בית המשפט העליון הורה למדינה לרשום כנשואים במרשם האוכלוסין בני זוג שנישאו באמצעות היוועדות חזותית על פי דיני מדינת יוטה (ארה"ב). שופטי העליון, סגן נשיאת בית המשפט, השופט עוזי פוגלמן, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט יחיאל כשר דחו היום שני ערעורים שהגישה המדינה על פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מנהליים, שבגדרם הורו למדינה לרשום כנשואים במרשם האוכלוסין את בני זוג אשר נישאו על פי דיני מדינת יוטה ואף מסרו לפקיד הרישום הודעה על שינוי מצבם האישי בצירוף תעודת נישואין שהונפקה במדינת יוטה. פקיד הרישום סירב לרשום אותם, ובחלוף מספר חודשים נמסרה להם ההנמקה שלפיה לשיטת המדינה מדובר בטקס שנערך למעשה במדינת ישראל וככזה לא חלות עליו ההלכות שנפסקו בבית המשפט העליון בנושא רישום נישואין. בתי המשפט לעניינים מנהליים קבעו שסירוב זה נעשה שלא כדין, והמדינה ערערה על הכרעתם. בית המשפט העליון דחה היום את ערעורי המדינה וקבע שעל פקיד הרישום לרשום את הזוגות כנשואים במרשם האוכלוסין.

בית המשפט העליון עמד על ההלכה המושרשת שמבחינה בין רישום הנישואין לבין שאלת תוקפם בדין המהותי. לפי הלכה זו, חובתו של פקיד הרישום להימנע מהכרעה בשאלות בדבר תוקפם או פסלותם המהותית של הנישואין. בהתאם להלכה זו, כמו גם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, כאשר מוצגת לפקיד הרישום תעודה ציבורית כדין, עליו ככלל לרשום את האמור בה ולהימנע מהכרעה בשאלות משפטיות מורכבות.
לקריאת פסק הדין במלואו
בית המשפט העליון קבע כי שאלת מקום עריכת טקסי הנישואין במקרה זה היא שאלה שמעוררת סוגיות סבוכות שאין להן מענה בחוק או בפסיקה. בהקשר זה, ציין בית המשפט בין היתר כי טקסי הנישואין נערכו על פי חוקי מדינת יוטה, על ידי גורם מוסמך במדינה (יוטה) וכי בעקבות זאת הוציאה מדינת יוטה תעודת נישואין. סוגיית מקום עריכת הטקס, כאשר מתעוררות בהקשר זה שאלות סבוכות, אינה מסורה אפוא להכרעתו של פקיד הרישום, כפי שנפסק באופן עקבי במהלך עשורים רבים. משכך, היה עליו לרשום את בני הזוג כנשואים בהתאם לתעודה הציבורית התקפה שהוצגה לו. לבסוף הדגיש בית המשפט כי ההכרעה מוגבלת לשאלת רישומם של הנישואין במרשם האוכלוסין, ואין בה משום נקיטת עמדה בשאלת תקפם.