כמו פולני מזדקן, אני יושב עם הנסיכה שלי ואנחנו עורכים רשימות מוזמנים ותפריט למפגש החברים המסורתי אצלנו בבית בכל יום עצמאות בשלושים השנה האחרונות. בשנה שעברה לא היה מפגש. פשוט בגלל שכמעט התפגרתי ערב פסח, אלמלא הציל אותי תני גבע ,השכן האהוב שטיפס עלי וביצע בי החייאה ותוך כך גם שבר לי שלוש צלעות.  בעקבות האירוע הבריאותי המפתיע הושתל בחזה שלי קוצב לב ורועי יום העצמאות התבטל.
השנה, יבואו  אלינו שני סוגי מוזמנים: החברים  ה"מקנסים" , – (Morroco- Mekness) של הנסיכה, שהם חברי הילדות שלה. אני מכנה אותה נסיכה כי היא צאצא לבית טולדנו- אבנסור שפולני כמוני חף מלהבין את עומק הייחוס הרבני – מדעי שלה. יבואו גם חברים יקרים שלנו משותפים שצברנו במהלך השנים מפה ומשם, מן היקב, הקיבוץ, ומהכפר ובהם מחותנים אהובים, או חברים מהאוניברסיטה. סך הכל צפויים להגיע כחמישים איש כולם סועדים לארוחה כיד המלך בגינתנו. וכבר הזהרתי אתכם שאני יהודי פולני מזדקן ולכן אני מסתכל על העולם משלוש נקודות השקפה אופייניות:  1. הצורך להרשים – יש לי יומולדת. אני בן 75,  אז יהיו זמרים, יהיו צלחות קרמיקה ולא חד פעמי, יהיה הרבה אוכל ויין משובח וגם כוסות זכוכית, ויש גינה פורחת לתפארת. 2. הצורך שיהיה הרבה מה לאכול מכל הסוגים. זהו תיקון שלי לעובדה שהורי סבלו בשואה מחרפת רעב, וגם כי אני שמן דובון ( בלי "בלע סבון"), ואני אוהב שיש מגוון והרבה. ולבסוף, הצורך שלי שיאהבו אותי. גם בגילי המופלג, אני לא שבע מזה. מצד אחד אני גם מודע לזה ומצד שני לא אכפת לי לצחוק על עצמי, בתנאי שתחשבו שאני חמוד, מקסים וכו'. (הבנתם את התסביך? זה נקרא טיפוס מרצה Pleasing). אני כמו ההוא אדיפוס. אבל אני החלפתי את דמות אמי בנסיכה.

מזלי, ובאמת אני מברך על כך שיש לי את דניז בת זוגי כעזר כנגדי. שהיא הפוכה לגמרי ממני מבחינת אופי צרכים ויופי.  ובמהלך השנים למדתי להקשיב לה. ואני יודע שאתן הנשים מחייכות כרגע מתחת לשפם (המרוט) שלכן בנחת. כי אין נחת גדולה או שמחה לאיד מאשר לעג לגבר כשאני מודה בפומבי שאשתי תמיד צודקת!  למי שלא הבין. אני אתאר את זה בפיזיקה. שאנו שני וקטורים המושכים את עגלת חיינו קדימה מכיוונים שונים, אבל לא מתחרים על אותה משבצת אגו, (היא רעייתי, משאירה לי בנדיבות של מנצחים להרגיש שאני הכי חכם). ככה אנחנו מצליחים להתקדם קדימה לכיוון הנכון באהבה, פרגון בלי לקחת אף אחד כמובן מאליו. נו, שמתם לב איך במקום להתמקד במשימה של הכנות לקראת יום העצמאות , ישבתי וכתבתי פוסט טיפשי על כלום? סיינפלד עשה מזה קריירה והמון כסף. אצלי זה רק סוג של ונטילציה.