ביטוי בעדות ישראל השונות. טקס החינה המסורתי הוא אחד האירועים השמחים במחזור החיים היהודי שנערך לפני טקס החתונה. בין הפריטים המרהיבים שיחשפו לקהל הרחב יהיו תלבושות מפוארות, פריטי אופנה ותכשיטים, כלים, צילומים, קטעי וידאו וראיונות אשר נאספו מארכיונים בארץ ובעולם, וכן פריטים שהוכנו ועוצבו  במיוחד על ידי מעצבים ישראליים לתערוכה זו.

בתערוכה יוצגו יצירות של מעצבי אופנה ותכשיטנים עכשוויים, ליד פריטים אתניים מקוריים מאוספים של מוזיאונים ואוספים פרטיים. התערוכה היא מחוות כבוד למורשת של עדות ישראל מתפוצות ארצות המזרח.

״זו התערוכה החשובה ביותר שיזמתי עד כה והיא לזכר הסבתות של כולנו ולזכר הסבתות שלי סוליקה ומרים" כך אומר רפאל וזאנה מנהל אגף תרבות ואומנות  בעיריית חולון יוזם ואוצר שותף לצד אילנה כרמלי לנר על  "קולולולו" – תערוכת האופנה המרכזית- הפותחת את השנה ה-14 של העונה הישראלית לעיצוב בחולון .

אוצרי התערוכה רפאל וזאנה ואילנה כרמלי לנר ערכו תחקיר מקיף ומעמיק על משמעות הטקס ודרכי ביצועו:

"בני האדם בחברה מבקשים לבטא השקפות עולם ולשמר ערכים ומסורות ועושים זאת באמצעות טקסים וריטואלים אשר נבנו משחר האנושות. מעצם היותנו יצורים שבטיים. מרבית הטקסים נעים על ציר מחזור החיים ומקיפים את הנושאים הרלוונטיים למהלך חייו של אדם מגיל לידה ועד המוות. הטקסים שואבים השראה ממקורות שונים, ביניהם הטבע והסביבה, הדת והמגמות החברתיות המתפתחות.

לפני החופה, על רצף תהליך ברית הזוגיות, מתקיים בעדות ישראל גם טקס החינה. החגיגה המשפחתית המסורתית שבה עובר הזוג שלב נוסף לקראת חיי זוגיות ארוכים ומאושרים. הטקס מהווה מעבר מחיים יחידים לחיי זוגיות, כאשר הכלה נפרדת מבית הוריה ומוזמנת להצטרף למשפחת החתן ולבנות יחד את ביתם. מסורת זו מצוינת בקרב יוצאי ארצות המזרח התיכון וארצות צפון אפריקה ואף בהודו כאשר הטקס המרכזי בחגיגה הוא שלב מריחת החומר המופק מעלי צמח הכופר הלבן על כפות הידיים של הזוג, סמל להצלחה, וסגולה לפריון ושפע".

עבור רפאל וזאנה התערוכה היא חלק בלתי נפרד מהביוגרפיה שלו : "במקום תקליטים או קסטות שמעתי ״קולולולו״ רוב שנותיי כילד ממשפחה ענפה בעיירת פיתוח. לוח הזמנים נקבע בהתאם לשמחה שמציינות הדודות ברכה או ארלט כמעט בכל יום, כאשר גולת הכותרת הייתה החינה – הזדמנות להוציא מהארון את התלבושות והתכשיטים ולחגוג את המסורת האמיתית בלי להתבייש. זה הטקס המרגש ביותר במסורת היהודית שילוב בין דורי שבו רק מרעיפים ברכות וחושבים חיובי, דבר מעורר השראה הן לחיי היצירה והם בחיי הזוגיות והמשפחה״.

המבקרים בתערוכה מוזמנים להכיר מקרוב את המנהגים, הצבעים והצלילים של טקסי החינה בקהילות שונות . בתערוכה יוצגו  פריטים מאוסף המרכז למורשת יהדות הודו, מרכז מורשת יהדות לוב, מוזיאון יהדות בבל אוסף אתיופי פרטי של "טיגיס", מוזיאון מורשת יהדות תימן ומאוסף צביה בר אברבנאל, אומנית רב תחומית אשר עלתה מתימן לישראל עם משפחתה, הצטרפה לתיאטרון המחול "ענבל" ופרצה דרך בתחומה בסיבובי הופעות בארץ ובעולם.

טקס החינה היווה הזדמנות לכלה ולמלוות שלה, האם ונשות המשפחה להציג גם את העושר התרבותי  של משפחתן שבא לידי ביטוי בתלבושות המסורתיות שעברו בירושה, בתכשיטים ובכלים שבהם הוגשו המאכלים, והחינה. לצבעוניות, לבדים ולחומרים מהם עשויות התלבושות יש משמעות רבה אשר נטענת אחרת בכל עדה ועדה, וכך גם לשילוב בין התכשיט לאביזרים המשלימים.

