בישיבת הבוקר במערכת התלבטו איך מסקרים את יום המוחורת אחרי מותו של הבבא סאלי בנתיבות. אני נוסע לשם, אמרתי. אני מכיר את בנו יורשו הבבא ברוך. נפגשנו בכלא מעשיהו והתיידדנו. הוא היה אסיר ואני עשיתי סדרת סרטים תיעודיים על בתי הסוהר בישראל, והוספתי משהו שנשמע בישיבת הבוקר של מהדורת החדשות כהבטחה: אחזור עם ריאיון בלעדי עם הבבא ברוך – ברוך אבו חצירא. הוא לא יסרב לי. יאללה, סע לנתיבות. אמרה העורכת.

נתיבות, טירת הבבא סאלי המנוח

הצפיפות התחילה עוד בחוץ על גרם המדרגות המובילות אל הבית. הבנתי שכדי לפגוש את הבבא ברוך שהוכתר במקום אביו שנפטר, יהיה עליי לחפש דרך אחרת. הלכתי מסביב וגיליתי כניסה פנויה שהובילה למטבח של בית המידות הגדול. המטבח רחש פעילות. שורה של נשים ושביסים לראשן היו עסוקות במילוי מים מהברזים לתוך בקבוקי משקה גדולים עשוים פלסטיק מהסוג המשפחתי המוכר שנוקו מזיהוי מסחרי – הורידו מהם את התווית המקורית. שורה אחרת הייתה עסוקה בהדבקת תוויות חדשות ומעוצבות עם אותיות מסולסלות עליהן בולטת הכותרת ״מים קדושים״. זה לא מטבח חשבתי לעצמי זה מפעל. מפעל לייצור בקבוקי מי קודש מזכרת לעולים לרגל לקבר הבבא סאלי, שלושים שקלים לבקבוק.
הדרך מהמטבח למקום מושבו של הבבא ברוך הייתה פנויה ואחרי שפילסתי דרך בין ההמון המצטופף מסביבו מצאתי כיסא פנוי ממש לידו. הבבא ברוך מצנפת לראשו, זקן עבות וגלימה בצבע אפור היה עסוק בהתלחשות עם מי מהקרובים אליו. ניצלתי רגע של הפסקה כדי לקבל את תשומת ליבו וללחוש על אוזנו, ״אהלן ברוך. מה נשמע?״ (כאמור  ברוך ואני התידדנו כשהוא ישב בכלא מעשיהו אחרי שנשפט על לקיחת שוחד עת כיהן כסגן ראש עיריית אשקלון.

מה אני עשיתי שם? סרט תיעודי

ברוך הסתכל עליי עם מבט מקרין רצינות כבדה. ״אני רוצה לראיין אותך לטלוויזיה״ אמרתי לו. אי אפשר, הוא ענה וכשהוא ממולל בזקנו הוסיף, עכשיו אני קדוש ואין טלוויזיה. הגבתי במהירות ובקול רם ובעיקר בלי לחשוב.  ״אתה צוחק עלי…״ עם התגובה הזו שלי לקח לי פרק זמן קצר ביותר כדי להבין שבעיתוי ובמקום עשיתי טעות שאין עליה מחילה. מישהו משך אותי בכוח מהכיסא ולחש ״בוא מהר החוצה לפני שלא תוכל לעשות את זה בכוחות עצמך. עוד רגע יאכלו אותך כאן״.  קצת נבהלתי אבל נרגעתי די מהר כשהבנתי שזה היה אהרון מיודעי שלא ידע להסתיר את דאגתו לי. כשהשתחררתי מהערמה האנושית הצפופה החלטתי לעלות לקברו של הבבא סאלי מרחק הליכה ברגל. סביב הקבר עמדו מאות נשים שכל אחת בתורה הדליקה נר וזרקה אותו אל אש התמיד שבערה בחלקת הקבר תוך כדי מלמול פסוקים. בלטה לי במיוחד צעירה יפיפייה מאופרת בכבדות לבושה במיטב מחלצותיה שעמדה בצד. ניגשתי אליה והתחלנו לדבר.
״אני הצבעתי ש״ס״ היא ענתה עם מנה גדושה של גאווה. הסתכלתי עליה ואמרתי אני מבין שאין לך בעיה עם זה שש״ס תהיה כאן השילטון. הבחורה התרצתה והנהנה ומבעד לאיפור חשבתי שאני רואה שביב של מבט אפוף תקווה בעיניים.
החלטתי להתחכם: ״כשש״ס יהיו בשלטון תיאסר רחצה משותפת בים של גברים ונשים. יהיה איסור לנשים ללבוש בגדי ים ותהיה הוראה לשכשך במים רק בלבוש מלא. מקובל עליך?״
הבחורה החליפה מבט למשהו עם נופך לעגני או בעברית פשוטה אין לך מושג על מה אתה מדבר. היא הסתכלה עליי וסיננה בלחש: "מאיפה אתה מביא את זה? למה מי מת?."