כשש שעות דן היום (חמישי) בית המשפט בעתירות שהגישו בין היתר התנועה לאיכות השלטון באמצעות עורך הדין אליעד שרגא וחברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר נגד מינויו של ח"כ אריה דרעי כשר. הם ביקשו מבית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בעניינו בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר הסדר הטיעון שנחתם עימו לפני כשנה, וטענו כי הוא הוליך שולל את בית המשפט. בעתירה נכתב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "בחר שלא לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית", אלא לתת לקואליציה המתגבשת להוביל שינויי חקיקה רטרואקטיביים בחוק יסוד הממשלה. במהלך הדיון, דחו השופטים כמה מטענותיהם של נציגי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר דרעי, ובין היתר העירו שיש להם סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד אם נפל פגם בהליך החקיקה. חלק מהשופטים הדגישו כי למרות התמיכה הציבורית הרבה שלה זכה דרעי, השאלה הזו אינה רלוונטית לעניינו של הליך פלילי, וכאשר נציגו של נתניהו בדיון, עורך הדין מיכאל ראביליו טען ש-2.3 מיליון בוחרים "רוצים את דרעי כשר", השיבה לו השופטת דפנה ברק-ארז: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר?". ראבילו, טען בהמשך כי למינוי של דרעי יש גם שיקולים.

צילום: רשות בתי המשפט

עורך הדין נבות תל צור, נציגו של דרעי ביקש מצדו להתעלם מעברו הפלילי של יו"ר ש"ס, כיוון שהעבירות הישנות שלו נמחקו, אבל השופטת ענת ברון העירה לו שיש מקום לשים דגש על "רצף העבירות". תל צור, טען גם ל"אירוע נדיר של אי-הבנה" בכל הנוגע להצהרתו של דרעי בהסדר הטיעון אשתקד על פרישה מהכנסת – שלדברי השופטים אפשר היה להבינה כפרישה מהחיים הפוליטיים. גם נציגה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה דיבר בפני השופטים, ואף שקרא לדחות את העתירות נגד "חוק דרעי" הוא דרש מבית המשפט להדיח אותו מתפקידו כשר – כיוון שהמינוי "בלתי סביר בצורה קיצונית", כלשונו. בהרב מיארה הודיעה שלשום שלא תגן על החוק בבג"ץ ובאופן חריג התירה היועצת  לנתניהו ייצוג פרטי. אתמול הגישה את עמדתה לקראת הדיון, והודיעה: "לעמדת היועצת ולפי פסיקת בית המשפט העליון, תגובתה לבג"ץ בעניין מנתה 77 עמודים. בין השאר ציינה היועצת כי עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת – סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים  למינוי שר בממשלת ישראל. לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד. עם זאת, לעמדת היועצת, כפי שבאה לידי ביטוי גם במהלך הדיונים בכנסת מפי נציגיה, התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות. בהמשך לכך הובהר, כי הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי "כללי המשחק" לאחר הבחירות. לעניין סבירות מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות. ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות, למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות, בחודש פברואר 2022, מביאה את המינוי לכזה שחוצה את מתחם הסבירות וזאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי. לצד נתון זה, הובאו בחשבון נתונים חשובים נוספים, ביניהם העמדה של היועצת כי דבק קלון שדבק במעשיו של דרעי, ונסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד שנועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר. בעמדת היועצת נלקח בחשבון הזמן הרב שחלף מאז בוצעו עבירות השחיתות השלטונית, ולכן ניתן להן משקל נמוך. מצד שני, ניתן משקל לכך שאין מדובר "מעידה חד פעמית" אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות, רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק. בשורה התחתונה, קובעת היועצת כי ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עמן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. עם תום הדיון הודיעה נשיאת העליון כי בית המשפט ייתן את החלטתו מאוחר יותר.

מחוץ לבית המשפט נערכו הפגנות מחאה של עורכי דין לבושים בגלימות יחד עם ארגוני המחאה והתנועה לאיכות השלטון ובנוסף גם תא"ל במיל' אסף אגמון, ממובילי 'צו 8 אזרחי להצלת הדמוקרטיה' שאמרו כי "אמש הוכרזה מלחמה על הדמוקרטיה. באנו לכאן לומר בקול ברור – זו שעת חירום וחוק דרעי הוא המבחן הראשון. עברין לא יכהן כשר" הם אמרו.