Skip to content

על חשש מפיגועים אנו שומעים. על פיגוע יומי בחיי הפלסטינים – את מי זה מעניין?

מגפון פורש בפני קוראיו מעט שבמעט בחיי הפלסטינים בשטחים הכבושים. המוקף יעמוד למשפט ולא התוקף. ילדות ימתינו ללווי צה"לי לבל תתוקפנה בדרכן לבית הספר, וצה"ל ש"עורך" תמרון מתחת לבתי תושבים. כתבי מגפון מביאים לפניכם על קצה הכפית מהמתרחש
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אתמול, שישי יצאו תושבי כפר קדום להפגנה השבועית כנגד הכיבוש הישראלי ובאופן ספציפי נגד סגירת כביש הגישה שלהם לשכם. הסיבה לכך פשוטה, סביב הכביש צמחו כפטריות בתים ושכונות חדשות של התנחלות קדומים. כפר קדום מצוי בחלקה המזרחי של נפת קלקיליה קילומטרים בודדים מהעיר הגדולה שכם חלקו הבנוי מוגדר על פי מפת אוסלו כשטח B והשטח החקלאי C.
הפגנה זו מתרחשת כבר אחת עשרה שנה בריטואל קבוע למדי. עבור ציבור הישראלים, הפגנה היא דבר פשוט יש האומרים בנאלי. מתאספים, מוחים ומקווים שהדבר ישפיע על נשוא ההפגנה.  אלא שבשטחים שמעבר לקו הירוק כל הפגנה היא מבחינת צה"ל שהוא הריבון בשטחים, זו הפרת סדר ולשכזו נכנסים לשימוש האמצעים לפיזור הפגנות, והדבר הנו מבחינת נוהל עניין שבשגרה.
המקומיים מכירים את נהלי ושלבי הפעולה הצה"לית: שלב א. גז מדמיע המכונה: "ראז", שלב ב. ירי כדורי גומי המכונה: "מתאת" ובתוך כך שלב ג. המכונה: "רוגר" אותה תחמושת מתכתית בקוטר 0.22 כשלמעשה זהו ירי חי שגם פוצע וגם הורג.

כיווני הרוח לא מאפשרים תמיד שימוש בגז מדמיע. כל חייל מבין שאם הרוח נגדו הרי שהגז הזה יופעל נגדו,  ולכן לעיתים הצבא מוותר על השימוש ברימוני גז ומתחיל את פיזור ההפגנה (הפרת הסדר – זוכרים?) בירי אזהרה באוויר, ומשם  בירי גומי כלפי מפרי הסדר. אלא שהדיוק בהפעלת אמצעים אלו בתוך שכונת מגורים איננו, יכול להיות מדויק כלל ועיקר. בצה"ל יודעים זאת, אבל "נהלי העבודה", הצה"ליים לא משתנים. ולכן בהפגנה שנערכה אתמול נפגעו מספר ילדים. אחד מהם עבדולה סארי נפגע בירכו ופונה במצב בינוני לביה"ח ברפדיה. עוד הפגנה שלא תפסה כותרות בישראל. עוד ילד פצוע שכמעט ולא מעניין לאיש בישראל.

ההפגנה השבועית מעל ראשי המפגינים ניתן לצפות בבתי ההתנחלות (צילום: שי קנדלר)
צה"ל מול ההפגנה בקדום (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר
צילום: שי קנדלר

א-טוואני

האם צה"ל פועל להטריד את חיי תושבי הכפר הפלסטיני א-טוואני, כך על כל פנים טוענים תושבי הכפר. הם שבעים מהשלכת רימוני הלם בשעות לילה אל הכפר, שבעים משיחות אזהרה והתראות שמגיעות מהשב"כ לפני הפגנות. שבעים.  לשיא ההטרלת חיי התושבים בידי צה"ל, הגיעה קבוצת קצינים, חיילים וחיילות באחד הלילות  מלווה באזרח "מומחה" שהעביר לקבוצה שיעור לילי בהיסטוריה הקדומה של הכפר. המומחה לימד אותם בשעות ליל ולאור פנס ידני אודות עתיקות בית תפילה עתיק שנחשפו במרכזו של הכפר. מנוחת השכנים? מנוחת החקלאים בבתיהם? על כך לא שמעו בצה"ל. אבל בסיום הסיור הלימודי התיישבו ה'חברה' ל"חמים וטעים" – הרי שצריך לאכול משהו באוויר הצלול.

סיור לימודי ודווקא בלילה באמצע הכפר (צילום ממצלמות אבטחה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים))
סיימו לשמוע הרצאה וישבו לאכול (צילום ממצלמות אבטחה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

אין לווי צה"לי? אין בית ספר
שוב, כמעט את איש בישראל מעניין סיפורן של שתי ילדות בנות  שמונה ועשר שנזקקות לליווי צבאי בדרכן לבית הספר שאחרת תותקפנה בידי מתנחלים. כן, מידי יום ביומו ממתינות הילדות לליווי צה"לי כדי לפסוע כקילומטר וחצי לבית ספרן. לבדן? הן תותקפנה בידי מתנחלים אלימים. אז השתיים יושבות על סלעים, פותחות מחברת, מתקנות שיעורים, עד שמגיע הלווי הצבאי והן תוכלנה ללכת לבית הספר. שגרת יום שכאן במדינת ישראל לא מעניינת (כמעט) את איש. בטח שלא את שרת החינוך.