בהשראה זו יצרו מעצבי אופנה ותכשיטים ישראליים -עיצובים עכשוויים שיוצגו לצד הפריטים המקוריים:

אפרת קליג מעצבת אופנת העילית יצרה את גרסתה למלכת הארמון המודרנית ״כשמזרח פוגש מערב" בשמלה בגזרה אלגנטית צמודה עם  גב חשוף עשיר ושובל ארוך כיאה לנסיכה. הבד בעל עיטוריי אורנומנטיקה אתנית אוריינטלית נוצץ רקום בטכניקה חדשה של התזת חול על טול.

דרור קונטנטו אשר יצר גלימה מפוארת ארוכה מבד קטיפה בצבע ארגמן מעוטרת תחרה ואבני חן בחלקה העליון ומחברת בין גלימת הוד מלכותה לגלימה המעוטרת של הכלה האוריינטלית עם הלבוש המסורתי.

שחר אבנט יצרה את עבודתה בהשראת הסרט "פנטזיה" של דיסני אותו אהבה מאוד כילדה, והוא משקף את כל הגלגולים הקיימים בה, משפחה ממוצא אירופאי, נישואים לתימני ואמונה שהיא בעצמה הגיעה משם. עבודתה מתחברת לעולם שכולו צבע, פגסוסים, מלאכים והמון נצנצים.

קובי גולן יצר "שמלת זהב" עשויה שיפון עם סיומת זיגזג ותפירת פעמונים מרשרשים, הדפסה, חריזה רקומה על בד וקרושה בעבודת יד. שמלה זו שייכת לקולקציית קיץ 2020, אותה יצר בזמן הסגר בתקופת הקורונה. ואת ההשראה שאב מאומנית הטקסטיל הבריטית זאנדרה רודס, עבודותיה מתאפיינות בקווים נשיים ורכים והוא יצר הכלאה בין דוגמאות הטקסטיל שלה לצורפות תימנית והלבוש המסורתי בטקס החינה.

נטע איטח עיצבה במסגרת פרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בגד רחב ממדים מבדים טבעיים ועיטורים מסורתיים מודפסים בהשראת השמלה הגדולה של סבתה המנוחה

מירב פלג אומנית עיצוב בנייר אשר יצרה את הגרסה שלה לשמלה הגדולה ובמקום בד וחוטי זהב השתמשה בנייר בצבעי זהב ובורדו אשר עוצבו בקפדנות.

ג'ניפר קים עיצבה חצאית וחזיה תואמים מבד שיפון נשפך לבן ונסיכותי משובץ חרוזים ופייטים רקום בזהב ומלווה בצמיד יד מוזהב.

עבודות עיצוב נוספות בתערוכה יהיו של מעצבי התכשיטים:

איתי מלכה אשר יצר סדרת עגילי כסף שנבנו במחשב כאשר מקורות ההשראה הגיעו מהעיטורים והפיתוחים הקיימים בבדים, בתלבושות, בתכשיטים וכן במאכלים והצבעים אליהם נחשף במהלך טיול שורשים במרוקו.

שרי יהודית מיכאל העושה שימוש בחומרים פליז, קרושה וחוטי אריגה ובתכשיטים שלה ניתן לראות את החיבור בין דרום אסיה, החינה ההודית והצורות שאנו מכירים מהאדריכלות והשטיחים של אזורים אלה וכן שילוב בין מרכז אירופה סריגת הקרושה, לבין המשרביה, האדריכלות הצפון אפריקאית.

נופר חתוכה המציגה תכשיט מרהיב בהשראת המסורת התימנית והתכשיטים העשירים אשר עונדת הכלה ביום החינה.

וכן תכשיטי חינה מקוריים של האומן בן ציון דוד צורף בעל שם עולמי דור שמיני למשפחת צורפים מתימן מהבודדים בעולם העוסקים באמנות הפיליגרן.

בנוסף יוצגו תלבושות חינה עכשוויות של כנרת ג'יבלי שעוצבו במיוחד בשנים האחרונות לדמויות מוכרות בעולם הבמה והבידור הישראלי ביניהן עדן בן זקן, אגם רודברג, חן אמסלם ומאור זגורי ועוד.

את התערוכה מלווים צילומים של צלם העיתונות הבכיר גיל כהן מגן, המצלם עבור סוכנויות הידיעות המובילות בעולם, זוכה פרס "עדות מקומית" לשנת 2009 אשר ליווה ותיעד טקסי חינה בישראל בעשורים האחרונים. וכן צילומים מתוך אוסף המחלקה לצילום במוזיאון ישראל ואוסף התצלומים הלאומי.

פתיחת התערוכה  21.9.22,  נעילה: 31.12.22

התערוכה תוצג בגלריית המשכן בית מאירוב, חולון רח' הרצפלד 31, חולון. 

שעות פתיחה: ג', ד', ה' 17:00-20:00; ו' ושבת 10:00-13:00

הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום