פחד, אימה, מפלצת, זוועה- אלו ההגדרות המילוניות של המושג תפלצת, וכך ראוי להגדיר את המצב הקיומי אליו נקלעה מדינת ישראל ב-9.7 והלאה לתוך 2024. גם במקורות הופיעה התפלצת באמצעות המשפט : "הטה אלוהי אזנך ושמע לתפלצת מנאצת: מי לי בשמים?" (מתוך קינה בספר דניאל). כאשר תינשא בטכס הדלקת המשואות, נעדר הקהל, הסיסמא השחוקה "ולתפארת מדינת ישראל" יחושו רבים שלא תפארת זימנה לנו המדינה, אלא תפלצת שאחריתה מי ישורנה. בהינתן העובדה שהמדינה היא הריבון ואנחנו נתיניה, יכולים רבים להתהדר באותה תפארת של גבורה והקרבה ומתן סיוע בשעת מצוקה נפשית ופיסית. המדינה על מנהיגיה ושריה ושלוחיה אמורה להרכין ראש ולהימנע מאותה התפארות מזויפת שאין בינה ולבין מגש הכסף ולא כלום.

באותה נשימה ( שהופכת חסרת נשימה אצל משפחות רבות של חטופים וחללים ואלמנות ויתומים -נכון לשני המינים) צריך היה לוותר על הטכסים וההדלקות הנאומים והמטסים שמלווים בימים כתיקונם את יום העצמאות. זה שירהיב עוז לברך את עם ישראל, דוגמת ראש הממשלה, צריך לבקשת מחילה ולהודות באחריות לתבוסה. זו שבוחרת את משיאי המשואות על פי שיוכם הפוליטי ויחסם לראש הממשלה ורעייתו (מירי רגב) – אמורה להישאר ספונה בביתה ולהורות על ביטול החגיגות. אותו דבר לגבי השר שניסה לחבל בפרס ישראל ולגבי ראשי הצבא שהקצו חיילים להפגנת הגאווה וטפיחת השכם העצמית. בעת הזו יידום המשכיל ויחריש האוויל. עוד יהיו סיבות לחגוג, לקלס ולפאר את המדינה, אבל עכשיו כשעשרות חטופים מצויים בגיא צלמוות ורבים מאויימים להיהרג בשדה הקרב החגיגה צריכה להיגמר או לא להתחיל כלל.

עלות במות הבידור והטכסים המפונפנים מוערכת במיליוני שקלים. בכל שנה 'נורמלית' ( וקשה לכנות את הנוכחית ככזו) ניתן אולי להצדיק את הלחם והשעשועים הנגזרים מתשלומי המיסים של האזרחים לרשויות המקומיות ולמדינה. הפעם ישנם רבים המשוועים לכסף אותו ממאנת המדינה לתת באמתלות שונות. בעלי עסקים קורסים, מפונים מצפון ודרום, נכי נפש וגוף, ישובים הרוסים, משפחות שכולות וכיוב'. באם זו היתה ההחלטה: 'הקצאת הכספים של  ארועי יום העצמאות למי שבאמת נזקקים להם', אולי התפלצת היתה הופכת, ולו במעט, לתפארת המדינה.

כל עוד יש בינינו רבים שלא יכולים להכריז עצמאות על עצמם ועל ביתם ועל יקירם שכלוא בשבי החמאס, אין סיבה לחגוג עצמאות. כל עוד חבלי ארץ רבים נותרו ריקים מתושביהם אין יכולת לציין עצמאות. כל עוד אלו מנהיגינו לא נצליח לצאת לעצמאות אמתית שעיקריה חקוקים במגילה.

החג הזה לא יהיה ממש שמח ולבטח לא יוכל לעטות על עצמו גלימה של תפארת. ישראל אולי תציין 76 שנים להיווסדה, אבל כולנו נמשיך להיות תחת מוראות ומראות האימה של ה-7.10 .