מחכות ללווי צה"לי לבל תותקפנה בידי מתנחלים (צילום: שי קנדלר)
בדרכן ללמוד תחת אבטחה (צילום: שי קנדלר)

פרעות מתנחלים בחקלאים

את איש בישראל (כמעט) לא מעניינת העובדה שחקלאים פלסטינים מחפשים מגן מתקיפות מתנחלים בעת עבודתם באדמותיהם הפרטיות ואת העובדה שכוחות צה"ל שנוכחים אך צופים מרחוק מתערבים ו"חוצצים" בין הצדדים כשהפלסטינים משיבים אבנים שערה או מנסים להגן על עצמם. או אז השימוש באמצעות אמצעים לפיזור הפגנות שכוללים בין השאר כפי שלמדנו רימוני גז פלפל גומי ורוגר.  וכך חאפז הורייני, חקלאי ובעל אדמה מא-טוואני, מצא עצמו מותקף על ידי מתנחל חמוש בנשק צה"לי, הנשק הונף כמחבט ופוגע קשות בחקלאי כשהוא מגן על עצמו במעדר. התוצאה: המתנחל חזר להתנחלות ושם טען לחבלה בראשו, החקלאי נעצר עם שברים בשתי ידיו ולפני יומיים שוחרר.


רגע התקיפה (חפז הורייני עם גבו למצלמה ומעדר בידיו מבקש להגן על עצמו מפני הפורעים (צילום: Itai Feitelson לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)


הצדק הישראלי: המותקף – חפז הורייני עם שתי ידייו שבורות בבית המשפט (צילום מחשבון הטוויטר של אורן זיו לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

על מנת להבין את הסיפור יש גם להבין מעט את הרקע והוא כזה:
הכפר א-טאווני שלפתחו הוקמה התנחלות "חוות מעון" שבדרום הר חברון. סובל מזה שנים רבות מהטרדות מתנחלים שפולשים לשטחי הכפר, מפגיעה ברכוש ותוצרת חקלאית, מהטרדות יומיות וליליות, וכל אלו תופעה מוכרת והן חלק מחיי תושבי הכפר. לפני כעשרה ימים תיאמו חקלאים עם המנהל האזרחי וצה"ל לעבוד את אדמותיהם המצויות כמה מאות מטרים מתחת להתנחלות חוות מעון.
מתנחלים מהתנחלות הזו זעמו – איך הפלסטינים מעזים לעבד קרקע עליה הם, המתנחלים השתלטו. ולכן, למרות התאום ולמרות אישורי המנהל האזרחי ותאום מול צה"ל, ביום בו החלו החקלאים לעבד ולבדוק מה עשו המתנחלים באדמותיהם, קבוצת מתנחלים ירדה מכיוון חוות מעון לעבר הפלסטינים והחלה לתקוף אותם ולעקור נטיעות שאלו האחרונים, נטעו.
בתקשורת הישראלית הוצגה מצגת מעוותת. על פי התקשורת נודע לציבור כי (מתנחל) חקלאי, רועה צאן מחוות מעון הותקף על ידי פלסטיני. הקהל הישראלי שמע דיווח לפיו ה"חקלאי" מחוות מעון, הותקף לכאורה בידי הפורע הפלסטיני ונחבט בראשו בהנפת מעדר ונזקק לשם לטיפול רפואי בהתנחלות עצמה. הפלסטיני שהגן על עצמו עם ידית המעדר שבידיו נעצר. כך מבוצעת הנדסת תודעה בידי התקשורת בישראל.
אך הנסיבות לכל האירוע שונו ללא הכר. ה"חקלאי המוקף לכאורה" היה חלק מקבוצת פורעי מתנחלים שירדה מכיוון ההתנחלות אל הפלסטינים שעבדו באדמותיהם (צריך לזכור – באישור המנהל האזרחי ובתיאום מול צה"ל) וניסתה לגרש את החקלאים, עקרה שתילים ותקפה את הפלסטינים. אותו מתנחל רץ לעבר הפלסטיני ותקף אותו עם נשק M-16, הפלסטיני ניסה להגן על עצמו עם המעדר שבידו. כאמור הפלסטיני נחבט קשות בידי המתנחל ונעצר על ידי צה"ל ומשטרת ישראל ואילו המתנחל חזר להתנחלות ואז דיווח שנפגע בראשו. שוב,  בתקשורת הישראלית נמסר כי  "רועה צאן יהודי הותקף במעדר על ידי פלסטיני, כשמגיש התוכנית בפריים טיים, מדווח בזמן "אמת" את הסילוף ושואל תוהה, ספק קובע בסוף מסירת הידיעה: "פיגוע?" ומשאיר את המחשבה לצופים. לאמור: אם זה פיגוע חבלני, זה עוד ידווח הרחבה ואם לא? רק הרהרתי בקול.

תרגיל צה"לי הכולל טנקים מתחת לבית

מה עובר בראשה של ילדה אחת העומדת וצופה מביתה בתרגיל צבאי שנערך בין בתי ה"ישוב" בו היה חיה. זו המציאות בה חיים פלסטינים שמגוריהם מצויים במערות ובפחונים. לגבי אותם אזרחים המציאות הקשה עולה על הדמיון והספר על  כך טרם נכתב.

טנקים מתחת לבית (צילום: איתי פייטלסון)

מצה"ל נמסר בתגובה כי "הטענות על הטרדה מכוונת כלפי תושבי הכפר אינן נכונות. במהלך סריקות אחר חשודים בזריקות אבנים בשבוע האחרון בכפר א-טוואני, יודו אבנים לעבר הכוח, אשר הגיב באמצעים לפיזור הפגנות. באשר לסיור המדובר, חיילי צה"ל ערכו סיור מתוכנן ומתואם בבית כנסת קדום הנמצא בשטח סי בכפר א-טוואני שבחטיבה מרחבית יהודה."

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן