בג"ץ התכנס הבוקר (שני) לדיון בעתירה לפינוי הישיבה בחומש, מאחז המצוי על קרקע פלסטינית פרטית שישראל פינתה בהתנתקות. בעלי הקרקע, העותרים, מנועים מלהיכנס אליה מאחר שהמתנחלים חוסמים את גישתם למקום. עמדת המדינה בדיונים שנערכו עד כה הייתה שיש לפנות את המתנחלים, אולם היום הודיעו נציגי הפרקליטות כי היות והמדיניות צפויה להשתנות ואתה ביטול חוק ההתנתקות, שאוסר על ישראלים לשהות באזורים שפונו בצפון הגדה – ההתנחלויות חומש, כדים ושא-נור – ישתנה, עמדת המדינה היא שאין מקום להתערבות של בית המשפט בנושא. בתוך מאחר וחומש נמצאת על קרקע פלסטינית פרטית, הרי ששינוי חוק ההתנתקות לא יפתור את עניין אי חוקיות הבנייה במקום. נשיאת בית הדין הגבוה, השופטת אסר חיות תהתה: דובר על קרקע פלסטינית פרטית. יתכן שאם יבוטל הצו שנובע מחוק ההתנתקות, איך אתם מתכוונים להתגבר על כך שהמדובר באדמות פלסטיניות מוסדרות פרטיות?, על כך לא התקבלה תשובה מהמדינה. על פי החלטת בג"ץ, המדינה אמורה הייתה להעביר לבית הדין לפני כשבוע עדכון על המצב בחומש ועל פעולותיה במקום. לפני הדיון ביקשה המדינה לדחותו בטענה כי יש להמתין להשבעת הממשלה החדשה ולהידרש לסוגיה לאחר מכן. הבקשה נדחתה, ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה כי על המדינה לעדכן בדיון שיתקיים היום על המתרחש במקום, ומהי עמדתה הנוכחית בנוגע לפינוי. במשך לכך הודיעה נציגת המדינה עו"ד דניאל מרקס מפרקליטות המדינה, כי הממשלה החדשה הושבעה זה עתה, ועד כה לא הספיקה להידרש לנושא. "עם זאת, הדרג המדיני מבקש להודיע כי בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו, בכוונתו לפעול בהקדם לתיקון ההוראות לשהיית ישראלים", היא אמרה, וביקשה מהשופטים עוד שלושה חודשים כדי לשלוח עמדה עדכנית. בתגובה לכך, השופט פוגלמן העיר כי מדובר בעתירה שהוגשה לפני כמה שנים.

בהתייחס לנושא העתירה, פוגלמן אמר: "מדובר בקרקע פרטית, לא נתקלנו בכך שניתן להשתמש בקרקע פרטית מאז פסק דין אלון מורה". ההחלטה שאליה התייחס היא פסק דין של בג"ץ בנוגע להתנחלות אלון מורה מ-1979, שאסר לתפוס קרקע פלסטינית פרטית לצרכי התנחלות. נשיאת העליון אסתר חיות, שנמצאת בהרכב השופטים שדן בעתירה, פנתה לנציגי המדינה ושאלה: "איך אתם עומדים להתגבר על כך שזו קרקע פלסטינית פרטית?". עורך הדין שלומי זכריה, שמייצג את העותרים הפלסטינים מטעם ארגון יש דין, ביקש מבית המשפט להוציא צו על תנאי בעתירה – והשופטים אמרו שימסרו את החלטתם בהמשך. בפועל, ישראל לא מנעה לאורך השנים ממתנחלים להפעיל בחומש ישיבה, אולם פינתה אותה מעת לעת. לפני פיגוע הירי שאירע סמוך למאחז בדצמבר 2021, שבו נרצח תלמיד ישיבת חומש יהודה דימנטמן, שר הביטחון לשעבר בני גנץ נמנע מלפנות את המבנים הארעיים של הישיבה. בשנה האחרונה הוא הציב במאחז כוח צבאי הנמצא במקום באופן קבוע. שר הביטחון החדש יואב גלנט והשר בצלאל סמוטריץ', שאמון על המינהל האזרחי, מסרו כי את העמדה שהוצגה היום בבג"ץ גיבשו יחד עם שר המשפטים יריב לוין. "ההתחייבויות של המדינה לא שוות הרבה, וספק אם הייתה כוונה אמיתית לקיים אותן", אמר זכריה בתום הדיון. "המדינה מסרה היום כיצד הפלישה תתאפשר באמצעות חוק וזה אוקסימורון משפטי ברור. זו עבירה גם על פי דיני האזור, וגם על פי הדין הבינלאומי הפלילי. זו התפרקות מוחלטת משלטון החוק ומתן פרס לעבריינות ופגיעה מתמשכת בחקלאי בורקה". מושיר סיף, שנמנה על העותרים נגד המדינה, אמר כי "זו אדמה פרטית ב-100%, והממשלה משחק עם החוק כרצונה. הגענו לבית המשפט כדי לפעול לפי החוק ולא באלימות, ובפועל אף אחד לא מפנה את המתנחלים וכתוצאה מכך ישנה אלימות באזור. לא רק שהממשלה פועלת בניגוד לחוק, היא גם מגנה על המתנחלים. אם הם תוקפים אותי – זה בסדר, אבל אם הייתי עושה את אותו הדבר הייתי יושב בכלא במשך שנים". בדיון בעתירה שהתקיים באוגוסט, נציגי המדינה אמרו לבג"ץ כי לשיטתה יש לפנות את המאחז, אך נמנעו מלנקוב במועד לפינוי. בנוסף, הם הדגישו כי הפינוי נתון לשיקולו של שר הביטחון וכי עמדת המדינה היא שאין מקום להתערבות של בית המשפט בנושא. על פי החלטת בג"ץ, המדינה אמורה הייתה להעביר לפני כשבוע עדכון על המצב בחומש ועל פעולותיה במקום. באחרונה ביקשה המדינה לדחות את הדיון בטענה כי יש להמתין להשבעת הממשלה החדשה ולהידרש לסוגיה לאחר מכן. הבקשה נדחתה, ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה כי על המדינה לעדכן בדיון שיתקיים היום על המתרחש במקום, ומהי עמדתה הנוכחית בנוגע לפינוי.  בתום הדיון הודיע בית הדין כי ימסור את החלטתו מאוחר יותר.

מארגון יש דין נמסר בתגובה: "הסדרת מאחז חומש היא הפרת של החוק הבינלאומי, ותעמיק את הדיכוי והנישול של התושבים הפלסטינים בעלי האדמות במקום, המאחז חומש נמצא על קרקע פרטית ולא ניתן להסדירו. כך נראים גזל וגניבה ברשות החוק".